לשכת ראש-הממשלה ונציגי המתיישבים העקורים מגוש קטיף, בוחנים 4 חלופות שונות להקמת גוש-קטיף החדש בנגב.
מחר (חמישי) תתקיים ישיבה בראשות מנכ"ל משרד ראש-הממשלה אילן כהן, מנכ"ל משרד השיכון, מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל ונציגי המתיישבים, לגבש את ההצעות השונות.
כתבנו חגי הוברמן מוסר, כי מתוך 4 החלופות, רק שתיים נחשבות לבעלות סיכוי. המתיישבים מקווים להקים את גוש קטיף מחדש באיזור המשולש אורים-צאלים-אופקים. איזור זה קרוב לשטחים חקלאיים בחבל הבשור, השייכים למשקי חבל-עזה, ואשר חלק מהחקלאים בגוש-קטיף עבדו בהם והתפרנסו מהם.
לעומת זאת, מועצת יש"ע לוחצת לאשר את תוכנית מזרח לכיש, לאורך הקו-הירוק באיזור הר-חברון. מדובר בתוכנית ישנה של שרון שכונתה "תוכנית הכוכבים" לאורך הקו-הירוק, דוגמת אלו שקמו באיזור
כוכב-יאיר-צור-יגאל. מדובר בהקמת גוש יישובים ממזרח ללהבים, שיימתח עד איזור טנא-עומרים, ואולי גם עד יתיר.
במועצת יש"ע מסבירים כי לגוש כזה יש חשיבות אסטרטגית, של חיבור ההתיישבות היהודית בהר-חברון עם היישובים היהודיים בנגב, תוך דחיקת הבדואים המשתלטים על האדמות באיזור בהקמת יישובים לא חוקיים.
שתי חלופות נוספות הן הקמת המועצה באיזור חולות חלוצה, האיזור שהיה אמור להימסר לפלשתינים בתקופת ברק במסגרת "חילופי שטחים", וכן איזור רתמים ברמת-הנגב.
בקרב ראשי המתיישבים מעקורי גוש-קטיף משוכנעים, שניתן יהיה לקבל אישור ממשלתי להקמת גוש-קטיף מחדש בנגב, שאליו יצטרפו חלק גדול מהקהילות של יישובי גוש-קטיף. הבסיס לגוש כזה הוא תושבי נוה-דקלים, שאליהם יצטרפו כפר-דרום, עצמונה, מורג, ועוד.
מחר (חמישי) תתקיים ישיבה בראשות מנכ"ל משרד ראש-הממשלה אילן כהן, מנכ"ל משרד השיכון, מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל ונציגי המתיישבים, לגבש את ההצעות השונות.
כתבנו חגי הוברמן מוסר, כי מתוך 4 החלופות, רק שתיים נחשבות לבעלות סיכוי. המתיישבים מקווים להקים את גוש קטיף מחדש באיזור המשולש אורים-צאלים-אופקים. איזור זה קרוב לשטחים חקלאיים בחבל הבשור, השייכים למשקי חבל-עזה, ואשר חלק מהחקלאים בגוש-קטיף עבדו בהם והתפרנסו מהם.
לעומת זאת, מועצת יש"ע לוחצת לאשר את תוכנית מזרח לכיש, לאורך הקו-הירוק באיזור הר-חברון. מדובר בתוכנית ישנה של שרון שכונתה "תוכנית הכוכבים" לאורך הקו-הירוק, דוגמת אלו שקמו באיזור
כוכב-יאיר-צור-יגאל. מדובר בהקמת גוש יישובים ממזרח ללהבים, שיימתח עד איזור טנא-עומרים, ואולי גם עד יתיר.
במועצת יש"ע מסבירים כי לגוש כזה יש חשיבות אסטרטגית, של חיבור ההתיישבות היהודית בהר-חברון עם היישובים היהודיים בנגב, תוך דחיקת הבדואים המשתלטים על האדמות באיזור בהקמת יישובים לא חוקיים.
שתי חלופות נוספות הן הקמת המועצה באיזור חולות חלוצה, האיזור שהיה אמור להימסר לפלשתינים בתקופת ברק במסגרת "חילופי שטחים", וכן איזור רתמים ברמת-הנגב.
בקרב ראשי המתיישבים מעקורי גוש-קטיף משוכנעים, שניתן יהיה לקבל אישור ממשלתי להקמת גוש-קטיף מחדש בנגב, שאליו יצטרפו חלק גדול מהקהילות של יישובי גוש-קטיף. הבסיס לגוש כזה הוא תושבי נוה-דקלים, שאליהם יצטרפו כפר-דרום, עצמונה, מורג, ועוד.