חמש משפחות יהודיות עברו להתגורר באחרונה בבית ערבי שנרכש על ידי אנשי היישוב היהודי בחברון, סמוך לבניין המגורים היהודי החדש שנבנה בשכונת אדמות ישי היא חברון העתיקה (תל-רומיידה). בכך מגיע מספר המשפחות היהודיות המתגוררות במקום ל-20.
בשכונה מאוכלסים עתה בניין המגורים החדש, שהוקם בעקבות רצח הרב שלמה רענן בחודש אב תשנ"ח; אתר הקראוונים הוותיק שהבניין החדש בא להחליפו; ובית ערבי סמוך שנרכש ואוכלס באחרונה.
באחרונה השיג ועד יהודי חברון ייפוי כוח כתוב מ"כוללות ספרדים מגן אבות", גוף הנחשב ומזוהה כיורשה של הקהילה היהודית שחיה בחברון עד הטבח שביצעו ערביי חברון ביהודי העיר בשנת תרפ"ט. הכוללות העבירה לאגודת מחדשי היישוב היהודי בחברון הפועלת כיום בעיר, מסמכים משפטיים המאפשרים להם, להתיישב בנכסי הקהילה ולגאול אותם מידי הערבים שבזזו אותם והשתלטו עליהם.
בוועד הישוב היהודי בחברון ציינו כי כיום נמצא בחזקתם של יהודי חברון שליש בלבד מהרכוש הציבורי של הקהילה שחרבה בתרפ"ט. "עתה נפתחה בפנינו הדרך לפעול לגאולת שני השלישים הנותרים", אומרים בוועד.
הועד אומר, כי ארגוני השמאל "סימנו את יהודי חברון ומקומות מגוריהם כיעד הבא להסתערות, עד לגירושם מהמקום". אורית סטרוק, דוברת מטעם הוועד, אומרת כי "הניסיון של התנועות הללו לתלות את גל העזיבה של הערבים מהאזור הישראלי של העיר, בפעולות המתנחלים או בהתנכלויות מצדם, הוא בגדר עלילה שפלה".
לדברי סטרוק, חלק מהתהליך החל עוד לפני הסכם חברון, כאשר העיר התפתחה וכל מי שיכול היה להרשות לעצמו לעזוב את אזורי העיר העתיקה, הקסבה והשוק, לטובת מגורים בתנאים טובים יותר - עשה זאת.
"מה שקרה אחר כך", אומרת סטרוק, "הוא שכתוצאה מהטרור הערבי, נאלץ צה"ל לנקוט בשורה של צעדי ביטחון, שנועדו להגן על חיי היהודים בחברון, ולהגביל תנועות ערבים סמוך למוקדי ההתיישבות היהודית". סטרוק אומרת, כי התשובה ל"סימוננו", תהיה הגברת ההתיישבות היהודית בעיר חברון.
ואילו הערבים מצידם בסיוע ארגוני שמאל ישראלי וגורמים בינלאומיים מתכוונים לאכלס בקרוב את אחד הבתים הסמוכים לשכונת אדמות ישי, במסגרת מה שמכונה על ידם "פרויקט תל-רומיידה".
מחרתיים מתכוונת 'השדולה הפרלמנטרית לזכויות אדם ולמודעות למחיר הכיבוש', לערוך סיור פרובוקטיבי בחברון. בראש השדולה עומדים חברי הכנסת עיסאם מחול ויולי תמיר.
לסיור מתכוונים להגיע גם כמה חברי כנסת יהודים, המבקשים לדאוג לזכויות האדם של היהודים בחברון, לנוכח הטרור והפיגועים הרבים נגד יהודי חברון לאורך שנים רבות, וכן לאור העובדה שבניגוד להסכם חברון אין מאפשרים ליהודים להגיע לאתרים ולרכוש היהודי הנמצאים באזור H1 בחברון, האזור שבשליטה ערבית.
בשכונה מאוכלסים עתה בניין המגורים החדש, שהוקם בעקבות רצח הרב שלמה רענן בחודש אב תשנ"ח; אתר הקראוונים הוותיק שהבניין החדש בא להחליפו; ובית ערבי סמוך שנרכש ואוכלס באחרונה.
באחרונה השיג ועד יהודי חברון ייפוי כוח כתוב מ"כוללות ספרדים מגן אבות", גוף הנחשב ומזוהה כיורשה של הקהילה היהודית שחיה בחברון עד הטבח שביצעו ערביי חברון ביהודי העיר בשנת תרפ"ט. הכוללות העבירה לאגודת מחדשי היישוב היהודי בחברון הפועלת כיום בעיר, מסמכים משפטיים המאפשרים להם, להתיישב בנכסי הקהילה ולגאול אותם מידי הערבים שבזזו אותם והשתלטו עליהם.
בוועד הישוב היהודי בחברון ציינו כי כיום נמצא בחזקתם של יהודי חברון שליש בלבד מהרכוש הציבורי של הקהילה שחרבה בתרפ"ט. "עתה נפתחה בפנינו הדרך לפעול לגאולת שני השלישים הנותרים", אומרים בוועד.
הועד אומר, כי ארגוני השמאל "סימנו את יהודי חברון ומקומות מגוריהם כיעד הבא להסתערות, עד לגירושם מהמקום". אורית סטרוק, דוברת מטעם הוועד, אומרת כי "הניסיון של התנועות הללו לתלות את גל העזיבה של הערבים מהאזור הישראלי של העיר, בפעולות המתנחלים או בהתנכלויות מצדם, הוא בגדר עלילה שפלה".
לדברי סטרוק, חלק מהתהליך החל עוד לפני הסכם חברון, כאשר העיר התפתחה וכל מי שיכול היה להרשות לעצמו לעזוב את אזורי העיר העתיקה, הקסבה והשוק, לטובת מגורים בתנאים טובים יותר - עשה זאת.
"מה שקרה אחר כך", אומרת סטרוק, "הוא שכתוצאה מהטרור הערבי, נאלץ צה"ל לנקוט בשורה של צעדי ביטחון, שנועדו להגן על חיי היהודים בחברון, ולהגביל תנועות ערבים סמוך למוקדי ההתיישבות היהודית". סטרוק אומרת, כי התשובה ל"סימוננו", תהיה הגברת ההתיישבות היהודית בעיר חברון.
ואילו הערבים מצידם בסיוע ארגוני שמאל ישראלי וגורמים בינלאומיים מתכוונים לאכלס בקרוב את אחד הבתים הסמוכים לשכונת אדמות ישי, במסגרת מה שמכונה על ידם "פרויקט תל-רומיידה".
מחרתיים מתכוונת 'השדולה הפרלמנטרית לזכויות אדם ולמודעות למחיר הכיבוש', לערוך סיור פרובוקטיבי בחברון. בראש השדולה עומדים חברי הכנסת עיסאם מחול ויולי תמיר.
לסיור מתכוונים להגיע גם כמה חברי כנסת יהודים, המבקשים לדאוג לזכויות האדם של היהודים בחברון, לנוכח הטרור והפיגועים הרבים נגד יהודי חברון לאורך שנים רבות, וכן לאור העובדה שבניגוד להסכם חברון אין מאפשרים ליהודים להגיע לאתרים ולרכוש היהודי הנמצאים באזור H1 בחברון, האזור שבשליטה ערבית.