חבר הכנסת אורלב מגדיר את המהלך בו פתח בסוף השבוע שעבר כ"סור מרע". "לנוכח כל האיומים והסכנות שאינם בהכרח קשורים לשלמות הארץ, אלא גם בזהות יהודית, פגיעה בשירותי הדת, פגיעה בחינוך הדתי ועוד, הצעתי לראשי הסיעות הללו לחתום על אמנת המחנה היהודי".
אורלב מבהיר לכתבנו שמעון כהן כי היעד הוא ש"לא נתכתש בינינו ולא נבזבז אנרגיה, משאבים וכספים בזירה הפנימית בינינו, ונתמקד במאבק עם הפנים החוצה".
אורלב אומר שהוא רואה כשותפים אפשריים לדרך זו את הסיעות הדתיות החרדיות והאיחוד הלאומי על אף שאין בה רק חברי כנסת דתיים, "כי מדובר באנשים שהעניינים היהודיים קרובים לליבם, לכן לא הגדרתי את זה כאמנת המחנה הדתי, אלא המחנה היהודי".
כתבנו שאל את אורלב בדבר הנכונות של חברי הכנסת החרדים ליטול חלק ביוזמה מעין זו על אף חילוקי הדעות בסוגיית ארץ ישראל, כפי שהתברר מעצם המשך ישיבתם בממשלה. לדבריו אין חילוקי דעות משמעותיים בין חברי הכנסת גם בסוגיית ארץ ישראל. "הם אמנם יושבים בממשלה, אבל ברוב המקרים הם הצביעו איתנו נגד העקירה. איש מהם הרי לא מעוניין בעקירת ישובים. בצעד הראשוני של 'סור מרע' אנחנו בהחלט יכולים לשתף פעולה".
לדברי אורלב לאחר שלב המסמך, אם אכן ייחתם, יישקלו צעדים נוספים שיתוו את התיאום בין הסיעות במהלך מערכת הבחירות. כמו כן מעלה אורלב אפשרות שתיאום זה בין הסיעות יוכל להביא לחזית אחידה שתתאם שותפות בכניסה לכל קואליציה עתידית לאחר הבחירות.
כתבנו מציין כי עד כה לא הגיבו ראשי הסיעות ליוזמתו של אורלב.
להלן נוסח המכתב שהוגש לראשי הסיעות האמורות:
עמיתיי הנכבדים,
הנדון: אמנת המחנה היהודי
ימים אלה שלאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות והצורך לדאוג לגורלם של מגורשי גוש קטיף, מחייבים קריאה נכונה של המציאות ושל העובדות, על מנת להבטיח את הסקת המסקנות הנכונות וההחלטות הפוליטיות המתבקשות והראויות.
אין זה מקרה שעקירת המתיישבים מגוש קטיף נקראה התנתקות. הכוחות שהניעו את ההתנתקות ותמכו בה לאורך כל הדרך, מאיימים בפועלם ובהצהרותיהם ואף כבר הצליחו לבצע התנתקויות נוספות: התנתקות מהחינוך היהודי, התנתקות מזהותה היהודית של המדינה, התנתקות מהצדק החברתי והתנתקות מהערכים וטוהר המידות בשלטון.
המפד"ל, ש"ס, האיחוד הלאומי ומספר ח"כים ממפלגות אחרות מניפים דגלים שונים, אולם אנו שותפים לדאגה ולחשש מפני הפגיעה במערכת החינוך, בזהותה היהודית של המדינה ובשרותי הדת שהיא מעניקה לאזרחיה, חוששים מהעמקת הפערים החברתיים ומהשחתת הדמוקרטיה. יש בינינו הסכמה רחבה על הצורך ל"סור מרע" ויש לנו דעות שונות וגישות אחרות בנוגע לדרך ל"עשה טוב".
אני סבור שהדאגה המשותפת וצוק העיתים מחייבים אותנו, אנשי המחנה היהודי, להגדיל את המחנה בכללו ולא להתכתש בתוכו על קולות חברינו ותומכינו. משום כך אני מציע שנכונן את "אמנת המחנה היהודי", שתקבע את הכללים שיבטיחו שלא נתקוף איש את חברו ומפלגה את רעותה. כללים שיגדירו כי יעדנו המשותף להוסיף נאמנים חדשים לערכינו ולא להיאבק על תמיכת האנשים הכלולים במחנה היהודי ממילא..
שלום וכבוד הדדי בתוך המחנה היהודי יאפשרו לכל אחד מאתנו, מפלגה מפלגה על פי דרכה ואיש איש על דגלו, להתרכז במאמץ להגדיל את המחנה היהודי. מחנה השוחר את ביצור צביונה היהודי של המדינה, מחנה הנאבק לתיקון יסודי ואמיתי של מערכת החינוך היהודי, מחנה הנאבק למען השכבות החלשות, מחנה הרואה עצמו אחראי למדינה, תורם לה, מתנגד להתנתק ממנה ושואף להשתלב בכל מערכות ההנהגה וההשפעה על דרכה ודמותה כמדינת העם היהודי ולא מדינת כל אזרחיה ואזרחי העולם.
בברכת שנה טובה,
ח"כ זבולון אורלב
יו"ר המפד"ל
יצויין כי יוזמה דומה הועלתה לפני כשלושה שבועות על ידי יו"ר האיחוד הלאומי, חבר הכנסת בני אלון.
(ש)
אורלב מבהיר לכתבנו שמעון כהן כי היעד הוא ש"לא נתכתש בינינו ולא נבזבז אנרגיה, משאבים וכספים בזירה הפנימית בינינו, ונתמקד במאבק עם הפנים החוצה".
אורלב אומר שהוא רואה כשותפים אפשריים לדרך זו את הסיעות הדתיות החרדיות והאיחוד הלאומי על אף שאין בה רק חברי כנסת דתיים, "כי מדובר באנשים שהעניינים היהודיים קרובים לליבם, לכן לא הגדרתי את זה כאמנת המחנה הדתי, אלא המחנה היהודי".
כתבנו שאל את אורלב בדבר הנכונות של חברי הכנסת החרדים ליטול חלק ביוזמה מעין זו על אף חילוקי הדעות בסוגיית ארץ ישראל, כפי שהתברר מעצם המשך ישיבתם בממשלה. לדבריו אין חילוקי דעות משמעותיים בין חברי הכנסת גם בסוגיית ארץ ישראל. "הם אמנם יושבים בממשלה, אבל ברוב המקרים הם הצביעו איתנו נגד העקירה. איש מהם הרי לא מעוניין בעקירת ישובים. בצעד הראשוני של 'סור מרע' אנחנו בהחלט יכולים לשתף פעולה".
לדברי אורלב לאחר שלב המסמך, אם אכן ייחתם, יישקלו צעדים נוספים שיתוו את התיאום בין הסיעות במהלך מערכת הבחירות. כמו כן מעלה אורלב אפשרות שתיאום זה בין הסיעות יוכל להביא לחזית אחידה שתתאם שותפות בכניסה לכל קואליציה עתידית לאחר הבחירות.
כתבנו מציין כי עד כה לא הגיבו ראשי הסיעות ליוזמתו של אורלב.
להלן נוסח המכתב שהוגש לראשי הסיעות האמורות:
עמיתיי הנכבדים,
הנדון: אמנת המחנה היהודי
ימים אלה שלאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות והצורך לדאוג לגורלם של מגורשי גוש קטיף, מחייבים קריאה נכונה של המציאות ושל העובדות, על מנת להבטיח את הסקת המסקנות הנכונות וההחלטות הפוליטיות המתבקשות והראויות.
אין זה מקרה שעקירת המתיישבים מגוש קטיף נקראה התנתקות. הכוחות שהניעו את ההתנתקות ותמכו בה לאורך כל הדרך, מאיימים בפועלם ובהצהרותיהם ואף כבר הצליחו לבצע התנתקויות נוספות: התנתקות מהחינוך היהודי, התנתקות מזהותה היהודית של המדינה, התנתקות מהצדק החברתי והתנתקות מהערכים וטוהר המידות בשלטון.
המפד"ל, ש"ס, האיחוד הלאומי ומספר ח"כים ממפלגות אחרות מניפים דגלים שונים, אולם אנו שותפים לדאגה ולחשש מפני הפגיעה במערכת החינוך, בזהותה היהודית של המדינה ובשרותי הדת שהיא מעניקה לאזרחיה, חוששים מהעמקת הפערים החברתיים ומהשחתת הדמוקרטיה. יש בינינו הסכמה רחבה על הצורך ל"סור מרע" ויש לנו דעות שונות וגישות אחרות בנוגע לדרך ל"עשה טוב".
אני סבור שהדאגה המשותפת וצוק העיתים מחייבים אותנו, אנשי המחנה היהודי, להגדיל את המחנה בכללו ולא להתכתש בתוכו על קולות חברינו ותומכינו. משום כך אני מציע שנכונן את "אמנת המחנה היהודי", שתקבע את הכללים שיבטיחו שלא נתקוף איש את חברו ומפלגה את רעותה. כללים שיגדירו כי יעדנו המשותף להוסיף נאמנים חדשים לערכינו ולא להיאבק על תמיכת האנשים הכלולים במחנה היהודי ממילא..
שלום וכבוד הדדי בתוך המחנה היהודי יאפשרו לכל אחד מאתנו, מפלגה מפלגה על פי דרכה ואיש איש על דגלו, להתרכז במאמץ להגדיל את המחנה היהודי. מחנה השוחר את ביצור צביונה היהודי של המדינה, מחנה הנאבק לתיקון יסודי ואמיתי של מערכת החינוך היהודי, מחנה הנאבק למען השכבות החלשות, מחנה הרואה עצמו אחראי למדינה, תורם לה, מתנגד להתנתק ממנה ושואף להשתלב בכל מערכות ההנהגה וההשפעה על דרכה ודמותה כמדינת העם היהודי ולא מדינת כל אזרחיה ואזרחי העולם.
בברכת שנה טובה,
ח"כ זבולון אורלב
יו"ר המפד"ל
יצויין כי יוזמה דומה הועלתה לפני כשלושה שבועות על ידי יו"ר האיחוד הלאומי, חבר הכנסת בני אלון.
(ש)