(בתצלום: בית הכנסת בנווה דקלים. צילום: קטיף נט.)

היום התקיים דיון נוסף בבג"צ בעניין העתירה שהגישו נח פולברג, צלם ואמן בינלאומי, והרב ישי בר חן, רב היישוב אלי סיני, בעניין גורלם של בתי הכנסת בגוש קטיף.

לטענת העותרים, המדינה כלל לא נתנה דעתה לגורלם של בתי הכנסת, אלא החליטה כבדרך אגב כי בתי הכנסת לא יושארו.

בדיון הקודם שהתקיים בעניין (ביום 16.8.05) הודה נציג המדינה כי אכן לא נבחנו חלופות אפשריות להריסת בתי הכנסת. לאור כך, הורה בג"צ למדינה לבחון חלופות אפשריות להריסת בתי הכנסת שבגוש קטיף.

בעקבות הדיון, נשלח מהנדס מטעם המדינה וכן 2 נציגים מטעם העותרים – ראש המחלקה לארכיטקטורה במכללת יו"ש, פרופ' דוד קאסוטו וראובן גפני, גיאוגרף היסטורי המתמחה בשימור בתי כנסת – על מנת לבחון אפשרויות שונות בדבר העתקת מבני בתי הכנסת שבגוש קטיף או חלקים מהם.

נציגי העותרים הגישו חוות דעת מטעמם, בעניין 11 מבתי הכנסת שבגוש קטיף, בהם הם הצליחו לבקר, ובה פירטו באופן ספציפי בתי כנסת אותם ניתן להעתיק בשלמותם, ופריטים אותם ניתן לפרק מבתי כנסת ולהעבירם לישראל.

בדיון שהתקיים היום הביעה המדינה נכונות לאמץ בשלמות את המלצות המומחים מטעם העותרים.

העותרים ביקשו לשמר ולו מבנה אחד בלבד, באמצעות כח רב-לאומי, אולם בג"צ סירב לכפות עמדה זו על המדינה.

ב"כ העותרים, עו"ד גלעד קורינאלדי, הגיש לבג"צ חוות דעת הלכתיות של גדולי הלכה מהארץ ומהעולם (בין היתר: הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו, הרב אליהו בקשי-דורון, הרב אברהם שפירא, הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב שאול קצין) המביעים עמדה עקרונית לפיה אל ליהודים להרוס בתי כנסת, אם נגזר גורלם "ייהרסו בידי זר ולא ביד ישראל ובוודאי לא על ידי חיילי צה"ל".

עוד הוסיף עו"ד גלעד קורינאלדי כי דווקא במדינה יהודית דמוקרטית אין למהר ולהרוס בתי כנסת באישור שופטי בית המשפט הגבוה לצדק, והחלטת בג"צ בעניין זה תיחרט לשלילה בתודעה ובהיסטוריה הישראלית והיהודית.