"המפגשים עם האיש המיוחד הזה, התבטאו בפגישות ציבוריות בעצרות שואה במוזיאונים כיד ושם, גינויים משותפים של האנטישמיות העולמית כמו שהיה במוזיאון הנושא את שמו בלוס אנג'לס, היינו גם יחד בבוכנוואלד אמנם לא באותו בלוק, אך חלקנו גורל משותף", כך אומר היום הרב הראשי לתל אביב יפו ולשעבר הרב הראשי לישראל הרב ישראל מאיר לאו.

בראיון ליומן הצהרים של ערוץ 7 תיאר את דמותו של שמעון ויזנטל שנפטר אתמול, "ויזנטל היה עשוי ללא חת, אני נוהג לומר שהוא נרדף שש שנים בשואה על היותו יהודי, וששים שנה על היותו רודף צדק, הוא עזב מקצוע מבטיח של ארכיטקט והתמסר לנושא כי היה רודף צדק שקשה למצוא דוגמתו, היה לו קשה לפעול מהארץ בארצות שבהם ניסה לתפוס את הפושעים אך במעמדו כאזרח אוסטרי הצליח לאסוף מידע שיש בו בכדי להעמיד לדין מאות נאצים, הרי אנחנו יודעים שעל תפיסת הצורר אדולף איכמן הגדירה ארגנטינה את שגריר ישראל אישיות בלתי רצויה, זו דוגמה שמראה לנו מקצת מן הקשיים שנתקל בהם ויזנטל".

"ויזנטל שינה את ההיסטוריה של השואה בעולם כולו כשהקים מוסד של איש אחד. הוא ספג עלבונות רבים, ורק בשנות התשעים לחייו הוכר פועלו בעולם, כשמעצמות רבות חלקו לו כבוד, הוא ניסה לתפוס את מנגלה, ארב לצורר הנאצי ברונר שאחראי לרצח מאות אלפי יהודים ושימש כאחד ממגייסי התעמולה האנטי ישראלית בארצות ערב, הוא ידע להגיע אליהם, לעלות על עקבותיהם ולנסות להעמידם לדין".

בתשובה לשאלת כתבנו אמציה האיתן על הקשיים בהם נתקל ויזנטל, השיב הרב לאו כי בנוסף להכחשת השואה שהייתה אויב גדול שלו, נתקל ויזנטל בקושי נוסף שגבר בשנים האחרונות, "נכמרו רחמי אזרחי המדינות כשראו פושע נאצי בן 80 ומעלה, שידיו הרועדות כבולות באזיקים ומעיניהם זלגו דמעות תנין ללא גבול, איך טורדים קשיש ממנוחתו ושולחים אותו לבית הסוהר, אולם ויזנטל שהיה עשוי מחוט שדרה של עם קשה עורף עמד איתן כסלע הוא לא חיפש נקמה אלא לקח לדורות הבאים, וצוואתו היא שעל כל בני האנוש לעמוד ולהוקיע את המפלצות והרוצחים של העם היהודי בשואה".