העותרים הצביעו בעתירה על הפגיעה הנפשית הקשה בילדים הנעקרים מנוף ילדותם, על הקושי שבאי-הודאות שבפניה הם עומדים, על אובדן האמון, ועל קשיי ההסתגלות שהם צפויים להם. לדעתם יש בכל אלה משום פגיעה בלתי מידתית בזכויות חוקתיות.
העתירה מבוססת על מחוייבותה של ממשלת ישראל לאמנת האו"ם בנוגע לזכויות הילד, אמנה שאושררה על ידי ישראל ב 1990.
אביעד ויסולי יו"ר המטה למען א"י וחבר הפורום המשפטי אומר לכתבתנו רותי אברהם כי עפ"י האמנה, המדינות החתומות התחייבו להימנע לחלוטין מחקיקת חוקים שאינם עולים בקנה אחד עם זכויות הילד או שיש בהם משום פגיעה בזכויות אלו. לפיכך האמנה קובעת כי על בית מחוקקים של המדינות החתומות עליה, לבחון כל הצעת חוק ולראות אם היא עומדת בקריטריונים המתחייבים מהאמנה אם לאו. אם הצעת חוק או חלקים ממנה אינם מתיישבים עם סעיפי האמנה, על בית המחוקקים, הכנסת, לפסול את הצעת החוק על הסף.
ויסולי מוסיף כי בג"ץ דחה את עתירת הילדים על הסף, מבלי לשמוע אף את עו"ד של העותרים, למרות שהודה כי העקירה תגרום נזק עצום לילדים. בהחלטת בג"ץ נכתב: "השפעתו הקשה של הפינוי על קטינים אינה מצטמצמת להשלכותיו הישירות; יש לה גם השלכות עקיפות, נוכח החוויה שעוברים הוריהם בד בבד עימם. קטינים, ובעיקר אלה הרכים בשנים, רואים בהורים את מעוזם ואת המקור לביטחון בחייהם. הסדקים העלולים להיגרם לדימוי ההורי האיתן עקב הפינוי, אף הם כרוכים בפגיעה נפשית אפשרית לקטינים, ואין להתעלם ממנה."
בג"ץ נימק את דחיית העתירה ב"שיהוי" בהגשתה, ובטענה כי "החוק הוא חוקי" למרות הפגיעה בזכויות האדם המוגנות בחוקי היסוד.
העתירה מבוססת על מחוייבותה של ממשלת ישראל לאמנת האו"ם בנוגע לזכויות הילד, אמנה שאושררה על ידי ישראל ב 1990.
אביעד ויסולי יו"ר המטה למען א"י וחבר הפורום המשפטי אומר לכתבתנו רותי אברהם כי עפ"י האמנה, המדינות החתומות התחייבו להימנע לחלוטין מחקיקת חוקים שאינם עולים בקנה אחד עם זכויות הילד או שיש בהם משום פגיעה בזכויות אלו. לפיכך האמנה קובעת כי על בית מחוקקים של המדינות החתומות עליה, לבחון כל הצעת חוק ולראות אם היא עומדת בקריטריונים המתחייבים מהאמנה אם לאו. אם הצעת חוק או חלקים ממנה אינם מתיישבים עם סעיפי האמנה, על בית המחוקקים, הכנסת, לפסול את הצעת החוק על הסף.
ויסולי מוסיף כי בג"ץ דחה את עתירת הילדים על הסף, מבלי לשמוע אף את עו"ד של העותרים, למרות שהודה כי העקירה תגרום נזק עצום לילדים. בהחלטת בג"ץ נכתב: "השפעתו הקשה של הפינוי על קטינים אינה מצטמצמת להשלכותיו הישירות; יש לה גם השלכות עקיפות, נוכח החוויה שעוברים הוריהם בד בבד עימם. קטינים, ובעיקר אלה הרכים בשנים, רואים בהורים את מעוזם ואת המקור לביטחון בחייהם. הסדקים העלולים להיגרם לדימוי ההורי האיתן עקב הפינוי, אף הם כרוכים בפגיעה נפשית אפשרית לקטינים, ואין להתעלם ממנה."
בג"ץ נימק את דחיית העתירה ב"שיהוי" בהגשתה, ובטענה כי "החוק הוא חוקי" למרות הפגיעה בזכויות האדם המוגנות בחוקי היסוד.