בתגובה לדו"ח העוני שהציג היום הביטוח הלאומי אומר אמיר גילת, יועץ התקשורת לשר האוצר כי מהדו"ח עולה ש"כשני שליש מהעוני מתרכז בציבור הערבי והחרדי, שתי אוכלוסיות המתאפיינות במשפחות מרובות ילדים ושיעור נמוך של השתתפות בעבודה. הדו"ח מתייחס לנתוני השנה שעברה (2004) שהיתה שנת הסתגלות במעבר של ציבור זה מתרבות הקצבאות לתרבות העבודה. כבר בשנת 2005 רואים שרבים בציבור זה יצאו לעבוד, מה שאיפשר לסייע למי שאינו יכול לעבוד. כך ייצאו השנה ממעגל העוני עשרות אלפי קשישים שקיבלו לקצבה תוספת שנתית בסך של כ-2000 ש"ח.
באוצר מדווחים על מחקר שבוצע בקרב 137 מדינות ו"מראה שככל שגדלה הצמיחה כך גדלה הכנסתם של שני העשירונים התחתונים. צמיחה, מעבר לתרבות עבודה וסיוע למי שאינו יכול לעבוד- זו הדרך ליציאה מהעוני".
בהתייחסו לנתונים הקשים שהציג הביטוח הלאומי אומר יועצו של שר האוצר המתפטר בנימין נתניהו כי "הגידול בתחולת העוני בשנים האחרונות נבע, בין השאר, מהמיתון אליו נקלע המשק הישראלי ומהאבטלה, אשר פגעה במיוחד בשכבות החלשות ובמועסקים בעלי רמת השכלה נמוכה. שיעור השתתפות נמוך בכח העבודה בקרב קבוצות בחברה הישראלית וכניסת עובדים זרים אשר תפסו מאות אלפי מקומות עבודה לישראלים בעלי השכלה נמוכה, הביאו גם הם להעמקת הבעיה. מדיניות הממשלה בשנים 2002-2005 הגבירה את כדאיות היציאה לעבודה ועודדה יצירת מקומות עבודה חדשים, במיוחד במגזר העסקי. הפחתת תשלומי העברה הקטינו את התמריץ לבחור להישען על מערכת הקצבאות ולא לצאת לעבודה. הקטנת מספר העובדים הזרים וצעדים לצמיחת המשק הביאו לגידול בביקוש לעובדים ולהקטנת האבטלה".
עוד מציין יועצו של נתניהו כי "ברבעון הראשון של שנת 2005 חלה ירידה משמעותית בשיעור האבטלה, ל-9.1%, בהשוואה ל-10.4% בממוצע שנתי בשנת 2004. המשך יישום הצעדים שננקטו עד כה להגדלת היקף תעסוקת ישראלים והעלאת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, הוא תנאי הכרחי לצמצום הפערים הכלכליים ולהפחתת עוני".
"במקביל לצעדים לעידוד תעסוקה, הוקצו לשנים 2005-2006 תוספות תקציביות משמעותיות בתחומים החברתיים. חלקם של תקציבים אלו יועד להפחתת תחולת העוני בקרב מי שאינם בגילאי העבודה כקשישים וילדים, וחלקם לסיוע בעין לאוכלוסיות בגיל העבודה בשירותים כגון מעונות יום לילדי הורים עובדים. תוספות משמעותיות אחרות ניתנו בתחומי הבריאות והחינוך".
"למרות שבשנים אלו הוספו תוספות רבות בשירותים בעין, הן אינן באות לידי ביטוי במדידת העוני הקיימת, שכן אין בדו"ח העוני ביטוי לתוספות שאינן תוספות כספיות ישירות. כך לדוגמא סבסוד מעון יום לאם בגובה 10,000 ש"ח בממוצע לשנה אינו משנה את מיקומו של התא המשפחתי ביחס לקו העוני, זאת למרות שבפועל הוא מגדיל את הכנסתה הפנויה של המשפחה בלמעלה מ-800 ש"ח".
באוצר מציינים עוד כי "דוגמא בולטת נוספת להכנסה בעין שאינה נלקחת בחשבון במדידת העוני הן ההטבות בדיור ציבורי שערכן הכולל נאמד בכ-500 מיליוני ש"ח. במדינת ישראל יש כיום כ-80,000 יחידות דיור בדיור הציבורי וכ-14,000 יחידות דיור בהוסטלים לקשישים. מחישוב עלות ההטבה הממוצעת לחודש עולה כי 120,000 איש נהנים מסבסוד שגובהו כ-740 ש"ח לחודש וכ-30,000 איש נהנים מהטבה שגובהה כ-450 ש"ח בחודש. ברור מן הנתונים כי אי זקיפה של סיוע בדיור, מטה באופן משמעותי את תחולת העוני כלפי מעלה".
יצויין כי על פי הדו"ח מספר העניים בישראל הוא כמיליוןן וחצי אנשים. כמו כן גדל הפער בין עשירים לעניים והוא עומד כעת על יחס של 1:4.
על פי הדו"ח הגורם המשמעותי ביותר לעליה במספר העניים בישראל הוא הקיצוץ בקצבאות הילדים. קיצוץ זה פגע בכשבעים אלף משפחות בישראל. מדובר במשפחות מרובות ילדים שפרנסתם התבססה על קצבאות אלה.
כמו כן, החריפה את המציאות הכלכלית החמרת תנאי קבלת קצבאות למובטלים שהוסיפה רבים נוספים למספר העניים בארץ.
יצויין כי ממוצע ההכנסה בישראל עומד על כ-9,000 שקלים בעוד ההוצאה הממוצעת למשפחה היא כעשרת אלפים שקלים. ההוצאה הממוצעת למשפחות המוגדרות כעשירות היא כשישה עשר אלף שקלים, זאת ביחס של 2.5:1 לעומת ההוצאה במשפחות העניות.
יצויין כי המציאות הכלכלית הקשה הביאה רבים לקושי בסיסי לתשלומי משכנתאות ובשל כך הוצאו כאלפיים משפחות מבתיהם ועברו ברובם למגורים בדירות שכורות וקטנות יותר.
אתמול הוגש הדו"ח לראשי משרד הרווחה והיום יפורסם במלואו.
(ש)
באוצר מדווחים על מחקר שבוצע בקרב 137 מדינות ו"מראה שככל שגדלה הצמיחה כך גדלה הכנסתם של שני העשירונים התחתונים. צמיחה, מעבר לתרבות עבודה וסיוע למי שאינו יכול לעבוד- זו הדרך ליציאה מהעוני".
בהתייחסו לנתונים הקשים שהציג הביטוח הלאומי אומר יועצו של שר האוצר המתפטר בנימין נתניהו כי "הגידול בתחולת העוני בשנים האחרונות נבע, בין השאר, מהמיתון אליו נקלע המשק הישראלי ומהאבטלה, אשר פגעה במיוחד בשכבות החלשות ובמועסקים בעלי רמת השכלה נמוכה. שיעור השתתפות נמוך בכח העבודה בקרב קבוצות בחברה הישראלית וכניסת עובדים זרים אשר תפסו מאות אלפי מקומות עבודה לישראלים בעלי השכלה נמוכה, הביאו גם הם להעמקת הבעיה. מדיניות הממשלה בשנים 2002-2005 הגבירה את כדאיות היציאה לעבודה ועודדה יצירת מקומות עבודה חדשים, במיוחד במגזר העסקי. הפחתת תשלומי העברה הקטינו את התמריץ לבחור להישען על מערכת הקצבאות ולא לצאת לעבודה. הקטנת מספר העובדים הזרים וצעדים לצמיחת המשק הביאו לגידול בביקוש לעובדים ולהקטנת האבטלה".
עוד מציין יועצו של נתניהו כי "ברבעון הראשון של שנת 2005 חלה ירידה משמעותית בשיעור האבטלה, ל-9.1%, בהשוואה ל-10.4% בממוצע שנתי בשנת 2004. המשך יישום הצעדים שננקטו עד כה להגדלת היקף תעסוקת ישראלים והעלאת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, הוא תנאי הכרחי לצמצום הפערים הכלכליים ולהפחתת עוני".
"במקביל לצעדים לעידוד תעסוקה, הוקצו לשנים 2005-2006 תוספות תקציביות משמעותיות בתחומים החברתיים. חלקם של תקציבים אלו יועד להפחתת תחולת העוני בקרב מי שאינם בגילאי העבודה כקשישים וילדים, וחלקם לסיוע בעין לאוכלוסיות בגיל העבודה בשירותים כגון מעונות יום לילדי הורים עובדים. תוספות משמעותיות אחרות ניתנו בתחומי הבריאות והחינוך".
"למרות שבשנים אלו הוספו תוספות רבות בשירותים בעין, הן אינן באות לידי ביטוי במדידת העוני הקיימת, שכן אין בדו"ח העוני ביטוי לתוספות שאינן תוספות כספיות ישירות. כך לדוגמא סבסוד מעון יום לאם בגובה 10,000 ש"ח בממוצע לשנה אינו משנה את מיקומו של התא המשפחתי ביחס לקו העוני, זאת למרות שבפועל הוא מגדיל את הכנסתה הפנויה של המשפחה בלמעלה מ-800 ש"ח".
באוצר מציינים עוד כי "דוגמא בולטת נוספת להכנסה בעין שאינה נלקחת בחשבון במדידת העוני הן ההטבות בדיור ציבורי שערכן הכולל נאמד בכ-500 מיליוני ש"ח. במדינת ישראל יש כיום כ-80,000 יחידות דיור בדיור הציבורי וכ-14,000 יחידות דיור בהוסטלים לקשישים. מחישוב עלות ההטבה הממוצעת לחודש עולה כי 120,000 איש נהנים מסבסוד שגובהו כ-740 ש"ח לחודש וכ-30,000 איש נהנים מהטבה שגובהה כ-450 ש"ח בחודש. ברור מן הנתונים כי אי זקיפה של סיוע בדיור, מטה באופן משמעותי את תחולת העוני כלפי מעלה".
יצויין כי על פי הדו"ח מספר העניים בישראל הוא כמיליוןן וחצי אנשים. כמו כן גדל הפער בין עשירים לעניים והוא עומד כעת על יחס של 1:4.
על פי הדו"ח הגורם המשמעותי ביותר לעליה במספר העניים בישראל הוא הקיצוץ בקצבאות הילדים. קיצוץ זה פגע בכשבעים אלף משפחות בישראל. מדובר במשפחות מרובות ילדים שפרנסתם התבססה על קצבאות אלה.
כמו כן, החריפה את המציאות הכלכלית החמרת תנאי קבלת קצבאות למובטלים שהוסיפה רבים נוספים למספר העניים בארץ.
יצויין כי ממוצע ההכנסה בישראל עומד על כ-9,000 שקלים בעוד ההוצאה הממוצעת למשפחה היא כעשרת אלפים שקלים. ההוצאה הממוצעת למשפחות המוגדרות כעשירות היא כשישה עשר אלף שקלים, זאת ביחס של 2.5:1 לעומת ההוצאה במשפחות העניות.
יצויין כי המציאות הכלכלית הקשה הביאה רבים לקושי בסיסי לתשלומי משכנתאות ובשל כך הוצאו כאלפיים משפחות מבתיהם ועברו ברובם למגורים בדירות שכורות וקטנות יותר.
אתמול הוגש הדו"ח לראשי משרד הרווחה והיום יפורסם במלואו.
(ש)