יעקב קסטל מילידי חברון ובן למשפחת קסטל שהגיעה ביחד עם משפחות נוספות לפני כ 500 שנה לעיר, מנהל מאבק נגד החלטת בג"ץ לפנות את המשפחות היהודיות המתגוררות על אדמותיו, באזור השוק של חברון.
בג"ץ קבע שמאחר ואדמות אלו הן 'אדמות נפקדים' ניתן לפנות מהן את היהודים המתגוררים במקום מזה 4 שנים. קסטל אומר בראיון לישראל מידד בתכנית חופש השידור כי לאחר שהערבים שחטו את היהודים בפרעות תרפ"ט בחברון, היהודים עזבו, ועל האדמות השתלטה ירדן, שהעבירה אותן לידי הערבים. כשהיהודים חזרו לחברון ירדן השיבה את האדמות וישראל מחזיקה בהן כ'אדמות נפקדים', כלומר שטח שאין לו בעלים, למרות שהוא כבן למשפחת קסטל בעליהן של האדמות. "אני טוען שיש בעל בית לאדמה והיא אינה יכולה להמשיך להיות אדמת נפקדים לאחר ששבה מירדן. עכשיו שהאדמות הוחזרו לישראל זו צריכה להיות אדמה של משפחתי" אומר קסטל.
למשפחתו 5 בתים ברובע היהודי המתחדש של חברון שמתגוררים בהם יהודים ועוד 3 בתים מחוץ לרובע היהודי ושבהם מתגוררים ערבים. הבתים הוא אומר נרכשו על ידי משפחתי והם נשמרו עד ל 29 ואז נהרסו בידי הערבים. קסטל פנה ליו"ר הכנסת ראובן ריבלין בנושא אך הוא לא בישר טובות ואמר לו שמדובר בענין מסובך. קסטל מתכונן כאמור לפנות לבג"ץ לתבוע את רכושו.
בידיו ספר המתעד את קורותיה של משפחתו שמנתה לפני יותר מ 500 שנה כ 7 משפחות. הם יצאו לפני גירוש ספרד מקסטיליה והגיעו לעזה. שם התגוררו זמן מה ואז עברו לחברון.
הספר הוכן בידי נכדתו במסגרת פרוייקט שורשים והוא מתעד את סיפורה של המשפחה באמצעות סיפורים ומסמכים. "לקחתי את הספר להציג בפני בית התפוצות, והם אמרו שהם רואים דבר כזה פעם ראשונה", אומר קסטל. כדי להמחיש את גודלה של משפחתו, קסטל מספר על כנס שקיימה המשפחה בשנת 1991 ביער מודיעין. על דבר הכנס ניתן פרסום שכן בן דודו הוא תא"ל יוסקה קסטל שהיה בשנות ה 70 מושל רצועת עזה, גם הוא יליד חברון. לפרסום בכלי התקשורת היתה תוצאה מספר קסטל, ביום הכנס נחת בשדה התעופה אחד מבניה של משפחת קסטל המתגורר בהודו ומנהל בי"ס לג'ודו. הוא שמע ברדיו על הכינוס, "עלה על המטוס ובא לכנס".
קסטל מציין כי הוא מבקש להציג בפני הציבור את הספר המיוחד של משפחתו וגם לדאוג ש"בחברון יחיו יהודים".
(בהכנת הכתבה השתתפה רותי אברהם)
בג"ץ קבע שמאחר ואדמות אלו הן 'אדמות נפקדים' ניתן לפנות מהן את היהודים המתגוררים במקום מזה 4 שנים. קסטל אומר בראיון לישראל מידד בתכנית חופש השידור כי לאחר שהערבים שחטו את היהודים בפרעות תרפ"ט בחברון, היהודים עזבו, ועל האדמות השתלטה ירדן, שהעבירה אותן לידי הערבים. כשהיהודים חזרו לחברון ירדן השיבה את האדמות וישראל מחזיקה בהן כ'אדמות נפקדים', כלומר שטח שאין לו בעלים, למרות שהוא כבן למשפחת קסטל בעליהן של האדמות. "אני טוען שיש בעל בית לאדמה והיא אינה יכולה להמשיך להיות אדמת נפקדים לאחר ששבה מירדן. עכשיו שהאדמות הוחזרו לישראל זו צריכה להיות אדמה של משפחתי" אומר קסטל.
למשפחתו 5 בתים ברובע היהודי המתחדש של חברון שמתגוררים בהם יהודים ועוד 3 בתים מחוץ לרובע היהודי ושבהם מתגוררים ערבים. הבתים הוא אומר נרכשו על ידי משפחתי והם נשמרו עד ל 29 ואז נהרסו בידי הערבים. קסטל פנה ליו"ר הכנסת ראובן ריבלין בנושא אך הוא לא בישר טובות ואמר לו שמדובר בענין מסובך. קסטל מתכונן כאמור לפנות לבג"ץ לתבוע את רכושו.
בידיו ספר המתעד את קורותיה של משפחתו שמנתה לפני יותר מ 500 שנה כ 7 משפחות. הם יצאו לפני גירוש ספרד מקסטיליה והגיעו לעזה. שם התגוררו זמן מה ואז עברו לחברון.
הספר הוכן בידי נכדתו במסגרת פרוייקט שורשים והוא מתעד את סיפורה של המשפחה באמצעות סיפורים ומסמכים. "לקחתי את הספר להציג בפני בית התפוצות, והם אמרו שהם רואים דבר כזה פעם ראשונה", אומר קסטל. כדי להמחיש את גודלה של משפחתו, קסטל מספר על כנס שקיימה המשפחה בשנת 1991 ביער מודיעין. על דבר הכנס ניתן פרסום שכן בן דודו הוא תא"ל יוסקה קסטל שהיה בשנות ה 70 מושל רצועת עזה, גם הוא יליד חברון. לפרסום בכלי התקשורת היתה תוצאה מספר קסטל, ביום הכנס נחת בשדה התעופה אחד מבניה של משפחת קסטל המתגורר בהודו ומנהל בי"ס לג'ודו. הוא שמע ברדיו על הכינוס, "עלה על המטוס ובא לכנס".
קסטל מציין כי הוא מבקש להציג בפני הציבור את הספר המיוחד של משפחתו וגם לדאוג ש"בחברון יחיו יהודים".
(בהכנת הכתבה השתתפה רותי אברהם)