במהלך הלילה נעצרה ראש מועצת קדומים דניאלה וייס לאחר שעמדה בראש קבוצת נשים שיצאו רגלית במגמה להגיע לגוש קטיף.
בעקבות המעצר סיפרה יו"ר מועצת קדומים דניאלה וייס בקול צרוד מאירועי אמש, לערוץ 7 על הקורות אותה:
"צעדנו כמאתיים וחמישים נשים עם מספר גברים מהעצרת בשדרות לכיוון גוש קטיף, כשמגמת פנינו היא להגיע לאחינו שבגוש. צעדנו בלילה כעשרה קילומטרים בשבילים שסימנו מבעוד מועד. בשלב מסויים אותרנו על ידי פטרול צבאי. מפקד הפטרול הזעיק תיגבור ואז התקרבו במהירות חיילים נוספים... מהר מאוד מצאנו את עצמנו מכותרים במספר עצום של חיילים ושוטרים. שוטרת דרשה מאיתנו לעצור ואמרה שמדובר בשטח צבאי סגור. זאת למרות שאנחנו מדברים על שטח משטחי ישראל הקטנטונת".
את האופן בו התייחסו החיילים אליהם מגדירה וייס כברוטאלי ביותר "כמו ציידים": "זה החל בפניה בנועם. היינו עם ילדים, והחיילים פנו באופן מנומס כאילו הם רוצים לסייע לנו עם הילדים. אבל אז, כמו ציידים אחרי שגרמו לנו להתקרב אליהם תקפו אותנו בברוטאליות כשהמפקד שלהם קורא להם לפעול 'בכוח... בכוח... בכוח..."
וייס הבהירה כי הצעדה יצאה לדרך כחלק מלקחים שנלמדו מאירועי כפר מימון. "הציבור כאן, באופקים אינו מסתפק במחאה שקטה ומעוניין לפעול". עם זאת סירבה וייס לפרט את תכניותיה האישיות באשר לשעות ולימים הקרובים. רמזים ניתן היה לקבל ממנה על כך כשאמר ש"אנחנו עובדים על מאמץ להכניס מה שיותר אנשים לגוש קטיף".
וייס התייחסה בדבריה בביקורת גם להתנהלותם של שאר אישי הציבור שבדרך כלל אינם מוצאים את עצמם במעצר בעקבות פעילות מחאה. "ייתכן והם מעדיפים את שולחן הכתיבה, אבל תפקידנו האמיתי הוא להיות בשטח".
את דבריה חתמה דניאלה וייס בקביעה ש"מאז נכנסו מפגינים לגוש קטיף עלה שם המורל בקרב התושבים, וגם אצלנו מתחזקת התחושה שאנחנו עושים את הדבר הנכון".
בעקבות המעצר סיפרה יו"ר מועצת קדומים דניאלה וייס בקול צרוד מאירועי אמש, לערוץ 7 על הקורות אותה:
"צעדנו כמאתיים וחמישים נשים עם מספר גברים מהעצרת בשדרות לכיוון גוש קטיף, כשמגמת פנינו היא להגיע לאחינו שבגוש. צעדנו בלילה כעשרה קילומטרים בשבילים שסימנו מבעוד מועד. בשלב מסויים אותרנו על ידי פטרול צבאי. מפקד הפטרול הזעיק תיגבור ואז התקרבו במהירות חיילים נוספים... מהר מאוד מצאנו את עצמנו מכותרים במספר עצום של חיילים ושוטרים. שוטרת דרשה מאיתנו לעצור ואמרה שמדובר בשטח צבאי סגור. זאת למרות שאנחנו מדברים על שטח משטחי ישראל הקטנטונת".
את האופן בו התייחסו החיילים אליהם מגדירה וייס כברוטאלי ביותר "כמו ציידים": "זה החל בפניה בנועם. היינו עם ילדים, והחיילים פנו באופן מנומס כאילו הם רוצים לסייע לנו עם הילדים. אבל אז, כמו ציידים אחרי שגרמו לנו להתקרב אליהם תקפו אותנו בברוטאליות כשהמפקד שלהם קורא להם לפעול 'בכוח... בכוח... בכוח..."
וייס הבהירה כי הצעדה יצאה לדרך כחלק מלקחים שנלמדו מאירועי כפר מימון. "הציבור כאן, באופקים אינו מסתפק במחאה שקטה ומעוניין לפעול". עם זאת סירבה וייס לפרט את תכניותיה האישיות באשר לשעות ולימים הקרובים. רמזים ניתן היה לקבל ממנה על כך כשאמר ש"אנחנו עובדים על מאמץ להכניס מה שיותר אנשים לגוש קטיף".
וייס התייחסה בדבריה בביקורת גם להתנהלותם של שאר אישי הציבור שבדרך כלל אינם מוצאים את עצמם במעצר בעקבות פעילות מחאה. "ייתכן והם מעדיפים את שולחן הכתיבה, אבל תפקידנו האמיתי הוא להיות בשטח".
את דבריה חתמה דניאלה וייס בקביעה ש"מאז נכנסו מפגינים לגוש קטיף עלה שם המורל בקרב התושבים, וגם אצלנו מתחזקת התחושה שאנחנו עושים את הדבר הנכון".