השופט ציין כי יש ליתן את הדעת ל"עברם הנקי מכל מעורבות פלילית" של העותרים וכי עד "להסתבכות" היו "אזרחים תורמים שומרי חוק - נסיבות שיש בהן בהצטרפן לנסיבות אחרות, כדי להטות את הכף לטובת שקילתה של חלופת מעצר בעניינם".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בפרשה שזכתה לכינוי "הסוס הטרויאני", הוחדרו תוכנות למחשבים של בתי עסק וחברות מסחריות, על-מנת להשיג מידע עסקי. "הסוס" הוחדר למחשבי הקורבנות במסווה של הצעה עסקית תמימה, בדרך של משלוח דואר אלקטרוני או במסירת תקליטור. עפ"י כתב האישום, היוו ה 4 חוליית קישור בין הלקוחות שהזמינו מידע עסקי על מתחריהם לבין מפתחי התוכנה ומפעיליה (בני הזוג האפרתי).
המדינה טענה כי ה 4 עלולים לפעול לשיבוש החקירה וכי "לפחות פעמיים במהלך ביצוע החקירה 'זלג' חומר מהמחשב המשטרתי לשרתי ה FTP שהיו בשימושם של נאשמים שונים בפרשה".
השופט ריבלין הדגיש כי העבירות המיוחסות ל 4 הן חמורות, במיוחד בשל היותן נגועות בפגיעה קשה בפרטיות: " החדירה למחשבו האישי של אדם גרועה לא פחות מן הפריצה לביתו. ביתו של אדם הוא מבצרו, ומחשבו האישי הוא פינת הסתר החבויה במבצר, הוא המגירה האישית של בעליו, והוא אוצר בתוכו, תכופות , מידע פרטי, אישי, ולעיתים כמוס. החדירה אל המחשב האישי כמוה כחיטוט בחפציו האינטימיים".
יחד עם זאת קיבל את טענות ה 4 כי אין בידם את הידע והכלים הדרושים להפעלת התכנה וניהולה ומשום כך אין להגדירם כמסוכנים לציבור או להמשך החקירה. הוא ציין עוד כי אין להצדיק מעצר בטענה ש"עצם שחרורם בתנאים מגבילים עשוי לדחות את סדר הקדימות בשמיעת משפטם", וקבע ש"אין להותירם כבני ערובה לעומס הרב של התיקים הנדונים בבתי המשפט".
עוד כתב השופט ריבלין כי "יש ליתן את הדעת אף לנסיבותיהם האישיות של העוררים – שעברם נקי מכל מעורבות פלילית, שניהלו עד להסתבכות בפרשה אורח חיים נורמטיבי והיו לאזרחים תורמים ושומרי חוק – נסיבות שיש בהן בהצטרפן לנסיבות אחרות, כדי להטות את הכף לטובת שקילתה של חלופת מעצר בעניינם".
הוא הוסיף כי אכן מעשיהם חמורים לכאורה אך "על מעשים אלה על העוררים לתת את הדין אם ירשעו".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בפרשה שזכתה לכינוי "הסוס הטרויאני", הוחדרו תוכנות למחשבים של בתי עסק וחברות מסחריות, על-מנת להשיג מידע עסקי. "הסוס" הוחדר למחשבי הקורבנות במסווה של הצעה עסקית תמימה, בדרך של משלוח דואר אלקטרוני או במסירת תקליטור. עפ"י כתב האישום, היוו ה 4 חוליית קישור בין הלקוחות שהזמינו מידע עסקי על מתחריהם לבין מפתחי התוכנה ומפעיליה (בני הזוג האפרתי).
המדינה טענה כי ה 4 עלולים לפעול לשיבוש החקירה וכי "לפחות פעמיים במהלך ביצוע החקירה 'זלג' חומר מהמחשב המשטרתי לשרתי ה FTP שהיו בשימושם של נאשמים שונים בפרשה".
השופט ריבלין הדגיש כי העבירות המיוחסות ל 4 הן חמורות, במיוחד בשל היותן נגועות בפגיעה קשה בפרטיות: " החדירה למחשבו האישי של אדם גרועה לא פחות מן הפריצה לביתו. ביתו של אדם הוא מבצרו, ומחשבו האישי הוא פינת הסתר החבויה במבצר, הוא המגירה האישית של בעליו, והוא אוצר בתוכו, תכופות , מידע פרטי, אישי, ולעיתים כמוס. החדירה אל המחשב האישי כמוה כחיטוט בחפציו האינטימיים".
יחד עם זאת קיבל את טענות ה 4 כי אין בידם את הידע והכלים הדרושים להפעלת התכנה וניהולה ומשום כך אין להגדירם כמסוכנים לציבור או להמשך החקירה. הוא ציין עוד כי אין להצדיק מעצר בטענה ש"עצם שחרורם בתנאים מגבילים עשוי לדחות את סדר הקדימות בשמיעת משפטם", וקבע ש"אין להותירם כבני ערובה לעומס הרב של התיקים הנדונים בבתי המשפט".
עוד כתב השופט ריבלין כי "יש ליתן את הדעת אף לנסיבותיהם האישיות של העוררים – שעברם נקי מכל מעורבות פלילית, שניהלו עד להסתבכות בפרשה אורח חיים נורמטיבי והיו לאזרחים תורמים ושומרי חוק – נסיבות שיש בהן בהצטרפן לנסיבות אחרות, כדי להטות את הכף לטובת שקילתה של חלופת מעצר בעניינם".
הוא הוסיף כי אכן מעשיהם חמורים לכאורה אך "על מעשים אלה על העוררים לתת את הדין אם ירשעו".