הממשלה קיבלה היום החלטה שלא להרוס את בתי הכנסת. 11 שרים הודיעו כי יתנגדו להריסה, ביניהם רוב שרי הליכוד. השר חיים רמון ושר הפנים, אופיר פינס הצביעו נגד. הרב של באר שבע הרב יהודה דרעי חבר הועדה לשמירת בתי הכנסת של גוש קטיף שבמועצת הרבנות הראשית, אומר כי לראשונה גרמו רבני ישראל למהפך של 90% בקרב חברי הממשלה.
להחלטה זו של שרי הממשלה הובילה פעילותם של 3 חברי הועדה : הרב שמחה הכהן קוק רבה של רחובות, הרב שאר ישוב הכהן רב העיר חיפה והרב יהודה דרעי רב העיר באר שבע.
בראיון לאריאל כהנא בערוץ 7 מגולל הרב יהודה דרעי את ה'עליות והמורדות', כלשונו שהובילו למהפך. המאבק החל לדבריו לפני כשבועיים בזימונם של חברי הועדה ביחד עם הרב הראשי, לישיבת הממשלה 'דבר שהוא יחסית נדיר ומעיד על כובד הראש שייחסה הממשלה לענין'. "יצאנו משם כמעט מיואשים לגמרי" אומר הרב דרעי "כל חברי הממשלה כולל העומד בראשה, מלבד השר כץ לא היו מוכנים לקבל את דעת הרבנים, מי יותר ומי פחות, והדעה הרווחת והברורה היתה שהם הולכים על 'פירוק' בתי הכנסת. הם טענו שההחלטה היתה כבר מאז 6 ביוני 04 ". אבל הם לא הרפו ופעלו במשך שבועיים. "כינסנו את מועצת הרבנות הראשית, קיבלנו החלטה פה אחד שאוסרת על ממשלת ישראל להרוס בתי כנסת על ידי יהודים 'דבר שלא היה ולא נברא מהיות עם ישראל לעם עד היום'. דבר שיכול היה להיות לו השלכות חמורות על אלפי בתי כנסת ברחבי העולם".
ביום חמישי בלילה, מגלה הרב דרעי, לאחר שהבג"ץ החליט שאפשר להרוס את בתי הכנסת, התקשר לרב שמחה הכהן קוק ושאל מה עושים? "הוא אמר לי בדמעות, מה אתה רוצה שעוד נעשה? עשינו הכל והבג"ץ החליט סופית שלא רוצה לדון בזה יותר. פורסם שביום שישי אמורים היו הדחפורים על בתי הכנסת. והנה מסתבר שאפילו חרב מונחת אסור להתייאש מהרחמים, בחצות עלה בידינו לארגן פגישה עם נשיא המדינה ליום שישי בשעה 10.00 , ומי שעוקב אחרי מהלך הענינים , פגישה זו הפכה את הקערה על פיה. היא יצרה תקשורת ודברו על כך ובאמת הדבר הבלתי צפוי קרה, כמעט כל חברי הממשלה עלו לשידור ואמרו שלא ידעו שזה כל כך חמור, שזה כל כך כואב ושזה נושא הלכתי, ולכן החליטו לשנות את דעתם". דרעי מדגיש כי מדובר במהפך ראשון מסוגו "לראשונה רבני ישראל גרמו למהפך מקיר לקיר של 90 אחוז מחברי הממשלה, וזאת בזכות ההידברות".
הרב דרעי אומר עוד כי טענו כלפי הרבנים שהם 'נזכרו' לפעול מאוחר, "נכון, איש מאיתנו לא חשב שנגיע למצב הזה של פירוק ישובים מיושביהם ויצירת איי חורבות של ערים שלמות בישראל. לא האמנו, ולא רצינו לדון בנושא עד שיהיה רלוונטי. אישית לא הייתי מוכן לדון בפניות אלי לתת חוו"ד על נושא פינוי קברים וזאת עד שאחרון המתיישבים לא יעזוב את חבל עזה. אמרתי, אם זה יקרה חלילה, אז אדון, שכן אין מעמד הלכתי לדון בבתי כנסת ובבתי עלמין כאשר העיר מיושבת ביהודים, ורק אם יהיה חלילה סכנת חילול, נשב ונדבר".
עם זאת, מוסיף הרב דרעי "הייתי מציע לפנות בשאלה קשה יותר לממשלת ישראל שטוענת שקיבלה החלטה כבר ביוני 04, האם היו יכולים לומר לנו איזה רב הם שאלו, כשהם נושאים ונותנים ומחליטים בנושא כל כך מהותי-הלכתי של בתי כנסת? אפילו רב אחד הם לא שאלו. את זה שאלתי אותם בועדת החוקה, הם לא יכלו להצביע על אישיות רבנית אחת שעימה התייעצו וקיבלו איתה החלטה. למי ששואל אותנו בממשלה ומחוצה לה 'מדוע נזכרתם רק עכשיו, אני עונה להם באותו מטבע: האם כאשר קיבלתם החלטה שאלתם מי מאיתנו? חובת השאלה היתה עליכם לא עלינו".
על השאלה האם לא היתה צריכה להיות מעורבות גדולה יותר של הרבנים בקמפיין נגד ההתנתקות כפי שנעשה הדבר לגבי בתי הכנסת, בדומה להתבטאויות של הרב עובדיה יוסף, אומר הרב דרעי כי "הרב עובדיה יוסף ואחרים גדלותם עצומה יותר מאיתנו, אבל הם לא משמשים בתפקידים רשמיים. הלוואי הייתי יכול לבטא את דעתי ואתה יכול לנחש מה היתה דעתי. ואיני רוצה להוסיף על כך מילה אחת".
לדבריו אין לעשות היקש וגזירה שווה בין בתי הכנסת לבית העלמין של גוש קטיף, כיון שההלכה אומרת במפורש כי כשיש סכנת חילול לכבודו של המת, מפנים אותו. לגבי בתי כנסת זה אחרת לגמרי "גם כשהם שוממים נשארה בהם קדושה. לכן אין שום רשות ליד יהודית לשלוח ידה להרס בתי כנסת".
למעשה ניתנו פתרונות הלכתיים לכשליש מבתי הכנסת אומר הרב דרעי פעלנו בענין זה כבית הלל ו"בידיים נקיות" וכשאפשר היה להתיר התרנו. "היו בתי כנסת שהיו בהליכי בניה ועל דעת גדולי ישראל פסקנו שלא חלה עליהם קדושה על אף שהם בשלבי בניה מתקדמים. הם גדולים ומפוארים אבל עפ"י ההלכה אין בהם קדושה כי לא התחילו להתפלל בהם. ישנם 3 בתי כנסת שהיו במקלטים. כיון שהיו זמניים ולא נבנו לשם כך, גם אם התפללו שם, אפשר להקל ולא חלה עליהם קדושת בתי כנסת. 2-3 בתי כנסת שבשל המבנה שלהם אפשר היה להעתיקם בשלמותם גם שם נתנו היתר... באותם בתי כנסת ששם לא ניתן פתרון הלכתי, עמדנו כחומה בצורה משום שההלכה היא מחייבת את רבני ישראל וב"ה דברים שיצאו מן הלב נכנסו אל הלב".
להחלטה זו של שרי הממשלה הובילה פעילותם של 3 חברי הועדה : הרב שמחה הכהן קוק רבה של רחובות, הרב שאר ישוב הכהן רב העיר חיפה והרב יהודה דרעי רב העיר באר שבע.
בראיון לאריאל כהנא בערוץ 7 מגולל הרב יהודה דרעי את ה'עליות והמורדות', כלשונו שהובילו למהפך. המאבק החל לדבריו לפני כשבועיים בזימונם של חברי הועדה ביחד עם הרב הראשי, לישיבת הממשלה 'דבר שהוא יחסית נדיר ומעיד על כובד הראש שייחסה הממשלה לענין'. "יצאנו משם כמעט מיואשים לגמרי" אומר הרב דרעי "כל חברי הממשלה כולל העומד בראשה, מלבד השר כץ לא היו מוכנים לקבל את דעת הרבנים, מי יותר ומי פחות, והדעה הרווחת והברורה היתה שהם הולכים על 'פירוק' בתי הכנסת. הם טענו שההחלטה היתה כבר מאז 6 ביוני 04 ". אבל הם לא הרפו ופעלו במשך שבועיים. "כינסנו את מועצת הרבנות הראשית, קיבלנו החלטה פה אחד שאוסרת על ממשלת ישראל להרוס בתי כנסת על ידי יהודים 'דבר שלא היה ולא נברא מהיות עם ישראל לעם עד היום'. דבר שיכול היה להיות לו השלכות חמורות על אלפי בתי כנסת ברחבי העולם".
ביום חמישי בלילה, מגלה הרב דרעי, לאחר שהבג"ץ החליט שאפשר להרוס את בתי הכנסת, התקשר לרב שמחה הכהן קוק ושאל מה עושים? "הוא אמר לי בדמעות, מה אתה רוצה שעוד נעשה? עשינו הכל והבג"ץ החליט סופית שלא רוצה לדון בזה יותר. פורסם שביום שישי אמורים היו הדחפורים על בתי הכנסת. והנה מסתבר שאפילו חרב מונחת אסור להתייאש מהרחמים, בחצות עלה בידינו לארגן פגישה עם נשיא המדינה ליום שישי בשעה 10.00 , ומי שעוקב אחרי מהלך הענינים , פגישה זו הפכה את הקערה על פיה. היא יצרה תקשורת ודברו על כך ובאמת הדבר הבלתי צפוי קרה, כמעט כל חברי הממשלה עלו לשידור ואמרו שלא ידעו שזה כל כך חמור, שזה כל כך כואב ושזה נושא הלכתי, ולכן החליטו לשנות את דעתם". דרעי מדגיש כי מדובר במהפך ראשון מסוגו "לראשונה רבני ישראל גרמו למהפך מקיר לקיר של 90 אחוז מחברי הממשלה, וזאת בזכות ההידברות".
הרב דרעי אומר עוד כי טענו כלפי הרבנים שהם 'נזכרו' לפעול מאוחר, "נכון, איש מאיתנו לא חשב שנגיע למצב הזה של פירוק ישובים מיושביהם ויצירת איי חורבות של ערים שלמות בישראל. לא האמנו, ולא רצינו לדון בנושא עד שיהיה רלוונטי. אישית לא הייתי מוכן לדון בפניות אלי לתת חוו"ד על נושא פינוי קברים וזאת עד שאחרון המתיישבים לא יעזוב את חבל עזה. אמרתי, אם זה יקרה חלילה, אז אדון, שכן אין מעמד הלכתי לדון בבתי כנסת ובבתי עלמין כאשר העיר מיושבת ביהודים, ורק אם יהיה חלילה סכנת חילול, נשב ונדבר".
עם זאת, מוסיף הרב דרעי "הייתי מציע לפנות בשאלה קשה יותר לממשלת ישראל שטוענת שקיבלה החלטה כבר ביוני 04, האם היו יכולים לומר לנו איזה רב הם שאלו, כשהם נושאים ונותנים ומחליטים בנושא כל כך מהותי-הלכתי של בתי כנסת? אפילו רב אחד הם לא שאלו. את זה שאלתי אותם בועדת החוקה, הם לא יכלו להצביע על אישיות רבנית אחת שעימה התייעצו וקיבלו איתה החלטה. למי ששואל אותנו בממשלה ומחוצה לה 'מדוע נזכרתם רק עכשיו, אני עונה להם באותו מטבע: האם כאשר קיבלתם החלטה שאלתם מי מאיתנו? חובת השאלה היתה עליכם לא עלינו".
על השאלה האם לא היתה צריכה להיות מעורבות גדולה יותר של הרבנים בקמפיין נגד ההתנתקות כפי שנעשה הדבר לגבי בתי הכנסת, בדומה להתבטאויות של הרב עובדיה יוסף, אומר הרב דרעי כי "הרב עובדיה יוסף ואחרים גדלותם עצומה יותר מאיתנו, אבל הם לא משמשים בתפקידים רשמיים. הלוואי הייתי יכול לבטא את דעתי ואתה יכול לנחש מה היתה דעתי. ואיני רוצה להוסיף על כך מילה אחת".
לדבריו אין לעשות היקש וגזירה שווה בין בתי הכנסת לבית העלמין של גוש קטיף, כיון שההלכה אומרת במפורש כי כשיש סכנת חילול לכבודו של המת, מפנים אותו. לגבי בתי כנסת זה אחרת לגמרי "גם כשהם שוממים נשארה בהם קדושה. לכן אין שום רשות ליד יהודית לשלוח ידה להרס בתי כנסת".
למעשה ניתנו פתרונות הלכתיים לכשליש מבתי הכנסת אומר הרב דרעי פעלנו בענין זה כבית הלל ו"בידיים נקיות" וכשאפשר היה להתיר התרנו. "היו בתי כנסת שהיו בהליכי בניה ועל דעת גדולי ישראל פסקנו שלא חלה עליהם קדושה על אף שהם בשלבי בניה מתקדמים. הם גדולים ומפוארים אבל עפ"י ההלכה אין בהם קדושה כי לא התחילו להתפלל בהם. ישנם 3 בתי כנסת שהיו במקלטים. כיון שהיו זמניים ולא נבנו לשם כך, גם אם התפללו שם, אפשר להקל ולא חלה עליהם קדושת בתי כנסת. 2-3 בתי כנסת שבשל המבנה שלהם אפשר היה להעתיקם בשלמותם גם שם נתנו היתר... באותם בתי כנסת ששם לא ניתן פתרון הלכתי, עמדנו כחומה בצורה משום שההלכה היא מחייבת את רבני ישראל וב"ה דברים שיצאו מן הלב נכנסו אל הלב".