השופטת דורית רייך שפירא מבית משפט השלום שגזרה את דינם לעבודות השירות, כתבה כי אם תשלח את הארבעה למאסר בפועל בכלא ייגרם להם ולבני משפחותיהם נזק חמור "מבלי שתושג תועלת של ממש". לעומת זאת "עונש מאסר על דרך עבודות שירות יחייב את הנאשמים לעבוד ולתרום לאחרים חלשים מהם, ובדרך פרודוקטיבית זו לתרום לחברה שבערכיה פגעו".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי הארבעה שימשו בבחירות 03 למועצת בני ברק וראש העיר, כמזכיר ועדת קלפי, סגנו ומשקיפים. עפ"י כתב האישום הם הורשעו בהחלפת פתקי בוחרים שהצביעו למפלגות חילוניות בפתקי הצבעה של מפלגות חרדיות, זייפו את הפרוטוקול של מהלך ההצבעה, סימנו בטבלאות הרישום סימונים פיקטיביים עפ"י החלפות פתקי ההצבעה. "את הרישומים המזוייפים העבירו הנאשמים לועדת הבחירות המרכזית בידיעה שהם מזוייפים ואינם משקפים את תוצאות ההצבעה לאמיתן", נכתב בכתב האישום.
התביעה טענה כי העבירות נושאות אופי חמור שכן יש בהן "לפגוע ב'נשמת אפו' של המשטר הדמוקרטי". עו"ד חזן בשם התביעה דרש שבשל הנסיבות החמורות של העבירה ייגזר על כל אחד מהנאשמים 9 חודשי מאסר לריצוי בפועל בנוסף למאסר על תנאי.
השופטת דורית רייך שפירא כותבת בהחלטה לגזר הדין כי מדובר באחד המקרים שבהם גזירת הדין יותר קשה מאשר הכרעתו, שכן העבירות חמורות ביותר "הליך בחירות תקין ונאות ללא שבב של כתם ורבב הנו נשמת אפו של משטר הדמוקרטי המבטא באופן חופשי הגון ונכון את רצון הרוב. נסיון פגיעה בתהליך זה תוך מגמה להטותן ובין אם במטרה להשפיע עליהן בכל דרך אחרת, פוגע באשיות המשטר ומחטיא את הרצון האמיתי של הרוב. לפיכך התנהגות מעין זו מחייבת תגובה עונשית הולמת וחמורה על מנת לבער מן השורש את הנגע הקלוקל".
היא הוסיפה כי אם כך הוא כלפי כלל ישראל "כך הוא כלפי אנשים ברמתם של הנאשמים, שתפקודם נורמטיבי, והם באים מרקע תרבותי שהשריש בהם ערכי יושרה ואמינות, כשזיוף הינו איסור מהתורה. ולהטיית רצון הקהל חומרה יתירה כפי שכתב הרב גרטנר מישיבת פוניבז'.
חינוכם על הערכים שבתורת 'ישראל סבא' החדיר כישורים לאבחן היטב בין טוב לרע, מותר ואסור החובה לשמור על טוהר המידות אישי וציבורי כאחד ברורה להם. גם הטיעון שכל אחד מהנאשמם כשל מחמת הלחץ החברתי אינו משכנע. הנאשמים חיים עפ"י חוקת תורת ישראל תוך הקפדה על מצוותה קלות כחמורות, סוגלו לעמוד בקשים גדולים ולחץ חברתי בכלל זה. החינוך הזה אינו מתיישב עם שתיקה ועצימת עיניים בפני מעשה מרמה וזיוף. מכך מאכזב מאד שכל הארבעה לא רק שלא הגיבו למעשי העבירה החמורים אלא נטלו בהם חלק. איני נותנת משקל של ממש לטיעון שראוי להקל על הנאשמים משום שהעבירות לא הניבו להם טובת הנאה אישית או רווח כלכלי כלשהו. אם לא בעד בצע כסף הרי לשם השפעה על צביונם הדתי של פרנסי העיר נתנו הנאשמים ידם לביצוע העבירות נשוא הרשעתם. מבחינה ערכית מטרה זו חשובה לנאשמים אף יותר מקבלת סכום כסף כלשהו".
השופטת מציינת עוד כי כולם בנים ל"משפחות נורמטיביות, תלמידי חכמים ויראי שמים המבלים עיקר עיתותיהם בלימוד תורה בישיבות מובחרות. כולם קיבלו על עצמם אחריות לעבירות, הביעו חרטה בושה וצער על מעשיהם הפסולים".
אמנם בעיסקת הטיעון נקבע כי צריכים לגזור עליהם עונשי מאסר קצרים כותבת השופטת אבל "מאסר קצר אין בו כדי להרתיע והוא עשוי להתפרש כגישה סלחנית של בית המשפט לעבירות החמורות, מאידך גיסא מאסר בפועל שריצויו בית כתלי הכלא יעקור את הנאשמים ממסלול חייהם עד כה ויפגע קשות בהם ובמשפחותיהם ויגרום להם נזק עתידי חמור מבלי שתושג תועלת של ממש".
לפיכך הארבעה ירצו את תקופות המאסר בעבודות שירות לתועלת החברה והם יבצעו אותם: במרכז גמילות חסידים באשדוד, באגודת עזר מציון בבני ברק, באגודת נפגעי אלצהיימר ברמת גן ובבית החולים תל השומר.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי הארבעה שימשו בבחירות 03 למועצת בני ברק וראש העיר, כמזכיר ועדת קלפי, סגנו ומשקיפים. עפ"י כתב האישום הם הורשעו בהחלפת פתקי בוחרים שהצביעו למפלגות חילוניות בפתקי הצבעה של מפלגות חרדיות, זייפו את הפרוטוקול של מהלך ההצבעה, סימנו בטבלאות הרישום סימונים פיקטיביים עפ"י החלפות פתקי ההצבעה. "את הרישומים המזוייפים העבירו הנאשמים לועדת הבחירות המרכזית בידיעה שהם מזוייפים ואינם משקפים את תוצאות ההצבעה לאמיתן", נכתב בכתב האישום.
התביעה טענה כי העבירות נושאות אופי חמור שכן יש בהן "לפגוע ב'נשמת אפו' של המשטר הדמוקרטי". עו"ד חזן בשם התביעה דרש שבשל הנסיבות החמורות של העבירה ייגזר על כל אחד מהנאשמים 9 חודשי מאסר לריצוי בפועל בנוסף למאסר על תנאי.
השופטת דורית רייך שפירא כותבת בהחלטה לגזר הדין כי מדובר באחד המקרים שבהם גזירת הדין יותר קשה מאשר הכרעתו, שכן העבירות חמורות ביותר "הליך בחירות תקין ונאות ללא שבב של כתם ורבב הנו נשמת אפו של משטר הדמוקרטי המבטא באופן חופשי הגון ונכון את רצון הרוב. נסיון פגיעה בתהליך זה תוך מגמה להטותן ובין אם במטרה להשפיע עליהן בכל דרך אחרת, פוגע באשיות המשטר ומחטיא את הרצון האמיתי של הרוב. לפיכך התנהגות מעין זו מחייבת תגובה עונשית הולמת וחמורה על מנת לבער מן השורש את הנגע הקלוקל".
היא הוסיפה כי אם כך הוא כלפי כלל ישראל "כך הוא כלפי אנשים ברמתם של הנאשמים, שתפקודם נורמטיבי, והם באים מרקע תרבותי שהשריש בהם ערכי יושרה ואמינות, כשזיוף הינו איסור מהתורה. ולהטיית רצון הקהל חומרה יתירה כפי שכתב הרב גרטנר מישיבת פוניבז'.
חינוכם על הערכים שבתורת 'ישראל סבא' החדיר כישורים לאבחן היטב בין טוב לרע, מותר ואסור החובה לשמור על טוהר המידות אישי וציבורי כאחד ברורה להם. גם הטיעון שכל אחד מהנאשמם כשל מחמת הלחץ החברתי אינו משכנע. הנאשמים חיים עפ"י חוקת תורת ישראל תוך הקפדה על מצוותה קלות כחמורות, סוגלו לעמוד בקשים גדולים ולחץ חברתי בכלל זה. החינוך הזה אינו מתיישב עם שתיקה ועצימת עיניים בפני מעשה מרמה וזיוף. מכך מאכזב מאד שכל הארבעה לא רק שלא הגיבו למעשי העבירה החמורים אלא נטלו בהם חלק. איני נותנת משקל של ממש לטיעון שראוי להקל על הנאשמים משום שהעבירות לא הניבו להם טובת הנאה אישית או רווח כלכלי כלשהו. אם לא בעד בצע כסף הרי לשם השפעה על צביונם הדתי של פרנסי העיר נתנו הנאשמים ידם לביצוע העבירות נשוא הרשעתם. מבחינה ערכית מטרה זו חשובה לנאשמים אף יותר מקבלת סכום כסף כלשהו".
השופטת מציינת עוד כי כולם בנים ל"משפחות נורמטיביות, תלמידי חכמים ויראי שמים המבלים עיקר עיתותיהם בלימוד תורה בישיבות מובחרות. כולם קיבלו על עצמם אחריות לעבירות, הביעו חרטה בושה וצער על מעשיהם הפסולים".
אמנם בעיסקת הטיעון נקבע כי צריכים לגזור עליהם עונשי מאסר קצרים כותבת השופטת אבל "מאסר קצר אין בו כדי להרתיע והוא עשוי להתפרש כגישה סלחנית של בית המשפט לעבירות החמורות, מאידך גיסא מאסר בפועל שריצויו בית כתלי הכלא יעקור את הנאשמים ממסלול חייהם עד כה ויפגע קשות בהם ובמשפחותיהם ויגרום להם נזק עתידי חמור מבלי שתושג תועלת של ממש".
לפיכך הארבעה ירצו את תקופות המאסר בעבודות שירות לתועלת החברה והם יבצעו אותם: במרכז גמילות חסידים באשדוד, באגודת עזר מציון בבני ברק, באגודת נפגעי אלצהיימר ברמת גן ובבית החולים תל השומר.