בעתירה נכתב כי ניתוק, מניעה או שיבוש של התשתיות "סותרים את הוראות החוק, יש בהם פגיעה בלתי סבירה ובלתי מידתית בזכויות יסוד, סיכון חיים וגוף וגרימת סבל ומצוקה".

כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בעתירה מציין עו"ד שלמה גן אור חבר הפורום המשפטי למען א"י, כי
"העובדה שהמתיישבים שוהים בשטח בניגוד לחוק, וכל מניע שלא יהיה לכך, אינם מצדיקים את הפקרת חייהם וסיכון שלומם ע"י המדינה, רשויותיה והפועלים לפיהם", יתירה מכך, הוא מוסיף, בכל שנות מלחמת אוסלו נמנעה המדינה מניתוק תשתיות חיוניות לאוכלוסיה הפלשתינית כולל המחבלים היוצאים מקרבה. "יהודים, אזרחים נאמנים ומסורים של המדינה, גם בהתנגדם, שלא לפי חוק, לתכנית הגירוש - ראויים אף הם לכך".

"סעיף 77 (א) לחוק קובע ש"גורם תשתית ימשיך במתן שירותי התשתית בשטח המפונה עד תום תקופת הפינוי, בהתאם להוראות החלות עליו לפי רשיונו או לפי חוק או תחיקת הבטחון בענין מתן השירותים". "תום תקופת הפינוי", לפי ההגדרה בסעיף 2 לחוק, הוא יום השלמת ביצוע הפינוי בפועל. הוראת החוק היא אפוא ברורה וחד משמעית, ולפיה לא יופסקו ולא ישובשו שירותי התשתית (שהם, לפי סעיף 73 לחוק, חשמל, מים, בזק ושידורים) לפחות כל עוד שוהים אזרחים בפועל בשטח. לפיכך, ניתוק מניעה או שיבוש באספקת מים, חשמל, וטלפון קוי וסלולארי (לענין האחרון - לרבות שיבוש אלקטרוני מכוון) ליישובי גוש קטיף וצפון השומרון, בטרם הושלם הפינוי בפועל – "אינם חוקיים ואינם חוקתיים", נכתב בעתירה.

גן צבי מבקש מבית המשפט להוציא באופן מיידי צו ביניים, על פיו "יימשכו כל שירותי התשתית כסדרם וללא כל הפרעה מצד המשיבים עד הכרעה בעתירה זו. בקשה זו עומדת בכללים המקובלים בביהמ"ש להוצאת צווי ביניים, לאור הדחיפות שביסוד הענין בשל הפינוי בכח הממשמש ובא בימים הקרובים, ובשל הפגיעה הקשה בזכויות היסוד של המתיישבים והחשש הממשי לחייהם, בטחונם וכבודם".