בראיון לאריאל כהנא בערוץ 7 אומרת וייס כי "מכל הגורמים במדינה, מי שהביא לכשלון הנוכחי זו הנהגת יש"ע". לדבריה כבר בדיונים הראשונים "היה גמגום" סביב משמעות כביכול 'לנצח את צה"ל'. התמקדו בצה"ל למרות שהפעילות היתה למעשה מול "ממשלה רודנית" והטענה היתה כי 'אסור לנצח את צה"ל', ולא הבינו כי אם צה"ל היה טוען בגדול ש"אינו יכול", זו היתה הצלתו ולא תבוסתו.
וייס מוסיפה כי ניתן היה לנצח במאבק באמצעות "הכלי היעיל", כלשונה שהוא חסימת המדינה אך גם המהלך הזה נכשל בגלל בהלת ההנהגה. המטרה שהוצבה לדבריה היתה "שלא יהיה אחד במדינה שימשיך לשתות קפה בבית קפה מבלי שיהיה מודע לכך שאינו יכול היום לחזור הביתה בלו"ז שהוא קבע, ושאולי מחר לא יגיע לעבודה". אבל, אומרת וייס: "הסקרים הראו ירידה, והופס, הנהגת מועצת יש"ע 'עשו במכנסיים'", וכך הם הורידו "את הכלי היעיל ביותר שהיה בידינו וזה חסימת המדינה". למעשה הם נפלו לדבריה קורבן ל"ביקורת ציבורית המתוזמנת ממשרד רה"מ והיועצים הפסיכולוגיים באליטות התקשורתיות".
משמעות הרתיעה כשהחלה ההצלחה היא הרת גורל מדגישה וייס. עתה הובהר כי מאבק על זכויות פנסיה הוא יותר בעל משקל ומצדיק נזק במיליארדים בעקבות חסימת שדה תעופה למשל, ולעומת זאת ארץ ישראל בסולם זה נמצאת למטה. שינוי זה בסולם העדיפויות דורש חשבון נפש עצום ושינוי בהנהגה, היא אומרת.
וייס מוסיפה כי השקפתה הציונית לא השתנתה וכי היא ממשיכה לראות במדינת ישראל הפורחת והמשגשגת "אתחלתא דגאולה". "כל תהליך הגאולה הולך וקורם עור וגידים מול עינינו, כאשר המדינה היא המסגרת הטכנית והמהותית להתקבצותנו כעם בארץ ישראל. אין דומה עם בארצו ללא מסגרת מדינה לעם שיש לו מסגרת מדינה".
עם זאת וייס קוראת ל"עצור ולחשוב" בנוגע לשירות בצבא. "היו שגיאות בהתלהבות להחדיר את בחורינו לכיוון למעלה בצבא כאשר הדגש היה יותר מידי על הגעה לפסגה ופחות מידי על המוסר המתלווה להקפצה זו למעלה. כשמדובר בבני ביתי אני אומרת להם לחשוב. אל תחשבו שאם אתם רצים לצבא אתם מביאים את הגאולה. מי אומר שאם תהיו קצינים בצבא לא תכשלו שוב? מי אומר שהקצונה בצבא זה קרש קפיצה להנהגה במדינה?"
המצוה הגדולה היא בנין ארץ ישראל מדגישה וייס ומצטטת הרב חרל"פ שאמר כי "בעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ההתאחזות בארץ ישראל". "גם מתוך החושך של הגלות הבינו שהעוצמה באה מהמתיישבים בארץ ישראל ומכוחה של ארץ ישראל, כך שאותו מקור אור הוא אותו מקור, ויש להגדיל אותו ל'ענק' עבור ישראל והגויים", מסכמת וייס.
וייס מוסיפה כי ניתן היה לנצח במאבק באמצעות "הכלי היעיל", כלשונה שהוא חסימת המדינה אך גם המהלך הזה נכשל בגלל בהלת ההנהגה. המטרה שהוצבה לדבריה היתה "שלא יהיה אחד במדינה שימשיך לשתות קפה בבית קפה מבלי שיהיה מודע לכך שאינו יכול היום לחזור הביתה בלו"ז שהוא קבע, ושאולי מחר לא יגיע לעבודה". אבל, אומרת וייס: "הסקרים הראו ירידה, והופס, הנהגת מועצת יש"ע 'עשו במכנסיים'", וכך הם הורידו "את הכלי היעיל ביותר שהיה בידינו וזה חסימת המדינה". למעשה הם נפלו לדבריה קורבן ל"ביקורת ציבורית המתוזמנת ממשרד רה"מ והיועצים הפסיכולוגיים באליטות התקשורתיות".
משמעות הרתיעה כשהחלה ההצלחה היא הרת גורל מדגישה וייס. עתה הובהר כי מאבק על זכויות פנסיה הוא יותר בעל משקל ומצדיק נזק במיליארדים בעקבות חסימת שדה תעופה למשל, ולעומת זאת ארץ ישראל בסולם זה נמצאת למטה. שינוי זה בסולם העדיפויות דורש חשבון נפש עצום ושינוי בהנהגה, היא אומרת.
וייס מוסיפה כי השקפתה הציונית לא השתנתה וכי היא ממשיכה לראות במדינת ישראל הפורחת והמשגשגת "אתחלתא דגאולה". "כל תהליך הגאולה הולך וקורם עור וגידים מול עינינו, כאשר המדינה היא המסגרת הטכנית והמהותית להתקבצותנו כעם בארץ ישראל. אין דומה עם בארצו ללא מסגרת מדינה לעם שיש לו מסגרת מדינה".
עם זאת וייס קוראת ל"עצור ולחשוב" בנוגע לשירות בצבא. "היו שגיאות בהתלהבות להחדיר את בחורינו לכיוון למעלה בצבא כאשר הדגש היה יותר מידי על הגעה לפסגה ופחות מידי על המוסר המתלווה להקפצה זו למעלה. כשמדובר בבני ביתי אני אומרת להם לחשוב. אל תחשבו שאם אתם רצים לצבא אתם מביאים את הגאולה. מי אומר שאם תהיו קצינים בצבא לא תכשלו שוב? מי אומר שהקצונה בצבא זה קרש קפיצה להנהגה במדינה?"
המצוה הגדולה היא בנין ארץ ישראל מדגישה וייס ומצטטת הרב חרל"פ שאמר כי "בעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ההתאחזות בארץ ישראל". "גם מתוך החושך של הגלות הבינו שהעוצמה באה מהמתיישבים בארץ ישראל ומכוחה של ארץ ישראל, כך שאותו מקור אור הוא אותו מקור, ויש להגדיל אותו ל'ענק' עבור ישראל והגויים", מסכמת וייס.