מאת: יונתן דחוח הלוי
תנועת החמאס ערכה בבירות כנס לרגל מלאת חמש שנים לאינתיפאדה תחת השם "האינתיפאדה דרך השיבה והשחרור". הדובר המרכזי בכנס היה מוחמד נזאל, חבר הלשכה המדינית של החמאס, אשר נאומו מציג את דרך ההתבוננות ההיסטורית של החמאס על ההתנתקות החד צדדית והשלכותיה העתידיות.
נזאל הציג בכנס את נקודת ההשקפה שלו על ההתנתקות החד צדדית והשלכותיה לעתיד. המסר העיקרי בדבריו היה כי המפעל הציוני מצוי בנסיגה תחת לחץ המאבק הפלשתיני. לדברי נזאל, "זו תחילת הסוף של המפעל הציוני וראשית מימוש היעדים הלאומיים הפלשתיניים תחתיו".
בראשית דבריו התפלמס נזאל עם בכירי הרשות הפלשתינית, ברומזו גם על אבו מאזן, שפקפקו בקול רם בתועלת המדינית של האינתיפאדה החמושה ואשר קראו לאורך השנים לחדול מכל ההיבטים הצבאיים של האינתיפאדה, ובכלל זה מפיגועי ההתאבדות.
לעומת עמדת בכירי הרשות הפלשתינית "שהחלישו את מורל העם", מונה נזאל את ההישגים העצומים, בראייתו, של האינתיפאדה ובראשם:דחיקת המפעל הציוני לעמדת נסיגה תחת לחצה של "ההתנגדות הפלשתינית". המפעל הציוני, סבור נזאל, החל בהתנתקות תהליך דטרמיניסטי המוביל אותו להתפרקות מוחלטת בעתיד ומאפשר את מימוש היעדים הלאומיים הפלשתיניים תחתיו.
הוא נשען בניתוחו על שני ההיבטים הבולטים, המסמלים את שהוא מכנה כ"תחילת הסוף של המפעל הציוני", והם: בניית גדר ההפרדה שהחלה כצעד ביטחוני הפכה לבעלות משמעויות מדיניות מרחיקות לכת, והנסיגה מרצועת עזה וצפון השומרון שכללה פרוק כל ההתיישבות הישראלית. בנימת התרסה כלפי הרשות הפלשתינית, וכהוכחה לצדקת הדרך של חמאס, הדגיש נזאל, כי "האויב לא היה יוצא מרצועת עזה לולא האינתיפאדה", וכי "הסכמי אוסלו וכל הסתעפויותיהם לא הביאו לפרוק ולו של התנחלות אחת".
בסיום דבריו, האשים נזאל גורמים ברשות הפלשתינית, אותם כינה "הזרם ההרסני", מנסים בהשפעת ארה"ב לדחוף לעימות חזיתי עם החמאס. החמאס, הזהיר נזאל, אינה מתכוונת לשבת בחיבוק ידיים אלא לפעול נגד אישים אלה ולבלום אותם.
תנועת החמאס ערכה בבירות כנס לרגל מלאת חמש שנים לאינתיפאדה תחת השם "האינתיפאדה דרך השיבה והשחרור". הדובר המרכזי בכנס היה מוחמד נזאל, חבר הלשכה המדינית של החמאס, אשר נאומו מציג את דרך ההתבוננות ההיסטורית של החמאס על ההתנתקות החד צדדית והשלכותיה העתידיות.
נזאל הציג בכנס את נקודת ההשקפה שלו על ההתנתקות החד צדדית והשלכותיה לעתיד. המסר העיקרי בדבריו היה כי המפעל הציוני מצוי בנסיגה תחת לחץ המאבק הפלשתיני. לדברי נזאל, "זו תחילת הסוף של המפעל הציוני וראשית מימוש היעדים הלאומיים הפלשתיניים תחתיו".
בראשית דבריו התפלמס נזאל עם בכירי הרשות הפלשתינית, ברומזו גם על אבו מאזן, שפקפקו בקול רם בתועלת המדינית של האינתיפאדה החמושה ואשר קראו לאורך השנים לחדול מכל ההיבטים הצבאיים של האינתיפאדה, ובכלל זה מפיגועי ההתאבדות.
לעומת עמדת בכירי הרשות הפלשתינית "שהחלישו את מורל העם", מונה נזאל את ההישגים העצומים, בראייתו, של האינתיפאדה ובראשם:דחיקת המפעל הציוני לעמדת נסיגה תחת לחצה של "ההתנגדות הפלשתינית". המפעל הציוני, סבור נזאל, החל בהתנתקות תהליך דטרמיניסטי המוביל אותו להתפרקות מוחלטת בעתיד ומאפשר את מימוש היעדים הלאומיים הפלשתיניים תחתיו.
הוא נשען בניתוחו על שני ההיבטים הבולטים, המסמלים את שהוא מכנה כ"תחילת הסוף של המפעל הציוני", והם: בניית גדר ההפרדה שהחלה כצעד ביטחוני הפכה לבעלות משמעויות מדיניות מרחיקות לכת, והנסיגה מרצועת עזה וצפון השומרון שכללה פרוק כל ההתיישבות הישראלית. בנימת התרסה כלפי הרשות הפלשתינית, וכהוכחה לצדקת הדרך של חמאס, הדגיש נזאל, כי "האויב לא היה יוצא מרצועת עזה לולא האינתיפאדה", וכי "הסכמי אוסלו וכל הסתעפויותיהם לא הביאו לפרוק ולו של התנחלות אחת".
בסיום דבריו, האשים נזאל גורמים ברשות הפלשתינית, אותם כינה "הזרם ההרסני", מנסים בהשפעת ארה"ב לדחוף לעימות חזיתי עם החמאס. החמאס, הזהיר נזאל, אינה מתכוונת לשבת בחיבוק ידיים אלא לפעול נגד אישים אלה ולבלום אותם.