בג"ץ החליט בניגוד לחוות הדעת של בית הדין בהאג, כי הגדר חוקית ונועדה לצרכי ביטחון עם זאת הורה בג"ץ לממשלה למצוא תוואי אחר באזור אלפי מנשה. 9 השופטים קבעו כי התוואי באלפי מנשה אינו מקיים 'אמות מידה של מידתיות' ולפלשתינים נגרמה 'פגיעה קשה מידי'. כך מוסרת כתבתנו רותי אברהם.
החלטת בג"ץ מנוגדת לחוות הדעת של בית הדין בהאג שקבעה כי הגדר מפרה את המשפט הבינלאומי. בחוות הדעת שניתנה ביולי 04 קרא בית הדין בהאג למדינות העולם להלחם נגד בניית הגדר ולמדינת ישראל לשלם פיצוים לערבים אשר נפגעו מבנייתה. ההחלטה התקבלה ברוב של 14 שופטים מול אחד, השופט האמריקני תומס בורגנטל.
ישראל סירבה להשתתף בדיוני בית הדין וטענה כי התשתית העובדתית שעמדה בפני בית הדין הבינלאומי הוכתבה על ידי מזכ"ל האו"ם והיתה דלה, והצורך הביטחוני שבהקמת הגדר בעקבות ההתקפות על ישראל כלל לא הוזכר בהחלטה.
הממשלה שיגרה לבית הדין תצהיר בן 200 עמודים שבו טענה כי מטרת הגדר היא מניעת טרור ולכן בנייתה היא עניין פוליטי ולא משפטי-פלילי, ולפיכך יש לקיים את הדיונים במישור המדיני, ולא בבית הדין בהאג.
פרופ' טליה איינהורן מומחית למשפט בינלאומי התייחסה בראיון לערוץ 7 לסוגיית "שטח כבוש" בהקשר זה והדגישה כי שטחי יש"ע אינם מוגדרים עפ"י המשפט הבינלאומי כ"שטח כבוש" משום שלא נלקחו מריבון זר, אלא "שטחים שנויים במחלוקת".
לדבריה "ישראל טענה במשך כל שנותיה שיש לה תביעת זכות כלפי שטחים אלה. איינהורן הצביעה על כך שהחלטת האו"ם 242 הקוראת לנסיגה מ"שטחים" ולא מ"השטחים", קיבלה את העמדה הישראלית שמדובר בשטח "שנוי במחלוקת" ו'גדולי המשפטנים אז כתבו שישראל שיצאה למלחמת הגנה ותפסה שטח שאינו שטח ריבוני של מדינה אחרת, יכולה ב'סופו של יום' להשאר עם חלקים משטחים", מציינת איינהורן. לדבריה בית הדין בהאג וחוות דעתו הם במעמד מייעץ בלבד ומעמד זה "אינו מחייב במשפט הבינלאומי".
עם זאת הזהירה פרופ' איינהורן כי הקמת "יישות ריבונית ערבית נפרדת בתחומי יש"ע", תאפשר ליישות כזו להצטרף לבית הדין הפלילי הבינלאומי ואז "עלולה להיות סמכות בידי בית הדין הפלילי הבינלאומי לשפוט את הקצינים והחיילים שלנו על 'פשעי מלחמה'".
יצויין כי אחד המצדדים בקביעת התוואי בהתחשב בהחלטת בית הדין בהאג הוא היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז. בדו"ח שהגיש אז לראש הממשלה כתב מזוז כי לא ניתן יהיה להתעלם מהחלטת בית הדין בהאג.
ראש המועצה המקומית אלפי מנשה, אליעזר חסדאי, אמר היום בתגובה להחלטת בג"ץ לאשר את חיבורה של אלפי מנשה באמצעות הגדר לגדר שעל הקו הירוק, כי "משמעות ההחלטה היא כי אין קו ירוק בין אלפי מנשה למדינת ישראל". חסדאי דורש בעקבות ההחלטה, שהחוק הישראלי יחול על אלפי מנשה.
יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי ד"ר רון בריימן אמר בעקבות החלטת בג"ץ "כדי להילחם בטרור יש לעבור למתקפה, ולא לברוח או להסתגר מאחורי גדר. הגדר נועדה מלכתחילה להוביל את ישראל אל "הקו הירוק", ואין לה מטרה ביטחונית אמיתית, אלא פוליטית בלבד. הגדר משרתת פוליטיקאים מן השמאל, קבלנים המתעשרים ממנה ומהזזתה שוב ושוב, ועיתונאים מגויסים המגבים את אלה ואת אלה. הגיע הזמן להפסיק להשקיע הון עתק בגדר הפוליטית בקרבת "הקו הירוק" ולעבור לטיפול נכון בביטחון".
יו"ר מרצ-יחד, יוסי ביילין, אמר כי "בית המשפט העליון מתגלה שוב כאי של שפיות אל מול ממשלה מבולבלת וחסרת אחריות המשנה החלטות מדי יום ופוגעת פעם אחר פעם בזכויות אדם. הגדר היחידה היכולה להיבנות בין ישראל לפלסטינים כל עוד אין הסכם, היא רק על גבול הקו הירוק. רק אוויל יכול לחשוב שבניית גדר בחצר השכן עשוייה ליצור שכנות טובה".
ח"כ מאיר פרוש אמר כי "החלטת בג"ץ בנוגע לגדר ההפרדה אינה מפתיעה, בג"ץ ממשיך בשרשרת החלטות ופסיקות אומללות נגד ערכי היהדות, ונגד הצרכים הלאומיים והביטחוניים של מדינת ישראל. בית הדין הגבוה אינו לצדק – אלא הוא יוצר סדק רחב באינטרסים הלאומיים והיהודיים של העם והמדינה.
יו"ר המפד"ל, ח"כ זבולון אורלב, מותח ביקורת על פסיקת בג"ץ ואומר כי שופטי בג"ץ לא יוכלו לרחוץ בנקיון כפיהם אם חלילה ירצחו יהודים בגלל פסיקתם. בג"ץ העדיף להגן על אינטרסים כלכליים של פלשתינים במחיר סיכון והפקרת חיי אזרחי ישראל. לא ייתכן שתוואי גדר הבטחון של ישראל ישורטט באולמות המשפט ולא בחדר המבצעים של צה"ל. אורלב קובע כי אין מנוס מחקיקת חוק מיוחד שיעניק לתוואי הגדר חסינות מפני התערבות בג"ץ.
החלטת בג"ץ מנוגדת לחוות הדעת של בית הדין בהאג שקבעה כי הגדר מפרה את המשפט הבינלאומי. בחוות הדעת שניתנה ביולי 04 קרא בית הדין בהאג למדינות העולם להלחם נגד בניית הגדר ולמדינת ישראל לשלם פיצוים לערבים אשר נפגעו מבנייתה. ההחלטה התקבלה ברוב של 14 שופטים מול אחד, השופט האמריקני תומס בורגנטל.
ישראל סירבה להשתתף בדיוני בית הדין וטענה כי התשתית העובדתית שעמדה בפני בית הדין הבינלאומי הוכתבה על ידי מזכ"ל האו"ם והיתה דלה, והצורך הביטחוני שבהקמת הגדר בעקבות ההתקפות על ישראל כלל לא הוזכר בהחלטה.
הממשלה שיגרה לבית הדין תצהיר בן 200 עמודים שבו טענה כי מטרת הגדר היא מניעת טרור ולכן בנייתה היא עניין פוליטי ולא משפטי-פלילי, ולפיכך יש לקיים את הדיונים במישור המדיני, ולא בבית הדין בהאג.
פרופ' טליה איינהורן מומחית למשפט בינלאומי התייחסה בראיון לערוץ 7 לסוגיית "שטח כבוש" בהקשר זה והדגישה כי שטחי יש"ע אינם מוגדרים עפ"י המשפט הבינלאומי כ"שטח כבוש" משום שלא נלקחו מריבון זר, אלא "שטחים שנויים במחלוקת".
לדבריה "ישראל טענה במשך כל שנותיה שיש לה תביעת זכות כלפי שטחים אלה. איינהורן הצביעה על כך שהחלטת האו"ם 242 הקוראת לנסיגה מ"שטחים" ולא מ"השטחים", קיבלה את העמדה הישראלית שמדובר בשטח "שנוי במחלוקת" ו'גדולי המשפטנים אז כתבו שישראל שיצאה למלחמת הגנה ותפסה שטח שאינו שטח ריבוני של מדינה אחרת, יכולה ב'סופו של יום' להשאר עם חלקים משטחים", מציינת איינהורן. לדבריה בית הדין בהאג וחוות דעתו הם במעמד מייעץ בלבד ומעמד זה "אינו מחייב במשפט הבינלאומי".
עם זאת הזהירה פרופ' איינהורן כי הקמת "יישות ריבונית ערבית נפרדת בתחומי יש"ע", תאפשר ליישות כזו להצטרף לבית הדין הפלילי הבינלאומי ואז "עלולה להיות סמכות בידי בית הדין הפלילי הבינלאומי לשפוט את הקצינים והחיילים שלנו על 'פשעי מלחמה'".
יצויין כי אחד המצדדים בקביעת התוואי בהתחשב בהחלטת בית הדין בהאג הוא היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז. בדו"ח שהגיש אז לראש הממשלה כתב מזוז כי לא ניתן יהיה להתעלם מהחלטת בית הדין בהאג.
ראש המועצה המקומית אלפי מנשה, אליעזר חסדאי, אמר היום בתגובה להחלטת בג"ץ לאשר את חיבורה של אלפי מנשה באמצעות הגדר לגדר שעל הקו הירוק, כי "משמעות ההחלטה היא כי אין קו ירוק בין אלפי מנשה למדינת ישראל". חסדאי דורש בעקבות ההחלטה, שהחוק הישראלי יחול על אלפי מנשה.
יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי ד"ר רון בריימן אמר בעקבות החלטת בג"ץ "כדי להילחם בטרור יש לעבור למתקפה, ולא לברוח או להסתגר מאחורי גדר. הגדר נועדה מלכתחילה להוביל את ישראל אל "הקו הירוק", ואין לה מטרה ביטחונית אמיתית, אלא פוליטית בלבד. הגדר משרתת פוליטיקאים מן השמאל, קבלנים המתעשרים ממנה ומהזזתה שוב ושוב, ועיתונאים מגויסים המגבים את אלה ואת אלה. הגיע הזמן להפסיק להשקיע הון עתק בגדר הפוליטית בקרבת "הקו הירוק" ולעבור לטיפול נכון בביטחון".
יו"ר מרצ-יחד, יוסי ביילין, אמר כי "בית המשפט העליון מתגלה שוב כאי של שפיות אל מול ממשלה מבולבלת וחסרת אחריות המשנה החלטות מדי יום ופוגעת פעם אחר פעם בזכויות אדם. הגדר היחידה היכולה להיבנות בין ישראל לפלסטינים כל עוד אין הסכם, היא רק על גבול הקו הירוק. רק אוויל יכול לחשוב שבניית גדר בחצר השכן עשוייה ליצור שכנות טובה".
ח"כ מאיר פרוש אמר כי "החלטת בג"ץ בנוגע לגדר ההפרדה אינה מפתיעה, בג"ץ ממשיך בשרשרת החלטות ופסיקות אומללות נגד ערכי היהדות, ונגד הצרכים הלאומיים והביטחוניים של מדינת ישראל. בית הדין הגבוה אינו לצדק – אלא הוא יוצר סדק רחב באינטרסים הלאומיים והיהודיים של העם והמדינה.
יו"ר המפד"ל, ח"כ זבולון אורלב, מותח ביקורת על פסיקת בג"ץ ואומר כי שופטי בג"ץ לא יוכלו לרחוץ בנקיון כפיהם אם חלילה ירצחו יהודים בגלל פסיקתם. בג"ץ העדיף להגן על אינטרסים כלכליים של פלשתינים במחיר סיכון והפקרת חיי אזרחי ישראל. לא ייתכן שתוואי גדר הבטחון של ישראל ישורטט באולמות המשפט ולא בחדר המבצעים של צה"ל. אורלב קובע כי אין מנוס מחקיקת חוק מיוחד שיעניק לתוואי הגדר חסינות מפני התערבות בג"ץ.