שעון הקיץ ארך השנה 163 ימים. הוא החל ב- 1 באפריל ויסתיים בשבת שובה, שבין ראש השנה ליום הכיפורים שחלה השנה ב-8 באוקטובר למניינם. לדברי מנהלת אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר, ישראלה מני, נחסכו למשק הישראלי השנה בזכות שעון הקיץ כ-60 מיליון ₪, זאת כתוצאה מחיסכון בחשמל ועלייה בפריון העבודה במשק וגידול במכירות.
מני הוסיפה כי גם ההתאוששות המשקית הגדילה השנה את תרומתו של שעון הקיץ למשק. "שעון הקיץ נתפס על ידי מרבית האוכלוסייה כמדד לשיפור איכות החיים, בעיקר במובנים של הארכת שעות הפנאי ונוחות גדולה יותר בקנייה בשעות אור", אמרה מני.
מניתוח אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר עולה כי מספר שעות העבודה לשבוע של המגזר העסקי נאמד בכ- 54 מיליון שעות עבודה, כאשר הפדיון לשבוע נאמד בכ- 17 מיליארד ש"ח. על-פי הערכות, כל שעת אור נוספת הביאה במשך כל תקופת שעון הקיץ לתוספת פדיון ממוצעת של כ- 350 אלף ש"ח ליום.
על-פי הניתוח עולה כי שעות האור הנוספות הביאו להגדלת התפוקה והפריון של העובדים, ולחיסכון בעלויות עקב שימוש נמוך יותר באנרגיה, בעיקר לצורכי תאורה. החיסכון בעלויות בתקופת שעון הקיץ נאמד בכ-15 מיליון ש"ח.
מני הוסיפה כי גם ההתאוששות המשקית הגדילה השנה את תרומתו של שעון הקיץ למשק. "שעון הקיץ נתפס על ידי מרבית האוכלוסייה כמדד לשיפור איכות החיים, בעיקר במובנים של הארכת שעות הפנאי ונוחות גדולה יותר בקנייה בשעות אור", אמרה מני.
מניתוח אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר עולה כי מספר שעות העבודה לשבוע של המגזר העסקי נאמד בכ- 54 מיליון שעות עבודה, כאשר הפדיון לשבוע נאמד בכ- 17 מיליארד ש"ח. על-פי הערכות, כל שעת אור נוספת הביאה במשך כל תקופת שעון הקיץ לתוספת פדיון ממוצעת של כ- 350 אלף ש"ח ליום.
על-פי הניתוח עולה כי שעות האור הנוספות הביאו להגדלת התפוקה והפריון של העובדים, ולחיסכון בעלויות עקב שימוש נמוך יותר באנרגיה, בעיקר לצורכי תאורה. החיסכון בעלויות בתקופת שעון הקיץ נאמד בכ-15 מיליון ש"ח.