בשנת 96 נרצחו בני הזוג אפי וירון אונגר הי"ד מירי מחבלים ליד בית שמש. הם הותירו שני יתומים הגדלים כיום בבית סבם וסבתם הרב אורי ויהודית דסברג באלון שבות. ירון אונגר הי"ד היה יליד ארה"ב ועפ"י החוק שנחקק בארה"ב בשנת 91 יכולים בני משפחות של נפגעי טרור אזרחי ארה"ב לתבוע ארגוני טרור בבית משפט אזרחי. משפחת דסברג תבעה את הרש"פ בבית משפט בארה"ב. בית המשפט קיבל את התביעה ופסק כי על הרש"פ לשלם להם 116 מליון דולרים.
כדי לממש את הכסף הורה בית המשפט להקפיא את נכסיה של הרש"פ בארה"ב. בין היתר הוקפא סכום של כ 1.3 מיליארד דולרים המיועד לממן את הפיתוח הכלכלי ברש"פ ואת הפעלת משרדיה בוושינגטון. כמו כן הוקפאו 30 מיליון דולרים מכספי הרש"פ בוושינגטון ובניו-יורק. הבוסטון גלוב המדווח על הפרשה מציין כי בית המשפט הוציא גם צו שיאפשר למכור את בנין משלחת המשקיפים הפלשתינים לאו"ם, בניו יורק.
גורמים פלשתינים אמרו כי הדרישה לשלם את סכום הפיצויים, מסכנת את המדינה הפלשתינית המתהווה. לעומת זאת עו"ד שטרכמן בא כוחה של משפחת דסברג, אמר כי אם הרש"פ רוצה 'לפתוח דף חדש' היא צריכה להשמע להוראות בית המשפט ולהחלטותיו.
הבוסטון גלובס מציין כי הסירוב הפלשתיני לשלם את הפיצויים גורם לממשל בוש מבוכה שכן בכך הוא מצטייר כמי שתומך כלכלית ופוליטית בגוף המסרב להשמע להוראות בית משפט פדרלי שפסק לשלם לקורבנות טרור. העתון מציין כי מקור פלשתיני מסר שבעקבות ההקפאה של הנכסים פנה ממונה על האוצר הפלשתיני סאלאם פייאד אל מזכירת המדינה קונדוליסה רייס כדי לקבל ממנה "עצה" בנושא. גורם פלשתיני מעזה אמר לעתון כי הענין סבוך וכי בממשל נעשה מאמץ למצוא "פתרון יצירתי" לבעיה מבלי שתגרם מבוכה לגורם כלשהו.
הרש"פ נמנעת מלהגיע להסדר מחשש כי בכך תאפשר לנפגעי טרור נוספים לתבוע אותה, ולפי שעה ממתינות עוד 4 תביעות בבתי משפט אמריקניים. נסיונה של הרש"פ לטעון כי היא 'מדינה' ולכן חסינה בפני תביעות לא התקבלה ובית המשפט ברוד איילנד קבע כי "פלסטין אינה מדינה". הרש"פ גם טענה כי אם היא תאלץ לשלם, יגרור הדבר תביעות נוספות שיובילו לכך שהממשל הפלשתיני החדש יפשוט את הרגל. בתגובה לטענה זו אמר עו"ד שטרכמן כי מיליארדי דולרים נמצאים בחשבונותיהם של הפלשתינים ברחבי העולם וכי הם מגזימים במידת הנזק שתיגרם להם, אם ישלמו את מה שפסק בית המשפט.
לפי שעה הקפאת נכסי הרש"פ גורמת להקפאת הפעילות הכלכלית של הפלשתינים בארה"ב. בין היתר דווח על כך שהבנק של ניו יורק הפסיק בעקבות הצו להעביר כספים לנציגויות של הרש"פ בניו יורק, סין, אוקראינה, בולגריה, גינאה, אינדונזיה, פקיסטן, חוף השנהב, נורווגיה וקולומביה. צו בית המשפט עשוי לטרפד העברת כספים של חברות אמריקניות לסיוע להקמת עסקים בעזה.
כדי לממש את הכסף הורה בית המשפט להקפיא את נכסיה של הרש"פ בארה"ב. בין היתר הוקפא סכום של כ 1.3 מיליארד דולרים המיועד לממן את הפיתוח הכלכלי ברש"פ ואת הפעלת משרדיה בוושינגטון. כמו כן הוקפאו 30 מיליון דולרים מכספי הרש"פ בוושינגטון ובניו-יורק. הבוסטון גלוב המדווח על הפרשה מציין כי בית המשפט הוציא גם צו שיאפשר למכור את בנין משלחת המשקיפים הפלשתינים לאו"ם, בניו יורק.
גורמים פלשתינים אמרו כי הדרישה לשלם את סכום הפיצויים, מסכנת את המדינה הפלשתינית המתהווה. לעומת זאת עו"ד שטרכמן בא כוחה של משפחת דסברג, אמר כי אם הרש"פ רוצה 'לפתוח דף חדש' היא צריכה להשמע להוראות בית המשפט ולהחלטותיו.
הבוסטון גלובס מציין כי הסירוב הפלשתיני לשלם את הפיצויים גורם לממשל בוש מבוכה שכן בכך הוא מצטייר כמי שתומך כלכלית ופוליטית בגוף המסרב להשמע להוראות בית משפט פדרלי שפסק לשלם לקורבנות טרור. העתון מציין כי מקור פלשתיני מסר שבעקבות ההקפאה של הנכסים פנה ממונה על האוצר הפלשתיני סאלאם פייאד אל מזכירת המדינה קונדוליסה רייס כדי לקבל ממנה "עצה" בנושא. גורם פלשתיני מעזה אמר לעתון כי הענין סבוך וכי בממשל נעשה מאמץ למצוא "פתרון יצירתי" לבעיה מבלי שתגרם מבוכה לגורם כלשהו.
הרש"פ נמנעת מלהגיע להסדר מחשש כי בכך תאפשר לנפגעי טרור נוספים לתבוע אותה, ולפי שעה ממתינות עוד 4 תביעות בבתי משפט אמריקניים. נסיונה של הרש"פ לטעון כי היא 'מדינה' ולכן חסינה בפני תביעות לא התקבלה ובית המשפט ברוד איילנד קבע כי "פלסטין אינה מדינה". הרש"פ גם טענה כי אם היא תאלץ לשלם, יגרור הדבר תביעות נוספות שיובילו לכך שהממשל הפלשתיני החדש יפשוט את הרגל. בתגובה לטענה זו אמר עו"ד שטרכמן כי מיליארדי דולרים נמצאים בחשבונותיהם של הפלשתינים ברחבי העולם וכי הם מגזימים במידת הנזק שתיגרם להם, אם ישלמו את מה שפסק בית המשפט.
לפי שעה הקפאת נכסי הרש"פ גורמת להקפאת הפעילות הכלכלית של הפלשתינים בארה"ב. בין היתר דווח על כך שהבנק של ניו יורק הפסיק בעקבות הצו להעביר כספים לנציגויות של הרש"פ בניו יורק, סין, אוקראינה, בולגריה, גינאה, אינדונזיה, פקיסטן, חוף השנהב, נורווגיה וקולומביה. צו בית המשפט עשוי לטרפד העברת כספים של חברות אמריקניות לסיוע להקמת עסקים בעזה.