לרגל חגיגות ה-40 למוזיאון ישראל, ירושלים, תשאיל ספריית הוותיקן למוזיאון ארבעה כתבי יד מאויירים מן הנדירים והחשובים שבאוספיה. כתבים אלה יוצגו בארץ לראשונה כחלק מן הסדרה "יצירות מופת בנות אלמוות" – השאלות ממוזיאונים ומוסדות תרבות חשובים בעולם במחווה לחגיגות ה-40 למוזיאון.
הידוע מבין כתבי היד המגיעים הוא עותק בן המאה ה- 15 של "משנה תורה" – של הרמב"ם (1138-1204). כתב- יד זה מיוחד ונדיר בשל פאר האיורים המלווים אותו. כתב יד חשוב נוסף מאותה התקופה המגיע למוזיאון, הוא עותק של "ארבעה טורים" חיבורו ההלכתי החשוב של ר' יעקב בן אשר. גם הוא מפואר במיוחד ומלווה באיורים בסגנון ציור ראליסטי, ברוח הרנסאנס.
בנוסף, מגיעים מהוותיקן ספר תנ"ך ששרד בשלמותו וספר תהילים, שניהם בני המאה ה-13, הם מעוטרים ברוח תקופתם באיורים זעירים של גרוטסקות, בעלי-חיים דמיוניים ואמיתיים ודרקונים, משולבים בתוך מסגרות עשירות בצבעים ובתוספות זהב.
אוצרות אלה שהועתקו ואוירו באיטליה מייצגים שתי תקופות נבדלות וחשובות בתולדות כתבי-היד העבריים המאוירים: שלהי ימי הביניים והרנסנס.
התנ"ך וספר התהילים הם מכתבי היד העבריים המאוירים הקדומים ביותר ממוצא איטלקי ששרדו עד לימינו. והשניים האחרונים מדגימים את שיאה של מלאכת איור כתבי היד העבריים, ערב המצאת הדפוס במאה ה-15. איוריהם שופכים אור על חיי החול ומועד של יהודי איטליה במאה ה- 15 ולפיכך הם בבחינת עדות היסטורית ולא רק אמנותית.
"מוצג מיוחד זה של כתבי היד המאויירים הנדירים הוא בעל חשיבות דתית כמו גם חשיבות דיפלומטית ותרבותית" אומר ג'יימס סניידר, מנהל המוזיאון. "אנו מוקירים תודה לספריית הוותיקן על שהשאילה לנו אוצרות נדירים אלו, ביטוי וסמל לחילופי התרבות בין מוזיאון ישראל והוותיקן".
באשר לכתב-יד של "משנה תורה": לכל אחד מהספרים הללו עמוד שער ובו איור מפואר הקשור בשמו או בתכנו. סגנון האיורים ואופיים מעידים כנראה שיותר מאמן אחד היו מעורבים במלאכת האיור. ההערכה היא שהוא נעשה בסדנתו של אחד מהמיניאטורים הנוצרים המובילים בתקופה זו באיטליה.
בכתב-יד של "ארבעה טורים" לר' יעקב בן אשר מן המאה ה- 15, כל "טור" פותח באיור מפואר המתאר את הנושא הנדון בו. איכותם הגבוהה של האיורים מעידה לפי חוקרים כי מדובר במאייר נוצרי מהבולטים שפעלו באזור לומברדיה בצפון איטליה במאה ה- 15.
כתב היד של תנ"ך מן המאה ה-13 אף שהוא מן המוקדמים שבכתבי היד שמוצאם באיטליה, שרד כמעט בשלמותו. כותרות הספרים וסופם מעוטרים בשלל צבעים ומוטיבים צמחיים ואחרים. הסופר של כתב היד וכן הנקדן הם בני משפחת הענוים המפורסמת , אשר הוציאה מקרבה סופרים , משוררים ורבנים שהיו מראשוני הקהילה היהודית העתיקה של רומא. כתובות מכירה מרתקות מופיעות בעמוד האחרון שבכתב-היד ומהן עולה כי הוא נמכר פעמיים במאה ה- 15 ושוב במאה ה- 16. לאחר מכן לא ידוע לאן נדד, אך ידועה זהות בעליו מאז המאה ה- 19.
באשר לספר תהילים מן המאה ה-13 שיגיע למוזיאון נמסר כי קיימים לו עוד שני חלקים המצויים באוסף הוותיקן: חמש מגילות וכרך הפטרות. בראש כל ספר מחמשת ספרי התהילים ישנה לוחית מאוירת הנושאת את מילת הפתיחה של הספר כגון "אשרי" או "למנצח", כתובה זהב וסביבה דמויות מוזרות ובעלי חיים. שולי הדפים מקושטים בדמויות בעלי-חיים דמיוניים.
(ש)
הידוע מבין כתבי היד המגיעים הוא עותק בן המאה ה- 15 של "משנה תורה" – של הרמב"ם (1138-1204). כתב- יד זה מיוחד ונדיר בשל פאר האיורים המלווים אותו. כתב יד חשוב נוסף מאותה התקופה המגיע למוזיאון, הוא עותק של "ארבעה טורים" חיבורו ההלכתי החשוב של ר' יעקב בן אשר. גם הוא מפואר במיוחד ומלווה באיורים בסגנון ציור ראליסטי, ברוח הרנסאנס.
בנוסף, מגיעים מהוותיקן ספר תנ"ך ששרד בשלמותו וספר תהילים, שניהם בני המאה ה-13, הם מעוטרים ברוח תקופתם באיורים זעירים של גרוטסקות, בעלי-חיים דמיוניים ואמיתיים ודרקונים, משולבים בתוך מסגרות עשירות בצבעים ובתוספות זהב.
אוצרות אלה שהועתקו ואוירו באיטליה מייצגים שתי תקופות נבדלות וחשובות בתולדות כתבי-היד העבריים המאוירים: שלהי ימי הביניים והרנסנס.
התנ"ך וספר התהילים הם מכתבי היד העבריים המאוירים הקדומים ביותר ממוצא איטלקי ששרדו עד לימינו. והשניים האחרונים מדגימים את שיאה של מלאכת איור כתבי היד העבריים, ערב המצאת הדפוס במאה ה-15. איוריהם שופכים אור על חיי החול ומועד של יהודי איטליה במאה ה- 15 ולפיכך הם בבחינת עדות היסטורית ולא רק אמנותית.
"מוצג מיוחד זה של כתבי היד המאויירים הנדירים הוא בעל חשיבות דתית כמו גם חשיבות דיפלומטית ותרבותית" אומר ג'יימס סניידר, מנהל המוזיאון. "אנו מוקירים תודה לספריית הוותיקן על שהשאילה לנו אוצרות נדירים אלו, ביטוי וסמל לחילופי התרבות בין מוזיאון ישראל והוותיקן".
באשר לכתב-יד של "משנה תורה": לכל אחד מהספרים הללו עמוד שער ובו איור מפואר הקשור בשמו או בתכנו. סגנון האיורים ואופיים מעידים כנראה שיותר מאמן אחד היו מעורבים במלאכת האיור. ההערכה היא שהוא נעשה בסדנתו של אחד מהמיניאטורים הנוצרים המובילים בתקופה זו באיטליה.
בכתב-יד של "ארבעה טורים" לר' יעקב בן אשר מן המאה ה- 15, כל "טור" פותח באיור מפואר המתאר את הנושא הנדון בו. איכותם הגבוהה של האיורים מעידה לפי חוקרים כי מדובר במאייר נוצרי מהבולטים שפעלו באזור לומברדיה בצפון איטליה במאה ה- 15.
כתב היד של תנ"ך מן המאה ה-13 אף שהוא מן המוקדמים שבכתבי היד שמוצאם באיטליה, שרד כמעט בשלמותו. כותרות הספרים וסופם מעוטרים בשלל צבעים ומוטיבים צמחיים ואחרים. הסופר של כתב היד וכן הנקדן הם בני משפחת הענוים המפורסמת , אשר הוציאה מקרבה סופרים , משוררים ורבנים שהיו מראשוני הקהילה היהודית העתיקה של רומא. כתובות מכירה מרתקות מופיעות בעמוד האחרון שבכתב-היד ומהן עולה כי הוא נמכר פעמיים במאה ה- 15 ושוב במאה ה- 16. לאחר מכן לא ידוע לאן נדד, אך ידועה זהות בעליו מאז המאה ה- 19.
באשר לספר תהילים מן המאה ה-13 שיגיע למוזיאון נמסר כי קיימים לו עוד שני חלקים המצויים באוסף הוותיקן: חמש מגילות וכרך הפטרות. בראש כל ספר מחמשת ספרי התהילים ישנה לוחית מאוירת הנושאת את מילת הפתיחה של הספר כגון "אשרי" או "למנצח", כתובה זהב וסביבה דמויות מוזרות ובעלי חיים. שולי הדפים מקושטים בדמויות בעלי-חיים דמיוניים.
(ש)