ד"ר עוזי ארד מצביע על כך שההתנתקות עוררה ציפיות בקרב האמריקנים והפלשתינים לעוד נסיגות. ארד, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה, אומר בראיון לאריאל כהנא בערוץ 7 כי התיאבון הפלשתיני התעורר והם רואים בפינוי עזה רק 'מקדמה מינימלית' לפני דרישה לפנות את יהודה ושומרון. נזק נוסף שנגרם לישראל מההתנתקות הוא היחלשות "כושר הטיעון" הישראלי בפני ארה"ב.
תקדים הצעדים החד צדדיים ללא תמורה , בשונה מעמדותיה בעבר לפיהן 'אין תזוזה ללא הישג', החליש את ישראל ועתה היא צפויה להמשך לחץ אמריקני להמשיך ולסגת. ארד אינו בטוח שיאפשרו לישראל אפילו "לנוח ולהרגע". הוא מציין את דבריה של מזכירת המדינה קונדוליסה רייס בעת ביקורה באזור, שאמרה כי מדובר ב'עזה תחילה, ולא עזה סוף'.
במפת הדרכים, התכנית שקדמה לתכנית ההתנתקות, ושהטילה את עול הביצועים נגד הטרור על הפלשתינים, היה טמון פחות לחץ על ישראל משום שישראל לא נדרשה לפנות התיישבויות וכל כובד הדרישה הונח על הפלשתינים. "כל עוד הם לא עשו את מה שהתחייבו לו, 'והם לא עשו וגם אמרו שלא יעשו', בעצם לא היתה דרישה פורמלית מישראל לעשות דבר אחר. אך כשהזזנו את מפת הדרכים הצידה, ואמרנו שאנחנו נכונים לבצע פינוי באופן חד צדדי ובלתי מותנה כולל התנחלויות, שחררנו את הלחץ מעל הפלשתינים ופתחנו אותו לגבנו".
השלב הבא מעריך ארד, התכנסות מדינות הקוורטט בחודש ספטמבר ותחילת לחץ על ישראל להמשיך ולסגת. ייתכן שיסכימו לדחות לאחר הבחירות אך מיד לאחריהן ידרשו את 'לטרת הבשר', אומר ארד ומוסיף כי גם אם שרון יבוא ויגיד שהוא חוזר עכשיו למפת הדרכים ועל הפלשתינים לפעול, יטענו כלפיו כי הוא בעצמו כרת את הענף עליו הוא יושב, כי הוכח שהוא יכול לפעול כשהם לא פועלים.
ארד מציין כי על האמריקנים מופעלים לחצים מהכיוון העירקי להוכיח לעולם הערבי שהם פועלים במגרש הישראלי ולשלם במטבע ישראלית, והמהלכים הישראלים רק עוררו את התיאבון.
שרון ואולמרט לדעת ארד, ימשיכו במה שהם עשו ואומרים שיעשו, אולמרט העושה בימים אלה בארה"ב וכפי הנראה מבקש שלא יופעל לפי שעה לחץ על ישראל, מצדד בהמשך נסיגות חד צדדיות והצפי הוא "כי אם יהיה בעמדה להשפיע, זה מה שיעשה". "שרון כבר הוכיח מהי מדיניותו ולכן יקשה עליו לטעון ש'השתנו הנסיבות והוא חוזר לקו האחורי'. האמריקנים מצפים לקביעות והוא כבר הוכיח שהוא מסוגל לעשות מהלכים חד צדדיים ואפילו לאכוף אותם על המערכת הישראלית".
לעומת זאת "במשבצת אחרת" נמצא שר האוצר לשעבר נתניהו שהביע את הסתייגותו מהמהלכים החד צדדים, ו'האמריקנים מכירים את גישתו'. ארד אומר כי 'ההגיון שבבסיס דרכו של נתניהו הוא: "הליכה להסדרים רק במצב של תן וקח ותמורת תמורות, ודרך זו מוכרת לכולם, גם משום שהוא כבר נהג כך. לכן הציפיה מנתניהו תהיה שהוא יפעל כפי שאמר ועשה: בעד הסדרים אך תוך ראייה מפוקחת של המפה ושלילת נסיגות חד צדדיות, תוך הצבת דרישות לתמורות ב'מונחי מטבע קשה הן מהפלשתינים והן מהקהיליה הבינלאומית'".
הוא מוסיף כי נתניהו ינקוט ב'דמוקרטיה מחוזקת' שפירושה כי בכוונתו להביא למשאל עם כל הצעה לפינוי שטח עתידי גם כאשר יש תמורות, 'כדי שהעם ישפוט אם התמורות שהושגו הן שקולות כנגד הויתור אם בכלל'.
" לדעתי המדיניות של נתניהו מוכרת ומובנת ויש רבים בארה"ב שמבינים אותה כשם שיש לא מעטים שזקפו גבה כאשר ישראל פתאום 'שברה' והלכה למהלכים חד צדדים שבהתחלה התקבלו בספקנות רבה. יש מידה של צדק בהערכה שמדיניות ישראלית שבעצם יותר קרובה לקווים הקלאסיים של ישראל ובצורה מבוקרת על סמך קריאת מפה ובלי לשגות באשליות, תובן, בודאי על ידי ידידנו בעולם".
תקדים הצעדים החד צדדיים ללא תמורה , בשונה מעמדותיה בעבר לפיהן 'אין תזוזה ללא הישג', החליש את ישראל ועתה היא צפויה להמשך לחץ אמריקני להמשיך ולסגת. ארד אינו בטוח שיאפשרו לישראל אפילו "לנוח ולהרגע". הוא מציין את דבריה של מזכירת המדינה קונדוליסה רייס בעת ביקורה באזור, שאמרה כי מדובר ב'עזה תחילה, ולא עזה סוף'.
במפת הדרכים, התכנית שקדמה לתכנית ההתנתקות, ושהטילה את עול הביצועים נגד הטרור על הפלשתינים, היה טמון פחות לחץ על ישראל משום שישראל לא נדרשה לפנות התיישבויות וכל כובד הדרישה הונח על הפלשתינים. "כל עוד הם לא עשו את מה שהתחייבו לו, 'והם לא עשו וגם אמרו שלא יעשו', בעצם לא היתה דרישה פורמלית מישראל לעשות דבר אחר. אך כשהזזנו את מפת הדרכים הצידה, ואמרנו שאנחנו נכונים לבצע פינוי באופן חד צדדי ובלתי מותנה כולל התנחלויות, שחררנו את הלחץ מעל הפלשתינים ופתחנו אותו לגבנו".
השלב הבא מעריך ארד, התכנסות מדינות הקוורטט בחודש ספטמבר ותחילת לחץ על ישראל להמשיך ולסגת. ייתכן שיסכימו לדחות לאחר הבחירות אך מיד לאחריהן ידרשו את 'לטרת הבשר', אומר ארד ומוסיף כי גם אם שרון יבוא ויגיד שהוא חוזר עכשיו למפת הדרכים ועל הפלשתינים לפעול, יטענו כלפיו כי הוא בעצמו כרת את הענף עליו הוא יושב, כי הוכח שהוא יכול לפעול כשהם לא פועלים.
ארד מציין כי על האמריקנים מופעלים לחצים מהכיוון העירקי להוכיח לעולם הערבי שהם פועלים במגרש הישראלי ולשלם במטבע ישראלית, והמהלכים הישראלים רק עוררו את התיאבון.
שרון ואולמרט לדעת ארד, ימשיכו במה שהם עשו ואומרים שיעשו, אולמרט העושה בימים אלה בארה"ב וכפי הנראה מבקש שלא יופעל לפי שעה לחץ על ישראל, מצדד בהמשך נסיגות חד צדדיות והצפי הוא "כי אם יהיה בעמדה להשפיע, זה מה שיעשה". "שרון כבר הוכיח מהי מדיניותו ולכן יקשה עליו לטעון ש'השתנו הנסיבות והוא חוזר לקו האחורי'. האמריקנים מצפים לקביעות והוא כבר הוכיח שהוא מסוגל לעשות מהלכים חד צדדיים ואפילו לאכוף אותם על המערכת הישראלית".
לעומת זאת "במשבצת אחרת" נמצא שר האוצר לשעבר נתניהו שהביע את הסתייגותו מהמהלכים החד צדדים, ו'האמריקנים מכירים את גישתו'. ארד אומר כי 'ההגיון שבבסיס דרכו של נתניהו הוא: "הליכה להסדרים רק במצב של תן וקח ותמורת תמורות, ודרך זו מוכרת לכולם, גם משום שהוא כבר נהג כך. לכן הציפיה מנתניהו תהיה שהוא יפעל כפי שאמר ועשה: בעד הסדרים אך תוך ראייה מפוקחת של המפה ושלילת נסיגות חד צדדיות, תוך הצבת דרישות לתמורות ב'מונחי מטבע קשה הן מהפלשתינים והן מהקהיליה הבינלאומית'".
הוא מוסיף כי נתניהו ינקוט ב'דמוקרטיה מחוזקת' שפירושה כי בכוונתו להביא למשאל עם כל הצעה לפינוי שטח עתידי גם כאשר יש תמורות, 'כדי שהעם ישפוט אם התמורות שהושגו הן שקולות כנגד הויתור אם בכלל'.
" לדעתי המדיניות של נתניהו מוכרת ומובנת ויש רבים בארה"ב שמבינים אותה כשם שיש לא מעטים שזקפו גבה כאשר ישראל פתאום 'שברה' והלכה למהלכים חד צדדים שבהתחלה התקבלו בספקנות רבה. יש מידה של צדק בהערכה שמדיניות ישראלית שבעצם יותר קרובה לקווים הקלאסיים של ישראל ובצורה מבוקרת על סמך קריאת מפה ובלי לשגות באשליות, תובן, בודאי על ידי ידידנו בעולם".