היחידה לסוכרת ואנדוקרינולוגיה במרכז הרפואי "הלל-יפה" יוזמת הפעלת תכנית "טנא בריאות" שנועדה להטמיע בקרב העדה האתיופית מודעות למחלות דרכי מניעה והתמודדות. לתכנית הובילו נתונים לפיהם בשעה שבאתיופיה מחלת הסכרת היתה נדירה, כיום כ-17% מהעדה האתיופית לוקים בה.
התברר כי המחיר שמשלמים בני העדה האתיופית בעלייתם ארצה הוא בחשיפתם למחלות חדשות בעקבות שינויים בתזונתם וצריכת מאכלים מתוקים ושמנים, שלא הכירו אותם בארץ מולדתם. מאידך גם הרגלי חייהם, העדר עבודה פיזית קשה כמו שהיתה מנת חלקם בכפרים, הנסיעה ברכבים במקום הליכה מכפר לכפר ברגל, הובילו כאמור לעליה משמעותית בתחלואה בסכרת, יתר לחץ דם ומחלות כרוניות נוספות בקרב עדה זו.
שמה של התכנית "טנא בריאות" מגלם בתוכו משמעות כפולה שכן טנא באמהרית פירושו בריאות וטנא הוא גם הסלסילה שבה ילדות אתיופיות, מחזיקות את חפציהן היקרים.
התוכנית מופעלת על ידי ד"ר ענת יפה, מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה מבית החולים הלל יפה, ויוסי גדמו, עובד סוציאלי ממוצא אתיופי.
מטרתה הראשונית של התוכנית היתה להביא את המודעות למחלת הסכרת, לבני העדה משום שזוהי מחלה שאינה כרוכה בכאבים ולכן אינם מודעים כי יש צורך לטפל. גדמו הקים צוותי סיעוד מרביתם ממוצא אתיופי שהשפה האמהרית שגורה על פיהם. הוצאו לאור חוברות, סרטי ווידאו, והצוותים מעבירים סדנאות ברחבי הארץ.
מבית החולים הלל יפה נמסר כי בני העדה נענים לפניות אליהם וכי עלתה המודעות לחשיבותן של הבדיקות המוקדמות כאמצעי למניעת תחלואה.
התברר כי המחיר שמשלמים בני העדה האתיופית בעלייתם ארצה הוא בחשיפתם למחלות חדשות בעקבות שינויים בתזונתם וצריכת מאכלים מתוקים ושמנים, שלא הכירו אותם בארץ מולדתם. מאידך גם הרגלי חייהם, העדר עבודה פיזית קשה כמו שהיתה מנת חלקם בכפרים, הנסיעה ברכבים במקום הליכה מכפר לכפר ברגל, הובילו כאמור לעליה משמעותית בתחלואה בסכרת, יתר לחץ דם ומחלות כרוניות נוספות בקרב עדה זו.
שמה של התכנית "טנא בריאות" מגלם בתוכו משמעות כפולה שכן טנא באמהרית פירושו בריאות וטנא הוא גם הסלסילה שבה ילדות אתיופיות, מחזיקות את חפציהן היקרים.
התוכנית מופעלת על ידי ד"ר ענת יפה, מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה מבית החולים הלל יפה, ויוסי גדמו, עובד סוציאלי ממוצא אתיופי.
מטרתה הראשונית של התוכנית היתה להביא את המודעות למחלת הסכרת, לבני העדה משום שזוהי מחלה שאינה כרוכה בכאבים ולכן אינם מודעים כי יש צורך לטפל. גדמו הקים צוותי סיעוד מרביתם ממוצא אתיופי שהשפה האמהרית שגורה על פיהם. הוצאו לאור חוברות, סרטי ווידאו, והצוותים מעבירים סדנאות ברחבי הארץ.
מבית החולים הלל יפה נמסר כי בני העדה נענים לפניות אליהם וכי עלתה המודעות לחשיבותן של הבדיקות המוקדמות כאמצעי למניעת תחלואה.