איתמר, חבלן ממחוז ירושלים, לא ציפה לסיים כך את שירותו במשטרה. איתמר ואחיו מתגוררים באותה שכונה אך בעקבות תוכנית גירוש המתיישבים בחר האח למחות נגדה והיה אחד מהפעילים המרכזיים במאבק. לפני יותר מחודש החליטו חוקרי הימ"ר להתקשר אליו ולזמנו לחקירה. הוא השיב להם כי אינו יודע מי הם בטלפון וכי אם רוצים לזמנו אזי הם צריכים לשלוח הזמנה לחקירה, כפי שנדרש בחוק.

כששמע איתמר על הזימון הטלפוני בדק במחשב את הת.ז של אחיו וראה שאכן נחשב כדרוש לחקירה. איתמר ביקש ממנו שיסגיר את עצמו למשטרה אך אחיו סירב והסביר כי הזימון חייב להיות בכתב.

שבועיים לאחר מכן התבקש איתמר להגיע לתחקיר ביטחוני. הוא מספר כי "ניסו במשך כל החקירה להפליל אותו בכל מיני דרכים. ניסו לקשור אותי למטעני הדמה בתחנה המרכזית, שאלו אם העברתי שמות של שוטרים הקשורים להתנתקות, או על היערכות המשטרה אבל הם לא הצליחו למצוא כלום. לבסוף לא היה להם עם מה להתעסק אלא רק עם הסיפור של אחי", סיפר איתמר לערוץ 7.

החוקרים העבירו למחלקה לחקירות שוטרים את פרטי הפרשה וזו החליטה שאין מקום להעמידו לדין מאחר ולא ביצע עבירה פלילית. כשהתקבלה התשובה "נלחצו" קצינים בכירים ממחוז ירושלים ובראשם מפקד המחוז, ניצב אילן פרנקו, ופנו שוב למח"ש כדי שתבדוק את הפרשה לעומק.

איתמר הוזמן לחקירה והקצין אמר לו כי אין מה לחקור בנושא. קצין החקירות המחוזי התבקש כנראה להתערב ושוחח עם מפקד מח"ש. כדי שיאלצו לחקור אותי. "מעבר לזה הגיע חוקר ימ"ר, אחרי שיחה של מח"ש וניסה להפעיל עלי אמצעי לחץ ואיים עליו שאם לא אסגיר את אחיו יבואו לבית הוריו ולקרוביו ויהפכו את בתיהם. "החוקר ימ"ר אמר לי אין לך פה כמה ימים לחפש אותו, לא נותנים לך שעות. תביא אותו מייד או שנבוא להורים שלך ונהפוך את הבית. אמר לי שמפקד המחוז ירושלים מחכה לשמוע מה קורה עם הסיפור ואם הסגרתי את עדיאל". מאותו יום, מספר איתמר, לקחו לו את האקדח, את הביפר ואת הערכה של החבלנים ובעצם שללו ממנו בכך להמשיך בעבודתו כחבלן מקצועי. הם ביקשו ממנו להישאר בביתו ולחכות עד שיסתיים הבירור.

"אחרי ט' באב לקחתי את אחי, הסגרתי אותו אליהם ומאז הוא במעצר אבל הם לא ירדו ממני וקראו לי לחקירה נוספת בימ"ר. בנוסף הם משתמשים בחקירה הזאת נגדו במשפט כשהם מנצלים את העובדה שאני כשוטר חייב להיכנס לכל הפרטים. אחרי החקירה נודע לי שמפקד המחוז כינס את כל יחידת החבלנים והודיע להם שלא אחזור יותר לעבודה. אותי לא עדכנו כלום למרות שניסיתי לברר".

איתמר קובל על כך שהוציאו אותו מחוץ למערכת ללא משפט וללא שימוע. הוא ניסה להסביר למפקדיו שהבדיקה בוצעה לצורך ההסגרה וגם מילא דו"ח על הבדיקה. הם טענו שהבדיקה לא נעשתה לצורך עבודה אלא לצורך שימוש פרטי. הוא מציין כי גם העונש על שימוש פרטי הוא משמעתי בלבד, קרי נזיפה/הערה בתיק אישי או כל עונש משמעתי אחר אבל לא הדחה בכל מקרה. "לא שיקרתי בשום שלב בחקירה ואחרי שידעו ממני בדקו את הדברים שמסרתי להם וגילו שזה נכון אבל לא עזר", מבהיר.

בשבוע שעבר נקרא איתמר לשיחת הדחה ע"י קצין חבלה מחוזי. הקצין הסביר לו כי הוא מודח "על רקע של אמינות", בגלל שלא דיווח למפקדיו שנפגש עם אחיו. "הם העמידו אותי בקונפליקט למרות שאני נחשב כשוטר חדש, שנה בתפקיד,ולא אמור לדעת על החוקים האלה. מעבר לכך ידעו כולם בחבלה על הסיפור ולא הסתרתי". חשוב לציין כי אמינות בחבלה נחשבת כ"ערך עליון" וחבלן שנתפס על דבר שקר נחשב שחצה 'קו אדום' וההדחה מתפקידו היא עובדה מוגמרת. גם כשנקרא איתמר לשיחה עם רמ"ח החבלה הציע לו שתי אפשרויות: או להתפטר מרצונו מתפקידו או להמשיך בתפקיד אחר כמו שוטר תנועה או סיור. עם זאת, הקצין הבכיר המליץ לו לעזוב לגמרי את המשטרה והסביר לו שהחוקרים ימשיכו לנבור בתיק ויוכלו למצוא עבירה כלשהיא ועל רקע זה להכתימו בתיק פלילי או להעיפו עם עבר משמעתי. איתמר לא לקח את הסיכון והחליט להתפטר מרצונו, אך גם כאן הערימו עליו קשיים. מחלקת כוח אדם, שאישרה את הבקשה להתפטרותו, סירבה לכתוב שהוא התפטר עקב הרעה בתנאים כמו שסוכם עימו. הדבר אומר כי איתמר לא יוכל לקבל דמי אבטלה כלל עד שימצא עבודה אחרת. "למעשה זרקו אותי לרחוב . גם הקצין המחוזי בדרך סנ"צ אמר לי בתחילה שהחופשת בירור היא על חשבון המערכת ובנוסף לכל העוול הודיעו לי היום שינכו גם את הימים האלה מהמשכורת".