ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה ויועץ לועדת חוץ ובטחון בכנסת ד"ר עוזי ארד אומר בראיון לאריאל כהנא בערוץ 7 כי הידיעה נשמעת סבירה וכי למצרים יש אינטרס ברור שאותו לא הסתירה, לשפר את היערכותה בסיני.
במונחים מצריים מדובר ב"החזרת סממני ריבונות מצריים" שעליהם ויתרה מצרים בפשרה, במסגרת הסכם השלום. מדובר לדבריו בענין משמעותי גם בהקשרים לאומיים כלליים, אך מאחר שמדובר בפרישת כוחות צבאיים, מגולמים כאן יתרונות צבאיים "ואני חושב שאישי צבא מהסוג שנשאו ונתנו מולנו מודעים ליתרונות הצבאיים שיצמחו למצרים ממצב שבו מזרח סיני אינה מפורזת ויש נוכחות צבא. אם צבא כזה פרוש לכל אורך הגבול הישראלי, לעת שלום לכאורה אין בכך פסול, אבל צבא אינו מתכונן לעת שלום אלא לוקח בחשבון מצבי משבר וברור שדבר זה יכביד על ישראל מבחינה צבאית בלשון המעטה".
ארד מביע תמיהה מדוע ישראל צריכה היתה לנדב בעצמה מצב שמנחם בגין ז"ל נלחם למנוע אותו במסגרת הסדר השלום, וכי הדלת הנפתחת בנמל העתידי מייתרת גם את הצורך בהגנה מצרית על ציר פילדלפי. ישראל נותנת את ידה להתפתחות דינאמיקה של ציפיות מצריות שאחר כך תצטרך להתמודד איתן והשאלה מדוע לעורר אותן מלכתחילה, אומר ארד.
הדבר לדעתו מצטרף "לרשימת המחירים המאמירים והולכים והם עוד יאמירו, של פעולת ההתנתקות החד צדדית".
לדעת ארד ניתן להקפיא את ההסכם עם המצרים בטענה כי אינו דחוף ונחוץ כל כך כמו ששוער תחילה, כפי שעלה בגורלם של מרכיבים נוספים בתכנית ההתנתקות שאינם מתממשים. "מי שמעיין בנוסח ההחלטה של הממשלה מלפני כשנה יראה שיש סעיפים שונים שלא הוצאו לפועל מכוח הנסיבות. אין סיבה שדוקא סעיף זה שמייתר את עצמו בגלל סיפור הנמל, הוא זה שייפתח, עם כל מיני ספיחים שיהפכו לעול בטחוני כבד עלינו בעתיד לבוא. נושא זה צריך לחסום מיידית. הייתי שמח אם היתה גם בחינה מחודשת של הצורך בפרישה מצרית בציר פילדלפי המצומצם".
במונחים מצריים מדובר ב"החזרת סממני ריבונות מצריים" שעליהם ויתרה מצרים בפשרה, במסגרת הסכם השלום. מדובר לדבריו בענין משמעותי גם בהקשרים לאומיים כלליים, אך מאחר שמדובר בפרישת כוחות צבאיים, מגולמים כאן יתרונות צבאיים "ואני חושב שאישי צבא מהסוג שנשאו ונתנו מולנו מודעים ליתרונות הצבאיים שיצמחו למצרים ממצב שבו מזרח סיני אינה מפורזת ויש נוכחות צבא. אם צבא כזה פרוש לכל אורך הגבול הישראלי, לעת שלום לכאורה אין בכך פסול, אבל צבא אינו מתכונן לעת שלום אלא לוקח בחשבון מצבי משבר וברור שדבר זה יכביד על ישראל מבחינה צבאית בלשון המעטה".
ארד מביע תמיהה מדוע ישראל צריכה היתה לנדב בעצמה מצב שמנחם בגין ז"ל נלחם למנוע אותו במסגרת הסדר השלום, וכי הדלת הנפתחת בנמל העתידי מייתרת גם את הצורך בהגנה מצרית על ציר פילדלפי. ישראל נותנת את ידה להתפתחות דינאמיקה של ציפיות מצריות שאחר כך תצטרך להתמודד איתן והשאלה מדוע לעורר אותן מלכתחילה, אומר ארד.
הדבר לדעתו מצטרף "לרשימת המחירים המאמירים והולכים והם עוד יאמירו, של פעולת ההתנתקות החד צדדית".
לדעת ארד ניתן להקפיא את ההסכם עם המצרים בטענה כי אינו דחוף ונחוץ כל כך כמו ששוער תחילה, כפי שעלה בגורלם של מרכיבים נוספים בתכנית ההתנתקות שאינם מתממשים. "מי שמעיין בנוסח ההחלטה של הממשלה מלפני כשנה יראה שיש סעיפים שונים שלא הוצאו לפועל מכוח הנסיבות. אין סיבה שדוקא סעיף זה שמייתר את עצמו בגלל סיפור הנמל, הוא זה שייפתח, עם כל מיני ספיחים שיהפכו לעול בטחוני כבד עלינו בעתיד לבוא. נושא זה צריך לחסום מיידית. הייתי שמח אם היתה גם בחינה מחודשת של הצורך בפרישה מצרית בציר פילדלפי המצומצם".