זכות זו של העם בא"י שייכת למערכת החוקים שבין אדם לקונו ולכן אין בהם שינוי. לפיכך חל איסור למסור שטחים מארץ ישראל שכן זו כולה ניתנה כדי שעם ישראל ישמור בה תורה ומצוות.

דבריו של הפרופ' רקובר באים במסגרת כתבה העוסקת בקונפליקט הדתי סביב ההתנתקות. ה BBC מציין כי לראשונה מאז הקמתה של מדינת ישראל, היא עומדת לוותר על חלק משטחה, והדבר פוגע באחד מהיסודות האמוניים העיקריים של אזרחיה. אזרחים דתיים רבים כולל חיילים נקלעו בעקבות תכנית ההתנתקות למבוכה באשר לאופן שעליהם לנהוג ורבים מהם מבקשים הדרכה מרבניהם.

ה BBC מדגיש כי הכרעה זו אם הם חייבים למלא את פקודת העקירה של גוש קטיף, או לא, היא זו שתקבע אם ישראל תוכל לבצע את המשימה למרות "המרד" שפרץ בצבא וההתנגדות בציבור הישראלי. פרופ' אליאב שוחטמן מהאונ' העברית מודה כי החברה הישראלית ניצבת כיום בפני אחת השאלות הקשות ביותר שעמדה בפניה מאז הוקמה המדינה.

כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בכתבה מביא ה BBC את דעתם של הרבנים שדעתם מכרעת לגבי הציבור הישראלי. אחד מהם הוא הפוסק החשוב, והרב הראשי לשעבר, הרב עובדיה יוסף שיצא בפומבי נגד התכנית והגדיר אותה כסכנת חיים. מתנגד נוסף הוא הפוסק, הרב הראשי לשעבר אברהם שפירא שקבע כי ההתנתקות אסורה עפ"י ההלכה וכי האיסור חל על כל יהודי, אזרח כחייל. מי שיפר את האיסור "לא יינקה, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא", פסק הרב שפירא.

הפרשן המשפטי של קול ישראל משה נגבי טען כי חוקים דתיים אינם יכולים להצדיק הפרת חוק וכי הם אינם עומדים מעל לחוקי הכנסת. הוא הוסיף כי בפקודות הצבא יש הכרה במצב שבו ניתנת פקודה בלתי חוקית ובלתי מוסרית, ואין לקיימה, אך הנסיגה מעזה אינה כלולה במצב זה.

לעומתו, כאמור, קובע הפרופ' הרב נחום רקובר כי אין ציות אוטומטי לחוקי הכנסת וכי במקרה זה של נסיגה משטחי ארץ ישראל, ההוראה של 'דינא דמלכותא דינא' אינה חלה. זכותו של עם ישראל לארץ ישראל ומצוות ישוב הארץ, הם בגדר חוקים שבין אדם לקונו ולכן אין בהם שינוי. התורה ניתנה לעם ישראל כדי שישמור אותה ואת מצוותיה בארץ ישראל כולה, וזה היסוד החשוב ביותר בתורה, מדגיש פרופ' רקובר.