ד"ר דוד בוקעי, מזרחן מאוניברסיטת חיפה, מזכיר כי העולם הערבי בכלל והפלשתינים בפרט ידועים כמפרי הסכמים, הפסקות אש הודנות וכו, בינם לבין עצמם, לא כל שכן בינם לבין אחרים.

בראיון לאמציה האיתן בערוץ 7 אומר בוקעי כי הג'יהאד, ארגון חלש וקטן יחסית, נזהר מפגיעתו של המשטר בראשות אבו מאזן 'המטייל בעולם בחיפוש לגיטימציה ואינו עושה דבר'. אבו מאזן יכול לפגוע בארגון בקלות והדבר יכול להניב לאבו מאזן 'דיבידנדים' מארה"ב ומישראל, שכן צעד כזה יתקבל כמאמץ שמשקיע אבו מאזן במאבק בטרור. לפלשתינים יש אינטרס לדבריו לנצור אש עד לאחר ההתנתקות כדי שישראל 'חסרת האחריות' כלשונו, תמשיך ותיסוג, ו'לא תיסוג' מהחלטתה לסגת מעזה.

מאז שהוחלט שלא לכבוש את יו"ש בשנת 48 לא היתה החלטה איומה, מחרחרת מלחמה ומוליכה את עם ישראל ל'סף הקיום' כמו ההחלטה על תכנית ההתנתקות, אומר בוקעי. בשעה שאפשר להתווכח על הגירוש בפוליטיקה הישראלית, לתכנית יש גם צד שני: כיצד היא מתקבלת בעיני הפלשתינים, ומצד זה מדובר לדבריו בהחלטה איומה. בוקעי מציין כי תופעה מדהימה היא ההצדקה שניתנת לתכנית לפיה היא תביא להגדלת האהדה בדעת הקהל. "זה הפוך", אומר בוקעי, יאמרו לה כי לאחר שברחה מעזה ללא הסכם, שתעשה כך גם ביו"ש. למעשה ההתנתקות מעזה מובילה אל 'ההצלחה' של הפלשתינים, הנצחון במאבק על יו"ש.