"הצעת משרד התשתיות להוריד את המע"מ על הבנזין בלבד, בעקבות ההתייקרויות האחרונות - מתעלמת למעשה מהתעשייה". כך טוען משה כהן, יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל יהודה-רשתות.
"במקום זה", מציע כהן לממשלה, "יש להפחית בשיעור זהה של 32 אג' לליטר את הבלו על הסולר ועל הבנזין ובכך להקטין את הפגיעה בתעשייה ובמגזר העסקי כמו גם בציבור הצרכנים".
כהן מציין כי אם תתקבל הצעתו, יוחזר למעשה גובה הבלו על הסולר לשיעור שהיה לפני 1 בספטמבר 2005 – קרי 68 אג' לליטר, והבלו על הבנזין יופחת מ-2.2 שקל לליטר, ל-1.88 שקל לליטר.
יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים קורא לממשלה לדחות בשלב זה את המהלך ההדרגתי להעלות הבלו על הסולר עד למועד בו תעריפי האנרגיה יתייצבו.
"דחיית המהלך", הוא טוען, "יחסוך לתעשייה כ-300 מיליון שקל בשנה. החיסכון צפוי לנבוע ממגוון השימושים בסולר המשפיעים על העלויות בתעשייה".
יצויין, כי מדובר במפעלים הצורכים סולר להסקה בתנורי בעירה, צריכות סולר ברכבים, משאיות, כלי הובלה וציוד מכני הנדסי - הפועלים בשירות המפעלים, צריכת סולר בגנרטורים וכן ביטול ההשפעה של העלאת הבלו על תעריפי החשמל בגין הסולר המשמש בתחנות הכוח של חברת החשמל.
כהן טוען כי רשות המסים אמנם קבעה מנגנוני החזר לקבוצות שונות במגזר העסקי ובהן גם מפעלי התעשייה, בעקבות העלאה הדרגתית בבלו על הסולר, אך מדובר בפיצוי חלקי בלבד. שכן, לטענתו, ההסדר אינו חל על רכבים מתחת ל-4.5 טון המשמשים במגזר העסקי, על הפעלת גנרטורים ועל מפעלים הצורכים מתחת ל-5,000 ליטר סולר להסקה לחודש.
בנוסף לכך, אומר כהן, שההחזרים ניתנים בפערים של חודשיים עד 4 חודשים ממועד הצריכה ואף להחזרים אלה נקבע גבול עליון שפוגע במפעלי הפריפריה עתירי ההובלה.
לדבריו, במחצית הראשונה של השנה חל גידול של 37% בהוצאות מפעלי התעשייה על דלקים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההוצאות הסתכמו ב-2.5 מיליארד שקל.
"במקום זה", מציע כהן לממשלה, "יש להפחית בשיעור זהה של 32 אג' לליטר את הבלו על הסולר ועל הבנזין ובכך להקטין את הפגיעה בתעשייה ובמגזר העסקי כמו גם בציבור הצרכנים".
כהן מציין כי אם תתקבל הצעתו, יוחזר למעשה גובה הבלו על הסולר לשיעור שהיה לפני 1 בספטמבר 2005 – קרי 68 אג' לליטר, והבלו על הבנזין יופחת מ-2.2 שקל לליטר, ל-1.88 שקל לליטר.
יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים קורא לממשלה לדחות בשלב זה את המהלך ההדרגתי להעלות הבלו על הסולר עד למועד בו תעריפי האנרגיה יתייצבו.
"דחיית המהלך", הוא טוען, "יחסוך לתעשייה כ-300 מיליון שקל בשנה. החיסכון צפוי לנבוע ממגוון השימושים בסולר המשפיעים על העלויות בתעשייה".
יצויין, כי מדובר במפעלים הצורכים סולר להסקה בתנורי בעירה, צריכות סולר ברכבים, משאיות, כלי הובלה וציוד מכני הנדסי - הפועלים בשירות המפעלים, צריכת סולר בגנרטורים וכן ביטול ההשפעה של העלאת הבלו על תעריפי החשמל בגין הסולר המשמש בתחנות הכוח של חברת החשמל.
כהן טוען כי רשות המסים אמנם קבעה מנגנוני החזר לקבוצות שונות במגזר העסקי ובהן גם מפעלי התעשייה, בעקבות העלאה הדרגתית בבלו על הסולר, אך מדובר בפיצוי חלקי בלבד. שכן, לטענתו, ההסדר אינו חל על רכבים מתחת ל-4.5 טון המשמשים במגזר העסקי, על הפעלת גנרטורים ועל מפעלים הצורכים מתחת ל-5,000 ליטר סולר להסקה לחודש.
בנוסף לכך, אומר כהן, שההחזרים ניתנים בפערים של חודשיים עד 4 חודשים ממועד הצריכה ואף להחזרים אלה נקבע גבול עליון שפוגע במפעלי הפריפריה עתירי ההובלה.
לדבריו, במחצית הראשונה של השנה חל גידול של 37% בהוצאות מפעלי התעשייה על דלקים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההוצאות הסתכמו ב-2.5 מיליארד שקל.