בתגובה להוראת בג"ץ אמר בא כוח העותרים, עו"ד גלעד קורינאלדי, כי "יש לקוות שהחלטת בג"ץ תהווה פעמון אזעקה כלפי מדיניות הממשלה ביחס לגורלם של בתי הכנסת בחבל קטיף, אשר לה השלכות כבדות משקל ביחס למדיניות ממשלות זרות ביחס לבתי כנסת ורכוש יהודי", כך מדווחת כתבתנו רותי אברהם.
עתירת בתיהכ"נ: המדינה מזדרזת להרוס
תשובת בג"ץ ניתנה לעתירה דחופה שהגיש עו"ד קורינאלדי הבוקר בדרישה למתן צו ביניים שימנע את הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף. מעתירת קורינאלדי עולה כי בשעה שמועצת הרבנות הראשית מפרסמת הוראה כי חל איסור חמור להרוס את בתי הכנסת בגוש קטיף ובבג"ץ הוגשה עתירה דחופה לדיון בפני הרכב מורחב בנושא, צה"ל אינו מאבד זמן ופועל לקדם את הריסת בתי הכנסת.
כתבתנו מוסרת שבעתירה דווח כי "על אף שנקבע מפורשות בפסק הדין כי פרופ' דוד קסוטו יתלווה לצוותי הפירוק בשטח טרם ההריסה ונקבע לו ליום א' 28 באוגוסט בשעה 8.00 בבוקר סיור עבודה בשטח עם נציג משרד הבטחון מר אלון יפרח, התבצעו הפעולות כדלקמן:
22 בתי כנסת כבר פורקו (והועברה תכולתם, מתוכם 3 ישיבות: קטיף, עצמונה ונוה דקלים. הופקעה קדושת (חוללו עפ"י ההלכה) 12 בתי כנסת על ידי צוותי ונציגי הרבנות הצבאית בראשות סא"ל אמיר רוזנבאום. בית הכנסת בניסנית "בן איש חי" בוזה (נעשה בו שימוש כמחסן לשמירת ציוד צבאי – קיטבגים, שקי שינה וכו'), והובא לידיעת הגורמים הרלוונטיים דבר ביזויו. בית הכנסת באלי סיני גם בו לא נהגו מנהג כבוד, כאשר התקיימה ישיבת תדרוך של מח"ט האזור, משל היה חדר אוכל ולא בית תפילה".
בעתירה גופא ביקש קורינאלדי דיון של הרכב מורחב בן 5 שופטים כיון שמדובר בנושא "בעל חשיבות אדירה ובעל רגישות עליונה ליהודים מאמינים באשר הם בארץ ובתפוצות, וכן בלע השלכות הרות גורל הן לענין יחסי הפנים בין המדינה לתושבי מכל הדתות והן לענין יחסי החוץ ביצירת תקדים מסוכן שייווצר עקב הריסת בתי כנסת על ידי מדינת ישראל וינוצל על ידי ממשלות שונות בעולם". בקשה זו של קורדינאלי התקבלה על ידי בג"ץ.
בין היתר טען קורינאלדי כי נפל פגם בשיקול הדעת של הממשלה בעת תהליך קבלת החלטתה להרוס את מבני בתי הכנסת, ופגם זה "פוגע בעקרונות היסוד של המשפט הבינלאומי המשפט הישראלי ומורשת ישראל". עוד טען כי הממשלה נכשלה בבחינת חלופות באמצעות גורמים בינלאומיים למציאת פתרון שימנע את ההריסה וכן כשלה במחוייבותה לערוך בירור הלכתי בנוגע לסוגיה זו שעיקרה הלכתי "התנהלותה של המדינה מצביעה על התנהלות המנוגדת לחובתה תוך סתירת 'חזקת כשרות פעולת הרשות המנהלית".
קורדינאלי אף מתח ביקורת בעתירה על החלטת בג"ץ להתיר את הריסת בתי הכנסת וזאת בהסתמך על דעת היחיד של הרב הראשי הרב מצגר שכן הגוף הסטטוטורי המוסמך להחליט בנדון היא מועצת הרבנות הראשית וזו קבעה בכינוס חירום כי חל איסור חמור להרוס אותם . "ביהמ"ש קבע בסעיף י(5) לפסק דינו לענין הריסת מבני בתי הכנסת קביעה במישור ההלכתי דתי – אימוץ הסדר לענין הפקעת קדושת בתי כנסת לצורך הריסתם על בסיס דעת יחיד של כב' הרב מצגר – ובכך עקף למעשה את סמכותה היחודית סטטוטורית של מועצת הרבנות הראשית בסוגיה ההלכתית דתית מובהקת והרת גורל זו", נכתב בעתירה.
עו"ד קורינאלדי מצרף לעתירה את חוו"ד של הרב אלישיב הפוסק כי "יש לפעול להשגת התחייבות בינלאומית לשימור בתי הכנסת שבגוש קטיף וצפון השומרון לבל יחללום זרים (ויפונום)", ומדגיש כי אין גורם הלכתי אחד אשר מתיר את ההריסה.
על בג"ץ לקחת בחשבון את הודאת המדינה כי לא עשתה מאמצים לבחון חלופות להותיר את בתי הכנסת על תילם וגם סירבה לסייע כשנעשו מאמצים כאלו על ידי אנשים פרטיים, כותב קורינאלדי. הוא מציין את המגעים שניהלו אותם גורמים עם גורמים בינלאומיים כמו: לשכת מזכ"ל האו"ם קופי אנאן, ע"י נציגי איפ"אק והרב ארתור שנייר, עם נציגים מוסמכים של השליח המיוחד ג'יימס וולפנזון, לשכת הותיקן ונציגה המוסמך בירושלים, אנשי דת מוסלמיים ברצועת עזה. "במסגרת הדיון בעתירה יידעו המבקשים את המדינה בדבר מגעים בינלאומיים המתנהלים בענין אפשרות שימור בתי הכנסת, סירבה המדינה לסייע לעותרים בבחינת מיצוי אפשרויות אלו לצורך השלמת המגעים אפילו לא במסגרת 48 שעות אף שהדבר הוצע מפורשות ע"י ב"כ העותרים".
בסיכום העתירה נכתב: "נושא העתירה נוגע לליבם של ציבור יהודי רחב הן בארץ והן מחוצה לה. עיניהם נשואות לבית משפט נכבד זה על מנת שיעשה הכל על מנת לדאוג לזכויות אדם של יחידים וקהילות והגנה על אתרים דתיים ובכללם שמירה על בתי כנסת. לפיכך, הענין שבפנינו משליך ישירות על נושא אמון הציבור במעשה שפיטה..אל לו לבית המשפט הנכבד להתעלם מעמדת 'עולם התורה' וגדולי ישראל בסוגיה הלכתית זו, התעלמות שעלולה לפגוע במרקם היחסים הכה עדין ורגיש ממילא בחברה הישראלית".
עתירת בתיהכ"נ: המדינה מזדרזת להרוס
תשובת בג"ץ ניתנה לעתירה דחופה שהגיש עו"ד קורינאלדי הבוקר בדרישה למתן צו ביניים שימנע את הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף. מעתירת קורינאלדי עולה כי בשעה שמועצת הרבנות הראשית מפרסמת הוראה כי חל איסור חמור להרוס את בתי הכנסת בגוש קטיף ובבג"ץ הוגשה עתירה דחופה לדיון בפני הרכב מורחב בנושא, צה"ל אינו מאבד זמן ופועל לקדם את הריסת בתי הכנסת.
כתבתנו מוסרת שבעתירה דווח כי "על אף שנקבע מפורשות בפסק הדין כי פרופ' דוד קסוטו יתלווה לצוותי הפירוק בשטח טרם ההריסה ונקבע לו ליום א' 28 באוגוסט בשעה 8.00 בבוקר סיור עבודה בשטח עם נציג משרד הבטחון מר אלון יפרח, התבצעו הפעולות כדלקמן:
22 בתי כנסת כבר פורקו (והועברה תכולתם, מתוכם 3 ישיבות: קטיף, עצמונה ונוה דקלים. הופקעה קדושת (חוללו עפ"י ההלכה) 12 בתי כנסת על ידי צוותי ונציגי הרבנות הצבאית בראשות סא"ל אמיר רוזנבאום. בית הכנסת בניסנית "בן איש חי" בוזה (נעשה בו שימוש כמחסן לשמירת ציוד צבאי – קיטבגים, שקי שינה וכו'), והובא לידיעת הגורמים הרלוונטיים דבר ביזויו. בית הכנסת באלי סיני גם בו לא נהגו מנהג כבוד, כאשר התקיימה ישיבת תדרוך של מח"ט האזור, משל היה חדר אוכל ולא בית תפילה".
בעתירה גופא ביקש קורינאלדי דיון של הרכב מורחב בן 5 שופטים כיון שמדובר בנושא "בעל חשיבות אדירה ובעל רגישות עליונה ליהודים מאמינים באשר הם בארץ ובתפוצות, וכן בלע השלכות הרות גורל הן לענין יחסי הפנים בין המדינה לתושבי מכל הדתות והן לענין יחסי החוץ ביצירת תקדים מסוכן שייווצר עקב הריסת בתי כנסת על ידי מדינת ישראל וינוצל על ידי ממשלות שונות בעולם". בקשה זו של קורדינאלי התקבלה על ידי בג"ץ.
בין היתר טען קורינאלדי כי נפל פגם בשיקול הדעת של הממשלה בעת תהליך קבלת החלטתה להרוס את מבני בתי הכנסת, ופגם זה "פוגע בעקרונות היסוד של המשפט הבינלאומי המשפט הישראלי ומורשת ישראל". עוד טען כי הממשלה נכשלה בבחינת חלופות באמצעות גורמים בינלאומיים למציאת פתרון שימנע את ההריסה וכן כשלה במחוייבותה לערוך בירור הלכתי בנוגע לסוגיה זו שעיקרה הלכתי "התנהלותה של המדינה מצביעה על התנהלות המנוגדת לחובתה תוך סתירת 'חזקת כשרות פעולת הרשות המנהלית".
קורדינאלי אף מתח ביקורת בעתירה על החלטת בג"ץ להתיר את הריסת בתי הכנסת וזאת בהסתמך על דעת היחיד של הרב הראשי הרב מצגר שכן הגוף הסטטוטורי המוסמך להחליט בנדון היא מועצת הרבנות הראשית וזו קבעה בכינוס חירום כי חל איסור חמור להרוס אותם . "ביהמ"ש קבע בסעיף י(5) לפסק דינו לענין הריסת מבני בתי הכנסת קביעה במישור ההלכתי דתי – אימוץ הסדר לענין הפקעת קדושת בתי כנסת לצורך הריסתם על בסיס דעת יחיד של כב' הרב מצגר – ובכך עקף למעשה את סמכותה היחודית סטטוטורית של מועצת הרבנות הראשית בסוגיה ההלכתית דתית מובהקת והרת גורל זו", נכתב בעתירה.
עו"ד קורינאלדי מצרף לעתירה את חוו"ד של הרב אלישיב הפוסק כי "יש לפעול להשגת התחייבות בינלאומית לשימור בתי הכנסת שבגוש קטיף וצפון השומרון לבל יחללום זרים (ויפונום)", ומדגיש כי אין גורם הלכתי אחד אשר מתיר את ההריסה.
על בג"ץ לקחת בחשבון את הודאת המדינה כי לא עשתה מאמצים לבחון חלופות להותיר את בתי הכנסת על תילם וגם סירבה לסייע כשנעשו מאמצים כאלו על ידי אנשים פרטיים, כותב קורינאלדי. הוא מציין את המגעים שניהלו אותם גורמים עם גורמים בינלאומיים כמו: לשכת מזכ"ל האו"ם קופי אנאן, ע"י נציגי איפ"אק והרב ארתור שנייר, עם נציגים מוסמכים של השליח המיוחד ג'יימס וולפנזון, לשכת הותיקן ונציגה המוסמך בירושלים, אנשי דת מוסלמיים ברצועת עזה. "במסגרת הדיון בעתירה יידעו המבקשים את המדינה בדבר מגעים בינלאומיים המתנהלים בענין אפשרות שימור בתי הכנסת, סירבה המדינה לסייע לעותרים בבחינת מיצוי אפשרויות אלו לצורך השלמת המגעים אפילו לא במסגרת 48 שעות אף שהדבר הוצע מפורשות ע"י ב"כ העותרים".
בסיכום העתירה נכתב: "נושא העתירה נוגע לליבם של ציבור יהודי רחב הן בארץ והן מחוצה לה. עיניהם נשואות לבית משפט נכבד זה על מנת שיעשה הכל על מנת לדאוג לזכויות אדם של יחידים וקהילות והגנה על אתרים דתיים ובכללם שמירה על בתי כנסת. לפיכך, הענין שבפנינו משליך ישירות על נושא אמון הציבור במעשה שפיטה..אל לו לבית המשפט הנכבד להתעלם מעמדת 'עולם התורה' וגדולי ישראל בסוגיה הלכתית זו, התעלמות שעלולה לפגוע במרקם היחסים הכה עדין ורגיש ממילא בחברה הישראלית".