מזכ"ל האיחוד החקלאי דודו קוכמן נחרד מהצעת התקציב המתוכננת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר לשנת 2006. לאחר בחינת סעיפי התקציב שאושרו בממשלה למשרד החקלאות בשנת 2006, עומד תקציבה של מנהלת ההשקעות במשרד החקלאות על 340 אלף ₪ בלבד לשנת 2006. (בהשוואה לשנת 2002, אז עמד התקציב על למעלה מ-90 מיליון ₪).
לדברי קוכמן, מנהלת ההשקעות היא הגוף המרכזי והחשוב במשרד החקלאות, ובאמצעותה ניתן סיוע לחקלאיים יצואנים בהשקעות, זאת כפי שהדבר נעשה בתעשייה ובתיירות בארץ וכפי שהדבר מקובל בעולם.
הוא מסביר כי סעיף מרכזי נוסף הינו תקציבו של המדען הראשי במשרד החקלאות שגם הוא קוצץ מ-34 מיליון ₪ ב-2002 ל-14 מיליון ₪ ב- 2006.
משמעותו של קיצוץ זה המוצע , לטענתו, היא שלא ניתן יהיה לקדם מחקרים חדשים בחקלאות, אלא לסיים בקושי מחקרים שעליהם כבר ניתנו התחייבויות.
סעיף שלישי ומשמעותי הוא לדברי קוכמן, ביטול השה"מ, שמשמעותה ביטול שרות ההדרכה והמקצוע לחקלאים ושליחתם הביתה של כ-200 מטובי המדריכים החקלאים בעולם.
"שלושת הסעיפים הללו מבטאים את הפער העצום בחקלאות הישראלית, כפי שהיא נתפסת בעולם לבין התייחסות ממשלת ישראל לחקלאים ולחקלאות", אומר קוכמן.
"הסבסוד והתמיכה בחקלאי העולם אינו תופעה חדשה ודווקא בעולם המערבי המטפח "כלכלה חופשית". החקלאות הוכרה כמוצר ייחודי בעל ערך הזקוק לתמיכות ולהגנות. סיוע ביצור החקלאי נובע גם מהחשיבות שמייחסות מדינות המערב לשמירה על מגזר חקלאי בר קיימא והבטחת היצור החקלאי לאורך שנים.
במדינות רבות בעולם קיימות תוכניות ארוכות טווח שביטוייהן במדיניות חקלאית הנקבעת בחקיקה ובתוכניות ממשלתיות שמטרתן לשמור על המשך היצור החקלאי והקלה על קשיי היצור וההתמודדות היומיומית של חקלאים בעליית תשומות, בפגעי טבע ועוד".
לדבריו, בעולם המודרני מודעים בשנים האחרונות כי לחקלאות יש ערכים נוספים מעבר לתרומת היצור החקלאי. מדובר על ערכים סביבתיים, תיירותיים, שמירה על קרקעות לאום וביטחון, על הטבע והנוף ועוד.
הוא כותב כי החקלאות הישראלית עדיין נתפסת בעולם כדוגמא ומופת, וזאת בשל אותם חקלאים מצטיינים וחקלאות מודרנית שנבנתה בעמל רב לאורך שנים רבות. חקלאות זו עלולה להיהרס במדיניות הממשלתית שביטויה בתקציב המוצע.
לטענתו יש להתעשת בדחיפות ולבנות תוכניות ארוכות טווח שיבטיחו עתיד ירוק לאזרחי המדינה, אך גם פרנסה הוגנת לעוסקים בחקלאות.
לדברי קוכמן, מנהלת ההשקעות היא הגוף המרכזי והחשוב במשרד החקלאות, ובאמצעותה ניתן סיוע לחקלאיים יצואנים בהשקעות, זאת כפי שהדבר נעשה בתעשייה ובתיירות בארץ וכפי שהדבר מקובל בעולם.
הוא מסביר כי סעיף מרכזי נוסף הינו תקציבו של המדען הראשי במשרד החקלאות שגם הוא קוצץ מ-34 מיליון ₪ ב-2002 ל-14 מיליון ₪ ב- 2006.
משמעותו של קיצוץ זה המוצע , לטענתו, היא שלא ניתן יהיה לקדם מחקרים חדשים בחקלאות, אלא לסיים בקושי מחקרים שעליהם כבר ניתנו התחייבויות.
סעיף שלישי ומשמעותי הוא לדברי קוכמן, ביטול השה"מ, שמשמעותה ביטול שרות ההדרכה והמקצוע לחקלאים ושליחתם הביתה של כ-200 מטובי המדריכים החקלאים בעולם.
"שלושת הסעיפים הללו מבטאים את הפער העצום בחקלאות הישראלית, כפי שהיא נתפסת בעולם לבין התייחסות ממשלת ישראל לחקלאים ולחקלאות", אומר קוכמן.
"הסבסוד והתמיכה בחקלאי העולם אינו תופעה חדשה ודווקא בעולם המערבי המטפח "כלכלה חופשית". החקלאות הוכרה כמוצר ייחודי בעל ערך הזקוק לתמיכות ולהגנות. סיוע ביצור החקלאי נובע גם מהחשיבות שמייחסות מדינות המערב לשמירה על מגזר חקלאי בר קיימא והבטחת היצור החקלאי לאורך שנים.
במדינות רבות בעולם קיימות תוכניות ארוכות טווח שביטוייהן במדיניות חקלאית הנקבעת בחקיקה ובתוכניות ממשלתיות שמטרתן לשמור על המשך היצור החקלאי והקלה על קשיי היצור וההתמודדות היומיומית של חקלאים בעליית תשומות, בפגעי טבע ועוד".
לדבריו, בעולם המודרני מודעים בשנים האחרונות כי לחקלאות יש ערכים נוספים מעבר לתרומת היצור החקלאי. מדובר על ערכים סביבתיים, תיירותיים, שמירה על קרקעות לאום וביטחון, על הטבע והנוף ועוד.
הוא כותב כי החקלאות הישראלית עדיין נתפסת בעולם כדוגמא ומופת, וזאת בשל אותם חקלאים מצטיינים וחקלאות מודרנית שנבנתה בעמל רב לאורך שנים רבות. חקלאות זו עלולה להיהרס במדיניות הממשלתית שביטויה בתקציב המוצע.
לטענתו יש להתעשת בדחיפות ולבנות תוכניות ארוכות טווח שיבטיחו עתיד ירוק לאזרחי המדינה, אך גם פרנסה הוגנת לעוסקים בחקלאות.