אתי מידד, רעייתו של שמואל מידד (זנגי) ראש עמותת 'חננו', עצורה עד תום ההליכים בשל סירובה להתייצב ולהשפט בפני בית המשפט.
מידד, כזכור, זוכתה מאשמת "הפרת חובת הורה לקטין", לאחר שהפגינה עם תינוקה ביחד עם 4 אמהות נוספות, במחאה על הרס ביתה וגירושה של אלמנתו של נתנאל עוזרי הי"ד מביתה בגבעה 26 ,ביחד עם ילדיה. על זיכויה של מידד ערערה הפרקליטות, אך מידד הודיעה כי תסרב להשפט בפני בית המשפט. מידד שהתה כשבוע בכלא תרצה ביחד עם תינוקתה מרים בת 9 חודשים, ולאחר מכן הועברה לכלא מעשיהו.
"יש הרבה התנכלויות אלינו בבית הכלא– משחקים בנו פעם טובים ופעם רעים. יש להם הוראה לנסות וללחוץ עלינו שנשתחרר וגם הבנות לא מסכימות לחתום על התנאים שלהן", מספרת מידד לערוץ 7, "לא נותנים לנו צלחות- ואומרים לנו 'תסתדרו בלי'. נועלים אותנו לפעמים בחדר בלי סיבה. דוגמא נוספת להתנכלות היא שממלאים לנו ארונות קטנים בחדר כדי להעמיס עלינו. גם סגנון הדיבור המזלזל מעיד על זה".
אתי מידד והבנות הקטינות העצורות באגף ההתנתקות סופגות את ההתנהגויות הללו של סוהרי השב"ס אבל ישנם דברים שמבחינתן זהו 'קו אדום'.
"איננו עוברות לסדר היום בדברים שקשורים להלכה היהודית ובעיקר לצניעות, ברכת המזון ותפילות.
אחת הדוגמאות היא שסוהר בודק אסירות באמצע הלילה, למרות שביקשנו שסוהרות יבדקו וקיבלנו תשובה שלילית. תפקידו של הסוהר לבדוק שהאסירה נושמת ולכן הוא נוגע בה, פנינו למנהל האגף שיביא סוהרות, אבל הוא השיב שאין לו כוח אדם. אנחנו ראינו שטכנית קל להן להביא סוהרות ומשיקולים שלהם הם לא מעוניינים לעשות זאת".
הבנות ניסו גם לשים וילון על החלון של התא כדי לשמור על צניעותן, דבר המנוגד לכאורה לתקנות. הבנות ביקשו מהסוהרים להעיר אותן באמצע הלילה והן התחייבו לקום במקום שיבדקו אותן. הבת שהעבירה את הבקשה הוכנסה לחדר בבידוד.
הן טוענות כי לפעמים נכנס הסוהר תוך כדי שהבנות מתלבשות. באחד המקרים צעקה הסוהרת על סוהר אחר שיצא מהתא אבל הוא לא הסכים לצאת. כשניסו לשים וילון איימו עליהן בבידוד. "בשבוע שעבר ביקשנו שיעירו אותנו ואז עשו ספירה ב-11:30 בלילה, דבר שלא מקובל והן עמדו באמירה שלהם כדי לשמור על הצניעות והסוהרים עשו דווקא".
בשבת שעברה עם תחילת הארוחה ביקשו הסוהרים מהן לחזור לחדריהן. למרות שביקשו לברך לפחות את ברכת המזון הזעיקה הסוהרת קצין משמר. כשסיימו לברך ראו שהקצין ביטל הזעקת התגבורת ואיימו אליהם בעונש של סגירה בחדרים.
מידד שופכת קיתונות של ביקורת על השב"ס, וטוענת כי יש מגמה מגבוה להתנכל לאותם עצורים כדי שיחתמו על הטפסים וישתחררו.
היא נתנה דוגמא לכך שהבדיקות שמתבצעות באגף נעשות בהוראה מגבוה. "יש נוהל כל פעם שיוצאים ונכנסים לאגף עושים בדיקה על הגוף. הם טוענים כי זה 'לפי שיקול דעתו של הסוהר' אם לעשות בדיקה מדוקדקת. כשהבנות נכנסו, חלקן הזדהו וחלקן לא. מי שלא הזדהתה השומרות בדקו אותן ביסודיות, מראה שהדבר היה עונש וקיבלו הוראות מלמעלה. שתי הבנות התנגדו והורידו להן בכוח את הבגדים".
מידד מוסיפה: "אחר כך ניסו להתנכל גם בבדיקות היסודיות, הבת שלי התחילה לבכות ואמרתי לסוהרת. היא אמרה ש'טוב שתבכה כי זה טוב לריאות'. בדרך חזרה ראיתי את הסוהרת וחששתי שהיא תתעקש שוב על בדיקה. ניגשתי למפקד האגף ואמרתי לו שאני לא מוכנה לכך. שאלתי אותו 'מה אתה מחפש? אתה חושב שיש באמת סמים?', הוא ענה כל מיני תשובות ואחר כך קיבלו הוראה לשנות את היחס אלינו. בפעם הבאה שהוציאו אותי אמר לסוהרת תעשי בדיקה כמו שסיכמנו.
"האווירה היא שמקבלים הוראות מלמעלה איך להתנהג אלינו. מכניסים גם סוהרות שמתנהגות בצורה לא מכובדת. משחקים אותנו עם הקנטינה ולא נותנים לנו תשובות ברורות. ביקשתי מהם למשל דף תקנות, ונתנו לנו דף לא מתאים. הם רוצים שאנחנו נחתום ונכיר בזכותם לשפוט אותנו וגם הבנות לא מוכנות לחתום על תנאי מעצר בית וכדומה. היו עוד כמה מקרים כשלא איפשרו לאח לבקר את אחותו מכיוון שלא היתה לו תעודת זהות".
אמא של קטינה אחרת סיפרה כי בתה ניגשה לקצין התורן, ושאלה 'האם אתם יכולים לפגוע לנו בדת?' ולטענתה, השיב לה הקצין לה בחיוב כשהתייחסה לנושא הצניעות. "הדברים של היהדות אצלנו זה הקווים האדומים ולא נתפשר עליהם בשום אופן", הבהירו העצורות למנהל האגף.
דוברת השב"ס אמרה בשבוע שעבר לערוץ 7 כי "היחס לעצורי ההתנתקות הוא יחס כמו לכל שאר העצירים עם המון הבנה והתחשבות. יש להם דווקא קשרים טובים ומצויינים עם ההנהלה שקשובה להם בכל עת, ועם זאת במקרים של הפרות הסדר ע"פ הפקודות - העצירים מועמדים למשפט בתוך הכלא".
מידד, כזכור, זוכתה מאשמת "הפרת חובת הורה לקטין", לאחר שהפגינה עם תינוקה ביחד עם 4 אמהות נוספות, במחאה על הרס ביתה וגירושה של אלמנתו של נתנאל עוזרי הי"ד מביתה בגבעה 26 ,ביחד עם ילדיה. על זיכויה של מידד ערערה הפרקליטות, אך מידד הודיעה כי תסרב להשפט בפני בית המשפט. מידד שהתה כשבוע בכלא תרצה ביחד עם תינוקתה מרים בת 9 חודשים, ולאחר מכן הועברה לכלא מעשיהו.
"יש הרבה התנכלויות אלינו בבית הכלא– משחקים בנו פעם טובים ופעם רעים. יש להם הוראה לנסות וללחוץ עלינו שנשתחרר וגם הבנות לא מסכימות לחתום על התנאים שלהן", מספרת מידד לערוץ 7, "לא נותנים לנו צלחות- ואומרים לנו 'תסתדרו בלי'. נועלים אותנו לפעמים בחדר בלי סיבה. דוגמא נוספת להתנכלות היא שממלאים לנו ארונות קטנים בחדר כדי להעמיס עלינו. גם סגנון הדיבור המזלזל מעיד על זה".
אתי מידד והבנות הקטינות העצורות באגף ההתנתקות סופגות את ההתנהגויות הללו של סוהרי השב"ס אבל ישנם דברים שמבחינתן זהו 'קו אדום'.
"איננו עוברות לסדר היום בדברים שקשורים להלכה היהודית ובעיקר לצניעות, ברכת המזון ותפילות.
אחת הדוגמאות היא שסוהר בודק אסירות באמצע הלילה, למרות שביקשנו שסוהרות יבדקו וקיבלנו תשובה שלילית. תפקידו של הסוהר לבדוק שהאסירה נושמת ולכן הוא נוגע בה, פנינו למנהל האגף שיביא סוהרות, אבל הוא השיב שאין לו כוח אדם. אנחנו ראינו שטכנית קל להן להביא סוהרות ומשיקולים שלהם הם לא מעוניינים לעשות זאת".
הבנות ניסו גם לשים וילון על החלון של התא כדי לשמור על צניעותן, דבר המנוגד לכאורה לתקנות. הבנות ביקשו מהסוהרים להעיר אותן באמצע הלילה והן התחייבו לקום במקום שיבדקו אותן. הבת שהעבירה את הבקשה הוכנסה לחדר בבידוד.
הן טוענות כי לפעמים נכנס הסוהר תוך כדי שהבנות מתלבשות. באחד המקרים צעקה הסוהרת על סוהר אחר שיצא מהתא אבל הוא לא הסכים לצאת. כשניסו לשים וילון איימו עליהן בבידוד. "בשבוע שעבר ביקשנו שיעירו אותנו ואז עשו ספירה ב-11:30 בלילה, דבר שלא מקובל והן עמדו באמירה שלהם כדי לשמור על הצניעות והסוהרים עשו דווקא".
בשבת שעברה עם תחילת הארוחה ביקשו הסוהרים מהן לחזור לחדריהן. למרות שביקשו לברך לפחות את ברכת המזון הזעיקה הסוהרת קצין משמר. כשסיימו לברך ראו שהקצין ביטל הזעקת התגבורת ואיימו אליהם בעונש של סגירה בחדרים.
מידד שופכת קיתונות של ביקורת על השב"ס, וטוענת כי יש מגמה מגבוה להתנכל לאותם עצורים כדי שיחתמו על הטפסים וישתחררו.
היא נתנה דוגמא לכך שהבדיקות שמתבצעות באגף נעשות בהוראה מגבוה. "יש נוהל כל פעם שיוצאים ונכנסים לאגף עושים בדיקה על הגוף. הם טוענים כי זה 'לפי שיקול דעתו של הסוהר' אם לעשות בדיקה מדוקדקת. כשהבנות נכנסו, חלקן הזדהו וחלקן לא. מי שלא הזדהתה השומרות בדקו אותן ביסודיות, מראה שהדבר היה עונש וקיבלו הוראות מלמעלה. שתי הבנות התנגדו והורידו להן בכוח את הבגדים".
מידד מוסיפה: "אחר כך ניסו להתנכל גם בבדיקות היסודיות, הבת שלי התחילה לבכות ואמרתי לסוהרת. היא אמרה ש'טוב שתבכה כי זה טוב לריאות'. בדרך חזרה ראיתי את הסוהרת וחששתי שהיא תתעקש שוב על בדיקה. ניגשתי למפקד האגף ואמרתי לו שאני לא מוכנה לכך. שאלתי אותו 'מה אתה מחפש? אתה חושב שיש באמת סמים?', הוא ענה כל מיני תשובות ואחר כך קיבלו הוראה לשנות את היחס אלינו. בפעם הבאה שהוציאו אותי אמר לסוהרת תעשי בדיקה כמו שסיכמנו.
"האווירה היא שמקבלים הוראות מלמעלה איך להתנהג אלינו. מכניסים גם סוהרות שמתנהגות בצורה לא מכובדת. משחקים אותנו עם הקנטינה ולא נותנים לנו תשובות ברורות. ביקשתי מהם למשל דף תקנות, ונתנו לנו דף לא מתאים. הם רוצים שאנחנו נחתום ונכיר בזכותם לשפוט אותנו וגם הבנות לא מוכנות לחתום על תנאי מעצר בית וכדומה. היו עוד כמה מקרים כשלא איפשרו לאח לבקר את אחותו מכיוון שלא היתה לו תעודת זהות".
אמא של קטינה אחרת סיפרה כי בתה ניגשה לקצין התורן, ושאלה 'האם אתם יכולים לפגוע לנו בדת?' ולטענתה, השיב לה הקצין לה בחיוב כשהתייחסה לנושא הצניעות. "הדברים של היהדות אצלנו זה הקווים האדומים ולא נתפשר עליהם בשום אופן", הבהירו העצורות למנהל האגף.
דוברת השב"ס אמרה בשבוע שעבר לערוץ 7 כי "היחס לעצורי ההתנתקות הוא יחס כמו לכל שאר העצירים עם המון הבנה והתחשבות. יש להם דווקא קשרים טובים ומצויינים עם ההנהלה שקשובה להם בכל עת, ועם זאת במקרים של הפרות הסדר ע"פ הפקודות - העצירים מועמדים למשפט בתוך הכלא".