מאת: כתבנו הצבאי קובי פינקלר
השנה החמישית לעימות הביאה עימה תמורות ושינויים רבים, אשר החלו עם מותו של יאסר ערפאת בנובמבר 04' והחלפת השלטון הפלשתיני, עם עלייתו של אבו מאזן לשלטון.
ב- 22 לינואר 05' הוכרזה התהדיה – הרגעה, במסגרתה אבו מאזן מנסה להרגיע את הטרור ולשפר את המצב הביטחוני באמצעות הסכמה עם ארגוני הסירוב. ההרגעה, איננה רגיעה, ולא הביאה להפסקת הפיגועים, אם כי הורגשה ירידה בכמות הפיגועים, בהשוואה לשנות העימות שקדמו לה. כך, מ- 29 ספטמבר 04' עד לספטמבר 05' בוצעו 3530 פיגועים, מהם נרצחו 57 ישראלים ונפצעו 516 נוספים, זאת לעומת 3877 פיגועים שבוצעו בשנה הרביעית לעימות מהם נרצחו 135 ישראלים ונפצעו 567 נוספים.
התנהלות ארגוני הטרור במהלך תקופת ההרגעה:
ארגון הג'האד האסלאמי קיבל על עצמו לכאורה את מסגרת הבנות ההרגעה, אך למעשה, בדגש על התארגנות הג'האד האסלאמי בשומרון, פעל מחוץ למסגרת זו, והוציא פיגועי התאבדות בשטח ישראל (ת"א – פברואר 05' ונתניה – יולי 05') ופיגועים קשים נוספים.
ארגון החמא"ס שמר לכאורה על מסגרת הבנות ההרגעה, אך עם זאת פיתח סוג של "מאזן" ובו כל פעילות ישראלית שנתפסה בעיניו כלא לגיטימית, כגון פגיעה במבוקשים, הביאה לתגובות טרור כנגד ישראל בעיקר בדמות ירי תלול מסלול לעבר יעדים ישראלים. כמו כן היה מעורב הארגון בסיוע "מאחורי הקלעים" לארגוני טרור שונים להוצאת פיגועים "איכותיים", וזאת על מנת שלא להיתפס כמי שמפרים את הסכמות הרגיעה, בד בבד עם המשך פעילות טרור של הארגון כנגד ישראל. כך למשל נחשפה מעורבות החמא"ס בהכנת המטען שנועד לשמש את ופאא בס בפיגוע התאבדות בבית חולים בשטח ישראל, שנמנע עם מעצרה של בס במחסום ארז ביוני 05'.
שינוי משמעותי נוסף במאפייני העימות חל עם השלמת הליך ההינתקות ב- 15 לספטמבר, במסגרתו פונתה ההתיישבות היהודית מרצועת עזה, והוסגו כוחות הצבא אל מחוץ לרצועה, כולל פינוי של ציר פילדלפי.
עם יציאת ישראל מרצועת עזה החלה אנרכיה ברצועה, והופגנה יכולת שליטה אפסית של הרשות הפלסטינית על המתרחש. ציר פילדלפי נפרץ, על אף ההסכם עם מצרים, וארגון החמא"ס וארגוני טרור נוספים ניצלו את ההזדמנות להברחות מסיביות של אמל"ח ולהחזרה של מספר פעילים צבאיים שברחו זה מכבר מהרצועה. מתמונת המודיעין עולה כי בימים ספורים הוברחו כ- 3000 רובים וקרוב למיליון וחצי כדורים, למעלה מ- 150 מטולי ורקטות RPG, מאות קילוגרמים של חנ"מ ועשרות אקדחים.
מאבק בין החמא"ס לרש"פ כרקע לבחירות למועצה המחוקקת שצפויות להתקיים בינואר 06', ארגון החמא"ס, שרואה עצמו מועמד לגיטימי, מיצב עצמו ברצועת עזה כשווה ערך לרש"פ, ואינו מוכן לקבל על עצמו את מרותה. עם השלמת הליך ההינתקות החל החמא"ס להפגין את כוחו בשטח באמצעות מנגנון יעיל ומשומן של פעילים צייתניים, זאת לעומת הרשות של אבו מאזן, שלוקה בחוסר של מנגנון יעיל שמסוגל לשלוט בפת"ח.
עדות למאבק יחסי הכוחות עלתה עם חיסולו של מוסא ערפאת, בעברו ר' המודיעין הצבאי, אשר ביצעו וועדות ההתנגדות העממית בראשות ממתאז דוע'מוש, כאשר מאחורי הרצח עמד למעשה ארגון החמא"ס, אשר הפך את וועדות ההתנגדות לזרוע ביצוע קדמית של הארגון. הרשות הפלשתינית לא הגיבה לרצח בפעולות מעשיות כנגד המעורבים.
הפגנות כוח נוספות ביצע ארגון החמא"ס בדמותן של ההפגנות ומצעדים צבאיים שנערכו יום יום מאז עזיבת כוחות צה"ל את הרצועה. ב- 23 לפסטמבר 05' אירעה תקלה ובמהלך אחד מהמצעדים שערך הארגון בג'באליה, התפוצץ רכב שנשא טילי קסאם והביא להריגתם של 19 פלשתינים. על אף אחריותו הישירה של החמא"ס לאירוע, הארגון הפנה אצבע מאשימה לישראל, ושיגר כ- 40 רקטות לעבר יישובי הנגב בלילה אחד, אשר היוו למעשה את יריית הפתיחה למבצע "גשם ראשון", במהלכו תקפו כוחות הביטחון יעדים של החמא"ס והג'האד האסלאמי ברצועה, תוך ביצוע של סיכולים ממוקדים כנגד יעדים בכירים בארגונים.
ב- 26 לספטמבר נמצאה גופתו של ששון נוריאל, תושב פסגת זאב, אשר נחטף ונרצח על ידי פעילי חמא"ס מרמאללה ב- 21 לספטמבר. ארגון החמא"ס נטל אחריות פומבית לפעילות זו ב- 27 לספטמבר ואף הציג קלטת ובה צילומים של נוריאל כפות, בטרם רציחתו.
במהלך 5 שנות העימות בוצעו 144 פיגועי התאבדות אותם ביצעו 161 מתאבדים ומתאבדות כנגד מטרות ישראליות, מהם נרצחו 515 ישראלים ונפצעו 3428.
בשנה החמישית לעימות חלה ירידה משמעותית בכמות פיגועי ההתאבדות לעומת השנה שקדמה לה:
על אף ההרגעה, הסתמנה בשנה החמישית לעימות עלייה בכמות הפיגועים שבוצעו בקו ירוק ובירושלים לעומת השנה הרביעית לעימות. כמו כן הסתמנה עלייה בפיגועים בשטחי יהודה.
מעורבות ערביי מזרח ירושלים בטרור במהלך העימות 20 אחוזים מהישראלים שנפגעו מטרור במהלך העימות הנוכחי נפגעו מטרור של מזרח ירושלמים: 186 נרצחים ו- 1171 פצועים.
השנה החמישית לעימות הביאה עימה תמורות ושינויים רבים, אשר החלו עם מותו של יאסר ערפאת בנובמבר 04' והחלפת השלטון הפלשתיני, עם עלייתו של אבו מאזן לשלטון.
ב- 22 לינואר 05' הוכרזה התהדיה – הרגעה, במסגרתה אבו מאזן מנסה להרגיע את הטרור ולשפר את המצב הביטחוני באמצעות הסכמה עם ארגוני הסירוב. ההרגעה, איננה רגיעה, ולא הביאה להפסקת הפיגועים, אם כי הורגשה ירידה בכמות הפיגועים, בהשוואה לשנות העימות שקדמו לה. כך, מ- 29 ספטמבר 04' עד לספטמבר 05' בוצעו 3530 פיגועים, מהם נרצחו 57 ישראלים ונפצעו 516 נוספים, זאת לעומת 3877 פיגועים שבוצעו בשנה הרביעית לעימות מהם נרצחו 135 ישראלים ונפצעו 567 נוספים.
התנהלות ארגוני הטרור במהלך תקופת ההרגעה:
ארגון הג'האד האסלאמי קיבל על עצמו לכאורה את מסגרת הבנות ההרגעה, אך למעשה, בדגש על התארגנות הג'האד האסלאמי בשומרון, פעל מחוץ למסגרת זו, והוציא פיגועי התאבדות בשטח ישראל (ת"א – פברואר 05' ונתניה – יולי 05') ופיגועים קשים נוספים.
ארגון החמא"ס שמר לכאורה על מסגרת הבנות ההרגעה, אך עם זאת פיתח סוג של "מאזן" ובו כל פעילות ישראלית שנתפסה בעיניו כלא לגיטימית, כגון פגיעה במבוקשים, הביאה לתגובות טרור כנגד ישראל בעיקר בדמות ירי תלול מסלול לעבר יעדים ישראלים. כמו כן היה מעורב הארגון בסיוע "מאחורי הקלעים" לארגוני טרור שונים להוצאת פיגועים "איכותיים", וזאת על מנת שלא להיתפס כמי שמפרים את הסכמות הרגיעה, בד בבד עם המשך פעילות טרור של הארגון כנגד ישראל. כך למשל נחשפה מעורבות החמא"ס בהכנת המטען שנועד לשמש את ופאא בס בפיגוע התאבדות בבית חולים בשטח ישראל, שנמנע עם מעצרה של בס במחסום ארז ביוני 05'.
שינוי משמעותי נוסף במאפייני העימות חל עם השלמת הליך ההינתקות ב- 15 לספטמבר, במסגרתו פונתה ההתיישבות היהודית מרצועת עזה, והוסגו כוחות הצבא אל מחוץ לרצועה, כולל פינוי של ציר פילדלפי.
עם יציאת ישראל מרצועת עזה החלה אנרכיה ברצועה, והופגנה יכולת שליטה אפסית של הרשות הפלסטינית על המתרחש. ציר פילדלפי נפרץ, על אף ההסכם עם מצרים, וארגון החמא"ס וארגוני טרור נוספים ניצלו את ההזדמנות להברחות מסיביות של אמל"ח ולהחזרה של מספר פעילים צבאיים שברחו זה מכבר מהרצועה. מתמונת המודיעין עולה כי בימים ספורים הוברחו כ- 3000 רובים וקרוב למיליון וחצי כדורים, למעלה מ- 150 מטולי ורקטות RPG, מאות קילוגרמים של חנ"מ ועשרות אקדחים.
מאבק בין החמא"ס לרש"פ כרקע לבחירות למועצה המחוקקת שצפויות להתקיים בינואר 06', ארגון החמא"ס, שרואה עצמו מועמד לגיטימי, מיצב עצמו ברצועת עזה כשווה ערך לרש"פ, ואינו מוכן לקבל על עצמו את מרותה. עם השלמת הליך ההינתקות החל החמא"ס להפגין את כוחו בשטח באמצעות מנגנון יעיל ומשומן של פעילים צייתניים, זאת לעומת הרשות של אבו מאזן, שלוקה בחוסר של מנגנון יעיל שמסוגל לשלוט בפת"ח.
עדות למאבק יחסי הכוחות עלתה עם חיסולו של מוסא ערפאת, בעברו ר' המודיעין הצבאי, אשר ביצעו וועדות ההתנגדות העממית בראשות ממתאז דוע'מוש, כאשר מאחורי הרצח עמד למעשה ארגון החמא"ס, אשר הפך את וועדות ההתנגדות לזרוע ביצוע קדמית של הארגון. הרשות הפלשתינית לא הגיבה לרצח בפעולות מעשיות כנגד המעורבים.
הפגנות כוח נוספות ביצע ארגון החמא"ס בדמותן של ההפגנות ומצעדים צבאיים שנערכו יום יום מאז עזיבת כוחות צה"ל את הרצועה. ב- 23 לפסטמבר 05' אירעה תקלה ובמהלך אחד מהמצעדים שערך הארגון בג'באליה, התפוצץ רכב שנשא טילי קסאם והביא להריגתם של 19 פלשתינים. על אף אחריותו הישירה של החמא"ס לאירוע, הארגון הפנה אצבע מאשימה לישראל, ושיגר כ- 40 רקטות לעבר יישובי הנגב בלילה אחד, אשר היוו למעשה את יריית הפתיחה למבצע "גשם ראשון", במהלכו תקפו כוחות הביטחון יעדים של החמא"ס והג'האד האסלאמי ברצועה, תוך ביצוע של סיכולים ממוקדים כנגד יעדים בכירים בארגונים.
ב- 26 לספטמבר נמצאה גופתו של ששון נוריאל, תושב פסגת זאב, אשר נחטף ונרצח על ידי פעילי חמא"ס מרמאללה ב- 21 לספטמבר. ארגון החמא"ס נטל אחריות פומבית לפעילות זו ב- 27 לספטמבר ואף הציג קלטת ובה צילומים של נוריאל כפות, בטרם רציחתו.
במהלך 5 שנות העימות בוצעו 144 פיגועי התאבדות אותם ביצעו 161 מתאבדים ומתאבדות כנגד מטרות ישראליות, מהם נרצחו 515 ישראלים ונפצעו 3428.
בשנה החמישית לעימות חלה ירידה משמעותית בכמות פיגועי ההתאבדות לעומת השנה שקדמה לה:
על אף ההרגעה, הסתמנה בשנה החמישית לעימות עלייה בכמות הפיגועים שבוצעו בקו ירוק ובירושלים לעומת השנה הרביעית לעימות. כמו כן הסתמנה עלייה בפיגועים בשטחי יהודה.
מעורבות ערביי מזרח ירושלים בטרור במהלך העימות 20 אחוזים מהישראלים שנפגעו מטרור במהלך העימות הנוכחי נפגעו מטרור של מזרח ירושלמים: 186 נרצחים ו- 1171 פצועים.