ביומן הצהרים בערוץ 7, שהוקדש לתרומתו של רחבעם זאבי הי\"ד לעם ישראל, סיפרו יהודה ריינס, מוותיקי מושב מחולה, והרב חנן פורת, שותפו הפוליטי לשעבר של השר זאבי, על תרומתו של גנדי להתיישבות.
לדברי ריינס, כאלוף פיקוד מרכז הניח גנדי את אבן הפינה ליישוב מחולה, כשבאותה העת, מיד אחרי מלחמת ששת הימים, הבקעה הייתה ריקה מיישובים. לדבריו, גנדי ראה את ההתיישבות בחזונו, ופעל ליישום החזון. כמו כן הוא שנתן שמות ליישובים בבקעה.
את נתינת השם מחולה הסביר גנדי בכך שבאזור שכנה אבל מחולה התנ\"כית, שממנה יצא אלישע הנביא. הדבר, לדברי ריינס, שיקף את ידיעותיו הרבות בתחום ידיעת הארץ. ריינס הוסיף כי העלייה למחולה נעשתה בשנת 69\', בתקופה הקשה של המרדפים בבקעה.
ח\"כ לשעבר הרב חנן פורת, שהיה שותפו של גנדי לעשייה הפוליטית, אמר כי גנדי היה קשור למסורת היהודית, ואף קיים מצוות אחדות, אך השותפות הגדולה אתו הייתה סביב עניין ארץ ישראל, ובכך, לדבריו של פורת, היה מסר כי ארץ ישראל יכולה לשמש גורם מאחד בין חילונים לדתיים. לדברי פורת, הוא וחבריו החלו להתלבט בנושא ההתיישבות עוד קודם למלחמת יום הכיפורים, כשגנדי היה אלוף פיקוד מרכז. התלבטנו, אמר פורת, היכן אפשר להתחיל להתיישב מבלי לפגוע באדמות פרטיות.
כשהגעתי ללשכתו של גנדי, אלוף פיקוד המרכז, ששכן במצודת כפיר, המשיך פורת, הוא היה תקיף מאד, והבהיר כי אם נעשה דברים בניגוד להוראות הצבא נורד מהשטח. עם זאת, לאחר מכן הכניס אותי לחדר פנימי, והראה לי תכנית שהוא עצמו הכין עם הסגל שלו, בנושא התיישבות ביש\"ע, סיפר פורת.
לדבריו גנדי אמר כי הוא מכין את התכנית \"לעת מצוא\". פורת הוסיף כי כאשר עוצבה תכנית ההתיישבות לאחר מלחמת יום הכיפורים היא הייתה מבוססת על תכניותיו הראשוניות של גנדי.
לדברי ריינס, כאלוף פיקוד מרכז הניח גנדי את אבן הפינה ליישוב מחולה, כשבאותה העת, מיד אחרי מלחמת ששת הימים, הבקעה הייתה ריקה מיישובים. לדבריו, גנדי ראה את ההתיישבות בחזונו, ופעל ליישום החזון. כמו כן הוא שנתן שמות ליישובים בבקעה.
את נתינת השם מחולה הסביר גנדי בכך שבאזור שכנה אבל מחולה התנ\"כית, שממנה יצא אלישע הנביא. הדבר, לדברי ריינס, שיקף את ידיעותיו הרבות בתחום ידיעת הארץ. ריינס הוסיף כי העלייה למחולה נעשתה בשנת 69\', בתקופה הקשה של המרדפים בבקעה.
ח\"כ לשעבר הרב חנן פורת, שהיה שותפו של גנדי לעשייה הפוליטית, אמר כי גנדי היה קשור למסורת היהודית, ואף קיים מצוות אחדות, אך השותפות הגדולה אתו הייתה סביב עניין ארץ ישראל, ובכך, לדבריו של פורת, היה מסר כי ארץ ישראל יכולה לשמש גורם מאחד בין חילונים לדתיים. לדברי פורת, הוא וחבריו החלו להתלבט בנושא ההתיישבות עוד קודם למלחמת יום הכיפורים, כשגנדי היה אלוף פיקוד מרכז. התלבטנו, אמר פורת, היכן אפשר להתחיל להתיישב מבלי לפגוע באדמות פרטיות.
כשהגעתי ללשכתו של גנדי, אלוף פיקוד המרכז, ששכן במצודת כפיר, המשיך פורת, הוא היה תקיף מאד, והבהיר כי אם נעשה דברים בניגוד להוראות הצבא נורד מהשטח. עם זאת, לאחר מכן הכניס אותי לחדר פנימי, והראה לי תכנית שהוא עצמו הכין עם הסגל שלו, בנושא התיישבות ביש\"ע, סיפר פורת.
לדבריו גנדי אמר כי הוא מכין את התכנית \"לעת מצוא\". פורת הוסיף כי כאשר עוצבה תכנית ההתיישבות לאחר מלחמת יום הכיפורים היא הייתה מבוססת על תכניותיו הראשוניות של גנדי.