שר האוצר לשעבר בנימין נתניהו בראיון לכלי התקשורת בתגובה לנאום לאומה של שרון אומר כי ההתנתקות לא תביא שלום וכי לא לחינם ממגנת ישראל את ישובי הנגב המערבי, ולא לחינם היא מארגנת מערך נגד טילים באשקלון. "לצערי אני שותף להערכותיו של הרמטכ"ל הקודם בוגי יעלון וגורמים רבים אחרים".

מתרחשת טרגדיה כפולה, מצד אחד נעקרים אנשים מבתיהם וזה כואב וצורב את הלב. משפחות נעקרות על ילדיהן ונכדיהן ועל יקיריהן שנעקרים מהקברים אבל השאלה עבור מה זה ומה זה יתן לנו. אבו מאזן אומר שזה הצעד הראשון לירושלים, ארגוני הסירוב אומרים שהם ימשיכו את הטרור. אני יודע שצריך לחזור לעקרונות לפיהם אתה נותן אתה מקבל משהו, הבטחון נותר בידינו ואינו מועבר לאחרים.
נתניהו מוסיף כי נלחם על גוש קטיף וניסה לעזור לתושביו כשר האוצר ובעיקר "ניסיתי לעצור את רוע הגזרה. ניסיתי לעצור כמה פעמים והצבעתי נגד זה, ביקשתי משאל עם ולא הצלחתי".

על התפטרותו אומר נתניהו כי לא יכול היה לתת ידו לצעד שיבנה בסיס טרור בעזה. לדבריו עדיין עומדות החלטות להכרעה כמו האם לתת לפלשתינים נמל, האם למסור להם את ציר פילדלפי ובכך לתת לטרוריסטים מכל העולם לזרום פנימה, 'אני מציע שלא'. "אין צורך להוסיף על הטרגדיה בחבל עזה סכנה בטחונית במסירת המעברים".

"אנחנו צריכים להבהיר לערבים והעולם שזו חריגה ממדיניות ולא נחזור עליה, לא נמשיך לתת משהו תמורת כלום. הלוואי יכולתי לעצור את המהלך אומר נתניהו, לרה"מ היה רוב אוטומטי בכנסת ובממשלה בין היתר כי הוא שינה את הרכב הממשלה כדי להבטיח את הרוב הזה. אולי היתה הזדמנות אחת בהצבעה על משאל עם אבל הכנסת החליטה אחרת. צריך להחליט לעתיד כי קיימת חובת משאל עם בהחלטות טריטוריאליות.

"לצערי כנראה את העקירה הזאת לא יכולים לעצור אלא להבטיח שלא יהיו צעדים כאלה בעתיד וזה על ידי חזרה לעקרונות שהנחו את הליכוד והממשלות שלו, אתה נותן רק אם אתה מקבל, הבטחון בידינו הוא לא מועבר לאבו מאזן לחמאס או למצרים". ההתנתקות, מדגיש נתניהו, תרחיק את השלום.

בנאום לאומה אמר שרון: "הגיע היום. אנחנו מתחילים את הצעד הקשה והכואב מכל – פינוי יישובינו מחבל עזה וצפון השומרון. הצעד הזה קשה לי מאוד באופן אישי. לא בלב קל קיבלה ממשלת ישראל את ההחלטה על ההינתקות, ולא בנקל אישרה זאת הכנסת.

אין זה סוד שגם אני, כמו רבים אחרים, האמנתי וקיוויתי שנוכל להיאחז לעד בנצרים ובכפר דרום. אך המציאות המשתנה בארץ, באזור ובעולם חייבה אותי להערכה אחרת ולשינוי עמדות.

לא ניתן להחזיק בעזה לנצח. חיים שם יותר ממיליון פלשתינים, שמכפילים את מספרם מדי דור. הם דחוסים בצפיפות שאין דומה לה במחנות פליטים, בעוני ובמצוקה, בחממות של שינאה גוברת והולכת, ללא אופק של תקווה.

מתוך עצמה ולא מתוך חולשה אנו עושים את הצעד. ניסינו להגיע עם הפלשתינים להסדרים שיניעו את שני העמים לדרך השלום. אלה התנפצו אל חומת השינאה והקנאות.

תוכנית ההינתקות החד-צדדית, עליה הודעתי לפני כשנתיים, היא התשובה הישראלית למציאות הזאת. התוכנית הזו טובה לישראל בכל תרחיש עתידי. אנו מצמצמים את החיכוך היומיומי ואת קורבנותיו משני הצדדים. צה"ל ייערך מחדש בגבולות הגנה, מאחורי גדר הביטחון. אלה שימשיכו להילחם בנו יפגשו בצה"ל ובזרועות הביטחון במלוא עצמתם.

על הפלשתינים מוטלת עתה חובת ההוכחה. עליהם להילחם בארגוני הטרור, לפרק את תשתיותיו ולהראות כוונות כנות לשלום, כדי שיוכלו לשבת איתנו בשולחן המשא-ומתן.

העולם ממתין לתגובה הפלשתינית – יד לשלום או אש טרור. ליד המושטת נשיב בעלה של זית, אך לאש נשיב באש, קשה מאי פעם.

ההינתקות תאפשר לנו מבט פנימה. סדר היום הלאומי שלנו ישתנה. המדיניות הכלכלית תתפנה לטפל בסגירת הפערים החברתיים ובמאבק אמיתי בעוני. נקדם את החינוך ונגביר את הביטחון האישי של כל אזרח במדינה. המחלוקת על תוכנית ההינתקות גרמה לפצעים קשים, לשינאת אחים מרה, לביטויים ולמעשים חריפים. אני מבין ללבם, לכאבם ולזעקתם של המתנגדים. אך אנו עם אחד גם בריב ובוויכוח.

מתיישבי חבל עזה, היום מסתיים פרק מפואר בסיפורה של ישראל ופרק מרכזי בסיפור חייכם כחלוצים, כמגשימים וכמי שנשאו בשם כולנו בעול הביטחוני וההתיישבותי. הכאב והדמעות שלכם הם חלק בלתי נפרד מתולדות הארץ הזו. יהיו המחלוקות בינינו אשר יהיו, אנחנו לא ננטוש אתכם ולאחר הפינוי נעשה הכל לבניית חייכם וקהילותיכם מחדש".