יו"ר ועדת החוקה מיכאל איתן מגדיר את הנעשה במערכת המשפט כ"הוריקן". בראיון לערוץ 1 אמר איתן כי "ועדת המינויים של השופטים במדינת ישראל פשטה את הרגל". דבריו התייחסו להחלטת היועהמ"ש מזוז להגיש כתב אישום נגד שופטת בית המשפט לענייני משפחה, אסנת לאופר-אלון, החשודה בהוצאת תדפיסי שיחות של בן זוגה שלא כחוק, וכן ל"עצה" שנתן השופט אהרון ברק לשופטת הילה כהן, "ללכת הביתה" ולא להיות מודחת.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי לא רק ביחס לשתי שופטות אלו נוגעים דבריו. בדיון שנערך אתמול בועדת החוקה ועסק בדו"ח תלונות הציבור נגד השופטים לשנת 04, מתח איתן ביקורת על השופטים ואמר כי עליהם לשמור על החוק. איתן התייחס לנתונים העולים מדו"ח תלונות הציבור על השופטים לשנת 04 שהוצג בפני הועדה וממנו עלה כי כ 30 תלונות נסבו על התמשכות הליכים ו 53 תלונות היו על עיכוב במתן החלטות ופסקי דין. הנציבה, השופטת בדימוס טובה שטרסבורג כהן ציינה כי למרות שקיימות הוראות בחוק המפרטות את הזמנים למתן פסקי דין והחלטות, "השופטים לא עומדים בלוחות הזמנים כיון שהחוק מציב דרישות שלא ניתן לעמוד בהן".
על כך השיב איתן כי "העובדה ששופטים לא מקיימים את החוק זה מצב חמור מאד. כל אחד יכול להגיד שקשה לו למלא אחר דרישות החוק אולם השופטים עושים דין לעצמם, במקום לגמור תיקים ולכתוב פסקי דין, כמו שהמחוקק קבע שעליהם לעשות, הם פותחים תיקים חדשים מתוך מחשבה שאולי כך עדיף. התוצאה בפועל היא כי יש גם סחבת בניהול הדיון וגם איחור במתן פסקי דין".
הנציבה חשפה עוד במהלך הדיון כי במהלך בירורן של תלונות שהתקבלו, 4 שופטים עזבו את המערכת המשפט, עוד במהלך הבירור ובטרם ניתנה המלצה או החלטה של הנציבות. היא הוסיפה כי מדובר בשופט אחד שעזב את מערכת המשפט בשנת 04 ועוד 3 במהלך שנת 05.
עוד דווח כי בשנת 04 ניתנה החלטה ל 894 תלונות ומהן 133 נמצאו מוצדקות. 26 תלונות נגעו להתנהגות השופטים. 12 תלונות מוצדקות היו על דרך ניהול משפט, 30 על סחבת, 53 תלונות על עיכוב במתן החלטות ופסקי דין, 4 תלונות על ניהול פרוטוקול בצורה לקויה, 8 תלונות על אופן קבלת החלטות או צורת יישומן.
הנציבה העלתה קשיים בעבודת הנציבות וציינה כי אחד מהם הוא חובת הזדהות המתלונן. ע"פ החוק הנציבות לא רשאית לבדוק תלונות אנונימיות, אך הנציבה דיווחה כי טיפלה גם בתלונות שהתקבלו בעילום שם כאשר לשם הפונה לא היתה משמעות. מדובר במקרים שבהם ישנו ניגוד עניינים של השופט היושב בדין.
קושי נוסף עליו הצביעה הנציבה הוא חובת הסודיות. בשעה שעל הנציבות חלה חובת סודיות באשר לחומר המגיע אליה, היא אינה חלה על המתלונן או על המכותבים שקיבלו את אותה תלונה. הנציבה הוסיפה כי במקרים רבים "מתפרסמים פרטים לא נכונים בקשר להליך הבירור או לתלונה עצמה אולם הנציבות מנועה מלהגיב". לדבריה היא מקיימת בימים אלה הידברות עם משרד המשפטים על הצעת חוק ש"מטרתה לצמצם את חובת הסודיות ולהגדיל את שקיפות עבודת הנציבות".
הנציבה ציינה כי החוק מאפשר גם לאסירים ועצורים להתלונן על שופטים אך מספר מועט של תלונות כאלו מוגש ולדעתה "יש להטמיע את זכותם זו של האסירים והעצורים, דבר שלא נעשה עד כה".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי לא רק ביחס לשתי שופטות אלו נוגעים דבריו. בדיון שנערך אתמול בועדת החוקה ועסק בדו"ח תלונות הציבור נגד השופטים לשנת 04, מתח איתן ביקורת על השופטים ואמר כי עליהם לשמור על החוק. איתן התייחס לנתונים העולים מדו"ח תלונות הציבור על השופטים לשנת 04 שהוצג בפני הועדה וממנו עלה כי כ 30 תלונות נסבו על התמשכות הליכים ו 53 תלונות היו על עיכוב במתן החלטות ופסקי דין. הנציבה, השופטת בדימוס טובה שטרסבורג כהן ציינה כי למרות שקיימות הוראות בחוק המפרטות את הזמנים למתן פסקי דין והחלטות, "השופטים לא עומדים בלוחות הזמנים כיון שהחוק מציב דרישות שלא ניתן לעמוד בהן".
על כך השיב איתן כי "העובדה ששופטים לא מקיימים את החוק זה מצב חמור מאד. כל אחד יכול להגיד שקשה לו למלא אחר דרישות החוק אולם השופטים עושים דין לעצמם, במקום לגמור תיקים ולכתוב פסקי דין, כמו שהמחוקק קבע שעליהם לעשות, הם פותחים תיקים חדשים מתוך מחשבה שאולי כך עדיף. התוצאה בפועל היא כי יש גם סחבת בניהול הדיון וגם איחור במתן פסקי דין".
הנציבה חשפה עוד במהלך הדיון כי במהלך בירורן של תלונות שהתקבלו, 4 שופטים עזבו את המערכת המשפט, עוד במהלך הבירור ובטרם ניתנה המלצה או החלטה של הנציבות. היא הוסיפה כי מדובר בשופט אחד שעזב את מערכת המשפט בשנת 04 ועוד 3 במהלך שנת 05.
עוד דווח כי בשנת 04 ניתנה החלטה ל 894 תלונות ומהן 133 נמצאו מוצדקות. 26 תלונות נגעו להתנהגות השופטים. 12 תלונות מוצדקות היו על דרך ניהול משפט, 30 על סחבת, 53 תלונות על עיכוב במתן החלטות ופסקי דין, 4 תלונות על ניהול פרוטוקול בצורה לקויה, 8 תלונות על אופן קבלת החלטות או צורת יישומן.
הנציבה העלתה קשיים בעבודת הנציבות וציינה כי אחד מהם הוא חובת הזדהות המתלונן. ע"פ החוק הנציבות לא רשאית לבדוק תלונות אנונימיות, אך הנציבה דיווחה כי טיפלה גם בתלונות שהתקבלו בעילום שם כאשר לשם הפונה לא היתה משמעות. מדובר במקרים שבהם ישנו ניגוד עניינים של השופט היושב בדין.
קושי נוסף עליו הצביעה הנציבה הוא חובת הסודיות. בשעה שעל הנציבות חלה חובת סודיות באשר לחומר המגיע אליה, היא אינה חלה על המתלונן או על המכותבים שקיבלו את אותה תלונה. הנציבה הוסיפה כי במקרים רבים "מתפרסמים פרטים לא נכונים בקשר להליך הבירור או לתלונה עצמה אולם הנציבות מנועה מלהגיב". לדבריה היא מקיימת בימים אלה הידברות עם משרד המשפטים על הצעת חוק ש"מטרתה לצמצם את חובת הסודיות ולהגדיל את שקיפות עבודת הנציבות".
הנציבה ציינה כי החוק מאפשר גם לאסירים ועצורים להתלונן על שופטים אך מספר מועט של תלונות כאלו מוגש ולדעתה "יש להטמיע את זכותם זו של האסירים והעצורים, דבר שלא נעשה עד כה".