מחקר חדש מגלה מה שהסבתא דיברה עליו השכם והערב.בשר טוב לבריאות. מסתבר שהשנים המקדימות את תקופת בית הספר מהוות הזדמנות לסייע לילדים ביצירת עמדות חיוביות כלפי המזון ולפתח הרגלי אכילה אשר יובילו לבריאות טובה בעתיד. "חשוב" אומרת שרית עטיה שמואלי, דיאטנית קלינית "לספק לילדים את המזונות המתאימים, ללמדם כיצד לבצע בחירות מזון ולהחליט מהי כמות המזונות שעליהם לצרוך", כך מדווח קובי פינקלר.
שנות הינקות והילדות המוקדמת חשובות ביותר לפיתוח דפוסי אכילה נאותים ועשויות להוות בסיס איתן לאכילה התורמת לבריאות בשנות החיים המאוחרות יותר.
חלב הוא המקור המושלם לתזונת התינוק במחצית הראשונה של חייו. לאחר גיל חצי שנה, ניתן להציע לתינוק מזונות מוצקים. מזונות אלה נועדו להשלים את רכיבי המזון בחלב אם או בתכשיר ההזנה ולספק את הצרכים הגדלים באנרגיה וברכיבי מזון של התינוק המתפתח.
בגיל שישה חודשים, רוב התינוקות אינם יכולים להפיק את כל צורכיהם מחלב אם בלבד. מזונות המכילים ברזל, כמו דגנים מועשרים בברזל ומיועדים לתינוקות מומלצים כמזונם הראשון של התינוקות. דגנים מועשרים יסייעו במניעת מחסור בברזל וכאשר התינוק יהיה בן שנה, ניתן יהיה להתחיל להזין אותו במגוון מזונות מתוך קבוצות המזון השונות.
מומלץ להציע לתינוק מזון בודד בכל פעם ולהמתין שלושה עד ארבעה ימים בין מזון חדש למשנהו. המזונות אשר ניתן להציע לתינוק כוללים: דגני אורז וסוגים שונים של דגנים, גזר, דלעת, קישוא, בטטה, בננה, אפרסק, אגס, בשר בקר, בשר עגל ובשר עוף.
מחסור בברזל הוא אחד המחסורים התזונתיים היותר נפוצים ברחבי העולם.
אחת מקבוצות הסיכון העיקריות היא קבוצת התינוקות בתקופת הינקות המאוחרת. הברזל שנאגר בגופו עד יום הלידה, יגן על התינוק הבריא בפני מחסור בברזל, למשך 6 – 4 חודשים. לאחר מכן, מופחת מאגר הברזל והתינוק הצומח הופך להיות תלוי במקורות חיצוניים של ברזל. על אף הספיגה היעילה של ברזל מחלב אם, הכמות הכוללת של הברזל הנספג מחלב אם נמוכה מהכמות הדרושה במחצית השנייה של שנת החיים הראשונה. הזנה על- ידי הנקה בלבד בתקופה זו, קשורה לסיכון גבוה יותר להתפתחות מחסור בברזל.
בתקופה זו, התינוק זקוק לברזל אשר נספג היטב בגוף על-מנת להבטיח מאגר מיטבי של ברזל בתקופת הגמילה.
ברזל הוא מינרל חיוני ביותר הממלא מגוון תפקידים בגוף האדם. תפקידו העיקרי הוא נשיאת חמצן לתאי הגוף.רוב הברזל בגוף נמצא בהמוגלובין. ההמוגלובין, בכדוריות הדם האדומות,
מעביר חמצן לתאי הגוף ונושא פחמן דו-חמצני מן התאים אל הריאות, לצורך הרחקתו. ברזל חיוני גם לצמיחה ולהתפתחות, לייצור אנרגיה ולתמיכה במערכת החיסון.
ילדים בתקופת הצמיחה, מתבגרים, נשים בתקופת המחזור החודשי ונשים הרות הם בעלי הצרכים הגבוהים של ברזל.
בשר בקר הוא מקור יעיל במיוחד לברזל
מזונות רבים מכילים ברזל, אך לא כל ברזל נספג בגוף. ברזל קשור ל- heme (הם), הנמצא בבשר, עוף ודגים נספג טוב יותר מברזל שאינו קשור ל- heme, הנמצא בעיקר במזונות צמחיים, כמו ירקות עליים- ירוקים, קטניות, גרעינים מלאים ופרות יבשים. בבשר בקר רזה, רמות ברזל heme, עשויות להגיע ל- 60-70%.
לא כל סוגי הבשרים שווים בתכולת הברזל שלהם.
מנת חזה בקר רזה שמשקלה 100 גרם לאחר טיגון, מכילה: 2.6 מ"ג ברזל. לעומתה, מנת עוף צלוי שמשקלה 100 גרם לאחר צלייה, מכילה: 1.2 מ"ג ברזל (ר' טבלה).
כמות הברזל הדרושה לתינוקות ולילדים
גיל (שנים) כמות הברזל (מ"ג)
תינוקות 0.0 – 0.5
0.5 - 1.0 6
10
ילדים 1 – 10 10
מקורות תזונתיים לברזל
מוצר מזון כמות ברזל (מ"ג)
בשר בקר - 100 גרם - מבושל 2.6
בשר הודו ללא עור- 100 גרם-מבושל 1.7
בשר עוף ללא עור - 100 גרם-מבושל 1.2
עדשים - 100 גרם לאחר בישול 3.3
משמשים יבשים ( חמישה ) 1.65
אורז חום - 100 גרם לאחר בישול 0.5
כרוב ירוק מאודה - 100 גרם לאחר בישול 0.4
תפוח עץ בינוני 0.25
רכיבי מזון נוספים בבשר בקר:
חלבון- חומצות אמינו הן אבני הבניין של החלבון. קיימות 20 חומצות אמינו אשר מתוכן - תשע חומצות הגוף אינו יכול לייצר בעצמו. חומצות אלה נקראות "חיוניות" מאחר וחייבים לצרוך אותן מן המזון. החלבון בבשר בקר הוא מושלם מבחינה תזונתית ומכיל את כל תשע החומצות החיוניות לגדילה- ביחס מאוזן היטב. חלבונים מושלמים מסייעים לבנות, לתחזק ולתקן רקמות גוף, לייצר הורמונים ואנזימים ולהגביר עמידות למחלות ולזיהומים.
אבץ- בשר בקר הוא מקור מצוין לאבץ. אבץ חיוני לצמיחה ותיקון של רקמות והוא מעורב בתפקוד 70 סוגים שונים של אנזימים בגוף, כולל האנזים החיוני להגנת תאים בפני חימצון. בנוסף לכך, הוא ממלא תפקיד בהתפתחות איברי המין, העצמות, אחסון והפרשת אינסולין ולגיוס ויטמין A מן הכבד. מחסור באבץ עלול לגרום לפיגור בגדילה, אבדן תאבון, שינויים בחוש הטעם, עיכוב ההתבגרות המינית, דלקות בעור, נשירת שיער, הפרעות בספיגת מזון ותגובה חיסונית ירודה.
להרכב התפריט או הארוחה, השפעה חשובה על עידוד ספיגת האבץ מהמזון או עיכובה.
אבץ שמקורו במזון מן החי, נספג טוב יותר לעומת אבץ שמקורו במזון מן הצומח. אבץ במזונות צמחיים קשור לעיתים קרובות, לפיטאטים, המעכבים את ספיגתו.
אבץ נפוץ בבשר אדום, כבד, ביצים ומוצרי חלב. גרעינים מלאים (כמו אורז מלא וחיטה מלאה), עשירים יותר באבץ, לעומת דגנים אשר קליפתם הוסרה. מוצרי דגנים אשר הותפחו בשמרים, מספקים יותר אבץ לעומת מוצרים שלא הותפחו, מאחר והשמרים מפחיתים את תכולת הפיטאטים.
בשר בקר הוא מקור מעולה לאבץ זמין לספיגה. למעשה, הכללת בשר בקר, בתפריט היומי, משפרת את ספיגת האבץ ממזונות אחרים.
ויטמינים מקבוצת B- בשר בקר הוא מקור מצוין לויטמינים מקבוצה זו כמו: ריבופלאבין, ניאצין וויטמין B12. ויטמינים אלה מסייעים לגוף לייצר אנרגיה, לשמור על עור בריא, מערכת עצבים בריאה וראייה תקינה. הם מסייעים בתהליך העיכול ובייצור תקין של מרכיבי
הדם. ויטמין B12 חיוני לצמיחה ולייצור החומר הגרעיני (DNA) ולמעשה מצוי רק במזונות מן החי.
שומן בתזונת תינוקות וילדים
דיאטה דלת שומן אינה מומלצת לילדים אשר גילם אינו עולה על שנתיים. שומן הוא מקור מצוין לאנרגיה (או קלוריות) התומכת בצמיחתם המהירה ובאורח החיים הפעיל שלהם.
חומצות שומן כמו חומצה לינולאית וחומצה לינולנית חיוניות לגדילה, הגוף אינו מסוגל לייצר אותן וחייבים לקבל אותן מן המזון. לאחר גיל שנתיים, ניתן להפחית בהדרגה את כמות השומן. עם הפחתת כמות הקלוריות משומן, הילדים עשויים לקבל אנרגיה (כמו גם רכיבי
מזון חשובים) ממזונות כמו: מוצרי דגנים, פירות, ירקות, מוצרי חלב דלי שומן ובשר דל-שומן. בהגיעם לגיל 5, אורח האכילה של הילדים צריך להיות תואם להמלצות המיועדות לילדים בוגרים יותר ולמבוגרים.
מזונות עשירים יותר בשומן, ניתן לשלב בכמויות מתונות בתזונת הילדים. אלה עשויים להוות מקור מרוכז לאנרגיה התומך בגדילה, התפתחות ובאורח חיים פעיל. מזונות אלה מוסיפים טעם וגיוון לדיאטה מאוזנת. חשוב לדעת שבשר הבקר היום הוא דל יותר בשומן והרחקת השומן הגלוי לפני הבישול עשויה להפחית עוד את תכולת השומן בבשר- עד 50%.
השנים המקדימות את תקופת בית הספר מהוות הזדמנות לסייע לילדים ביצירת עמדות חיוביות כלפי המזון ולפתח הרגלי אכילה אשר יובילו לבריאות טובה בעתיד. חשוב לספק לילדים את המזונות המתאימים, ללמדם כיצד לבצע בחירות מזון ולהחליט מהי כמות המזונות שעליהם לצרוך.
שנות הינקות והילדות המוקדמת חשובות ביותר לפיתוח דפוסי אכילה נאותים ועשויות להוות בסיס איתן לאכילה התורמת לבריאות בשנות החיים המאוחרות יותר.
חלב הוא המקור המושלם לתזונת התינוק במחצית הראשונה של חייו. לאחר גיל חצי שנה, ניתן להציע לתינוק מזונות מוצקים. מזונות אלה נועדו להשלים את רכיבי המזון בחלב אם או בתכשיר ההזנה ולספק את הצרכים הגדלים באנרגיה וברכיבי מזון של התינוק המתפתח.
בגיל שישה חודשים, רוב התינוקות אינם יכולים להפיק את כל צורכיהם מחלב אם בלבד. מזונות המכילים ברזל, כמו דגנים מועשרים בברזל ומיועדים לתינוקות מומלצים כמזונם הראשון של התינוקות. דגנים מועשרים יסייעו במניעת מחסור בברזל וכאשר התינוק יהיה בן שנה, ניתן יהיה להתחיל להזין אותו במגוון מזונות מתוך קבוצות המזון השונות.
מומלץ להציע לתינוק מזון בודד בכל פעם ולהמתין שלושה עד ארבעה ימים בין מזון חדש למשנהו. המזונות אשר ניתן להציע לתינוק כוללים: דגני אורז וסוגים שונים של דגנים, גזר, דלעת, קישוא, בטטה, בננה, אפרסק, אגס, בשר בקר, בשר עגל ובשר עוף.
מחסור בברזל הוא אחד המחסורים התזונתיים היותר נפוצים ברחבי העולם.
אחת מקבוצות הסיכון העיקריות היא קבוצת התינוקות בתקופת הינקות המאוחרת. הברזל שנאגר בגופו עד יום הלידה, יגן על התינוק הבריא בפני מחסור בברזל, למשך 6 – 4 חודשים. לאחר מכן, מופחת מאגר הברזל והתינוק הצומח הופך להיות תלוי במקורות חיצוניים של ברזל. על אף הספיגה היעילה של ברזל מחלב אם, הכמות הכוללת של הברזל הנספג מחלב אם נמוכה מהכמות הדרושה במחצית השנייה של שנת החיים הראשונה. הזנה על- ידי הנקה בלבד בתקופה זו, קשורה לסיכון גבוה יותר להתפתחות מחסור בברזל.
בתקופה זו, התינוק זקוק לברזל אשר נספג היטב בגוף על-מנת להבטיח מאגר מיטבי של ברזל בתקופת הגמילה.
ברזל הוא מינרל חיוני ביותר הממלא מגוון תפקידים בגוף האדם. תפקידו העיקרי הוא נשיאת חמצן לתאי הגוף.רוב הברזל בגוף נמצא בהמוגלובין. ההמוגלובין, בכדוריות הדם האדומות,
מעביר חמצן לתאי הגוף ונושא פחמן דו-חמצני מן התאים אל הריאות, לצורך הרחקתו. ברזל חיוני גם לצמיחה ולהתפתחות, לייצור אנרגיה ולתמיכה במערכת החיסון.
ילדים בתקופת הצמיחה, מתבגרים, נשים בתקופת המחזור החודשי ונשים הרות הם בעלי הצרכים הגבוהים של ברזל.
בשר בקר הוא מקור יעיל במיוחד לברזל
מזונות רבים מכילים ברזל, אך לא כל ברזל נספג בגוף. ברזל קשור ל- heme (הם), הנמצא בבשר, עוף ודגים נספג טוב יותר מברזל שאינו קשור ל- heme, הנמצא בעיקר במזונות צמחיים, כמו ירקות עליים- ירוקים, קטניות, גרעינים מלאים ופרות יבשים. בבשר בקר רזה, רמות ברזל heme, עשויות להגיע ל- 60-70%.
לא כל סוגי הבשרים שווים בתכולת הברזל שלהם.
מנת חזה בקר רזה שמשקלה 100 גרם לאחר טיגון, מכילה: 2.6 מ"ג ברזל. לעומתה, מנת עוף צלוי שמשקלה 100 גרם לאחר צלייה, מכילה: 1.2 מ"ג ברזל (ר' טבלה).
כמות הברזל הדרושה לתינוקות ולילדים
גיל (שנים) כמות הברזל (מ"ג)
תינוקות 0.0 – 0.5
0.5 - 1.0 6
10
ילדים 1 – 10 10
מקורות תזונתיים לברזל
מוצר מזון כמות ברזל (מ"ג)
בשר בקר - 100 גרם - מבושל 2.6
בשר הודו ללא עור- 100 גרם-מבושל 1.7
בשר עוף ללא עור - 100 גרם-מבושל 1.2
עדשים - 100 גרם לאחר בישול 3.3
משמשים יבשים ( חמישה ) 1.65
אורז חום - 100 גרם לאחר בישול 0.5
כרוב ירוק מאודה - 100 גרם לאחר בישול 0.4
תפוח עץ בינוני 0.25
רכיבי מזון נוספים בבשר בקר:
חלבון- חומצות אמינו הן אבני הבניין של החלבון. קיימות 20 חומצות אמינו אשר מתוכן - תשע חומצות הגוף אינו יכול לייצר בעצמו. חומצות אלה נקראות "חיוניות" מאחר וחייבים לצרוך אותן מן המזון. החלבון בבשר בקר הוא מושלם מבחינה תזונתית ומכיל את כל תשע החומצות החיוניות לגדילה- ביחס מאוזן היטב. חלבונים מושלמים מסייעים לבנות, לתחזק ולתקן רקמות גוף, לייצר הורמונים ואנזימים ולהגביר עמידות למחלות ולזיהומים.
אבץ- בשר בקר הוא מקור מצוין לאבץ. אבץ חיוני לצמיחה ותיקון של רקמות והוא מעורב בתפקוד 70 סוגים שונים של אנזימים בגוף, כולל האנזים החיוני להגנת תאים בפני חימצון. בנוסף לכך, הוא ממלא תפקיד בהתפתחות איברי המין, העצמות, אחסון והפרשת אינסולין ולגיוס ויטמין A מן הכבד. מחסור באבץ עלול לגרום לפיגור בגדילה, אבדן תאבון, שינויים בחוש הטעם, עיכוב ההתבגרות המינית, דלקות בעור, נשירת שיער, הפרעות בספיגת מזון ותגובה חיסונית ירודה.
להרכב התפריט או הארוחה, השפעה חשובה על עידוד ספיגת האבץ מהמזון או עיכובה.
אבץ שמקורו במזון מן החי, נספג טוב יותר לעומת אבץ שמקורו במזון מן הצומח. אבץ במזונות צמחיים קשור לעיתים קרובות, לפיטאטים, המעכבים את ספיגתו.
אבץ נפוץ בבשר אדום, כבד, ביצים ומוצרי חלב. גרעינים מלאים (כמו אורז מלא וחיטה מלאה), עשירים יותר באבץ, לעומת דגנים אשר קליפתם הוסרה. מוצרי דגנים אשר הותפחו בשמרים, מספקים יותר אבץ לעומת מוצרים שלא הותפחו, מאחר והשמרים מפחיתים את תכולת הפיטאטים.
בשר בקר הוא מקור מעולה לאבץ זמין לספיגה. למעשה, הכללת בשר בקר, בתפריט היומי, משפרת את ספיגת האבץ ממזונות אחרים.
ויטמינים מקבוצת B- בשר בקר הוא מקור מצוין לויטמינים מקבוצה זו כמו: ריבופלאבין, ניאצין וויטמין B12. ויטמינים אלה מסייעים לגוף לייצר אנרגיה, לשמור על עור בריא, מערכת עצבים בריאה וראייה תקינה. הם מסייעים בתהליך העיכול ובייצור תקין של מרכיבי
הדם. ויטמין B12 חיוני לצמיחה ולייצור החומר הגרעיני (DNA) ולמעשה מצוי רק במזונות מן החי.
שומן בתזונת תינוקות וילדים
דיאטה דלת שומן אינה מומלצת לילדים אשר גילם אינו עולה על שנתיים. שומן הוא מקור מצוין לאנרגיה (או קלוריות) התומכת בצמיחתם המהירה ובאורח החיים הפעיל שלהם.
חומצות שומן כמו חומצה לינולאית וחומצה לינולנית חיוניות לגדילה, הגוף אינו מסוגל לייצר אותן וחייבים לקבל אותן מן המזון. לאחר גיל שנתיים, ניתן להפחית בהדרגה את כמות השומן. עם הפחתת כמות הקלוריות משומן, הילדים עשויים לקבל אנרגיה (כמו גם רכיבי
מזון חשובים) ממזונות כמו: מוצרי דגנים, פירות, ירקות, מוצרי חלב דלי שומן ובשר דל-שומן. בהגיעם לגיל 5, אורח האכילה של הילדים צריך להיות תואם להמלצות המיועדות לילדים בוגרים יותר ולמבוגרים.
מזונות עשירים יותר בשומן, ניתן לשלב בכמויות מתונות בתזונת הילדים. אלה עשויים להוות מקור מרוכז לאנרגיה התומך בגדילה, התפתחות ובאורח חיים פעיל. מזונות אלה מוסיפים טעם וגיוון לדיאטה מאוזנת. חשוב לדעת שבשר הבקר היום הוא דל יותר בשומן והרחקת השומן הגלוי לפני הבישול עשויה להפחית עוד את תכולת השומן בבשר- עד 50%.
השנים המקדימות את תקופת בית הספר מהוות הזדמנות לסייע לילדים ביצירת עמדות חיוביות כלפי המזון ולפתח הרגלי אכילה אשר יובילו לבריאות טובה בעתיד. חשוב לספק לילדים את המזונות המתאימים, ללמדם כיצד לבצע בחירות מזון ולהחליט מהי כמות המזונות שעליהם לצרוך.