הכיבוש הצרפתי בשנת 1881 שינה את דמותה הדמוגרפית, הכלכלית, החברתית והפוליטית של תוניסיה,ובכלל זה של יהודיה. מקהילה קטנה ומסוגרת, שהתנהלה על פי דרישות האסלאם וציווי הדת היהודית, התפתחה והייתה לקהילה גדולה. היא התאפיינה באקטיביזם פוליטי וחברתי שביטוייו היו בעיתונות התוססת, ביצירה הענפה בערבית-יהודית, בהיקפה של הספרות הרבנית ובמעורבות של היהודים בחיים החברתיים והפוליטיים.

מלחמת העולם השנייה, ובמיוחד הכיבוש הגרמני, שינו את מגמות ההתפתחות של תוניסיה. ככל שנחלש הקולוניאליזם הצרפתי מצאו עצמם היהודים עומדים בפני דילמות קיומיות, שבמוקדן השאלה האם להישאר בתוניסיה או להגר. רוב יהודי תוניסיה בחרו להגר לישראל ולצרפת. רק בג'רבה נותרו כיום יהודים המנסים לשמר את אורח חייהם.

בספר החדש, שנערך, כמו גם ארבעת הספרים הקודמים, על ידי חיים סעדון, פרקים רבים ומגוונים המקיפים את מכלול החיים בקהילה היהודית במדינה. בין השאר ניתן למצוא בספר את הפרקים הבאים: הארץ ויהודיה; הדמוגרפיה; היהודים בכלכלת הארץ; היהודים בסביבתם; ארגון הקהילה; החינוך; המרכיב העברי בערבית המדוברת של יהודי תוניסיה; הספרות הרבנית; היצירה הספרותית והעממית בערבית-יהודית; השירה והפיוט; העיתונות; היהודים בפעילות הפוליטית והחברתית; הציונות; המוסיקה; היהודים בתיאטרון התוניסאי והיהודי; בתי הכנסת ותשמישי הקדושה; מעגל החיים; מחזור השנה; שכונות היהודים ומגוריהם - מסורת ומודרנה; הלבוש והמטבח.

כאמור, את הספר הגדוש מפות, טבלאות תצלומים ואיורים רבים ערך חיים סעדון, אליו חברו יהודית הנשקה, משה עמאר, אברהם הטל, אפרים חזן, אמנון שילוח, יוסף וצביה טובי, אריאלה עאמר, ז'אק טייב, פסקל פרץ-רובין.