שופטי בג"ץ קבעו כי חוק ארוחה יומית לתלמיד מהווה חלק מחוק יום חינוך ארוך וזכאים לו רק תלמידים שלומדים במסגרות ממלכתיות שבהם חל החוק. כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי השופטים הוסיפו שהחלת חוק ארוחה יומית רק על בתי הספר הממלכתיים 'אינה אפליה' שכן "רשאית וזכאית היתה המדינה לקדם מטרות שהיא חפצה ביקרן – בענייננו: מטרות החינוך הממלכתי – ולהקציב משאבים להשגתן של אותן מטרות".
בראיון לאריאל כהנא בערוץ 7 אומר ראש העיר הרב יצחק פינדרוס, העותר, כי מדובר ב'החלטה נוראית' וכי אפילו במדינה כמו ארה"ב שבה קיימת הפרדה מלאה בין דת ומדינה, מוסדות חינוך דתיים שאינם מוכרים על ידי השלטונות "מוכרים גם מוכרים" בנושא ארוחות, ומשפחות נזקקות מקבלות תלושי מזון. נעשה לדבריו "חיבור מלאכותי" בין נושא בעל אופי רווחתי - סיוע למשפחות נצרכות, לבין ויכוח על מעמדו של החינוך החרדי.
פינדרוס חולק על הקביעה כי החלטת הממשלה לסייע לאנשים במצב סוציואקונומי מסויים קשורה לחוק. מדובר בהחלטה הנושאת אופי פרקטי, לפיו בבתי ספר שבהם מתקיים יום חינוך ארוך אפשר להעניק ארוחה לתלמידים. אין בין זה לבין החוק עצמו קשר, אומר פינדרוס.
הוא מציין עוד כי במקור מדובר בפרוייקט של משרד הרווחה שהועבר על ידי הממשלה למשרד החינוך, וכי ההחלטה להפעיל את החוק רק במוסדות בהם לומדים תלמידים במסגרת יום חינוך ארוך לא התקבלה על ידי "מובילי מדיניות" אלא על ידי היועצים המשפטיים של משרדי רה"מ והחינוך.
איני משלים עם הקביעה שילד בן 6 שאינו לומד בממ"ד לא אמור לקבל אוכל, אומר פינדרוס בהגדירו כ"שערורייתיים" את דברי השופט חשין לפיהם לילדים שרוצים ללמוד עפ"י מסורת יהודית במדינת ישראל, אין זכות לאכול. "אין ספק שלילד חרדי מגיעה ארוחה כמו לילד חילוני. גם אביו משלם את אותו מע"מ ואת אותו מס הכנסה והוא חלק ממדינת ישראל. אין סיבה שמדינת ישראל תחליט שילד שאינו לומד עפ"י רצון הפריץ אינו יכול לקבל אוכל".
פינדרוס אומר כי הנסיון לקשור בין ההזנה לבין רפורמת דברת הוא "קשקוש". "אין שום קשר והח"כים משינוי לא יודעים כרגיל על מה הם מדברים. העיקר יוצאים עם תגובות מטופשות לתקשורת".
פינדרוס אומר כי הם יגישו ערעור לבג"ץ לדיון בהרכב מורחב.
בראיון לאריאל כהנא בערוץ 7 אומר ראש העיר הרב יצחק פינדרוס, העותר, כי מדובר ב'החלטה נוראית' וכי אפילו במדינה כמו ארה"ב שבה קיימת הפרדה מלאה בין דת ומדינה, מוסדות חינוך דתיים שאינם מוכרים על ידי השלטונות "מוכרים גם מוכרים" בנושא ארוחות, ומשפחות נזקקות מקבלות תלושי מזון. נעשה לדבריו "חיבור מלאכותי" בין נושא בעל אופי רווחתי - סיוע למשפחות נצרכות, לבין ויכוח על מעמדו של החינוך החרדי.
פינדרוס חולק על הקביעה כי החלטת הממשלה לסייע לאנשים במצב סוציואקונומי מסויים קשורה לחוק. מדובר בהחלטה הנושאת אופי פרקטי, לפיו בבתי ספר שבהם מתקיים יום חינוך ארוך אפשר להעניק ארוחה לתלמידים. אין בין זה לבין החוק עצמו קשר, אומר פינדרוס.
הוא מציין עוד כי במקור מדובר בפרוייקט של משרד הרווחה שהועבר על ידי הממשלה למשרד החינוך, וכי ההחלטה להפעיל את החוק רק במוסדות בהם לומדים תלמידים במסגרת יום חינוך ארוך לא התקבלה על ידי "מובילי מדיניות" אלא על ידי היועצים המשפטיים של משרדי רה"מ והחינוך.
איני משלים עם הקביעה שילד בן 6 שאינו לומד בממ"ד לא אמור לקבל אוכל, אומר פינדרוס בהגדירו כ"שערורייתיים" את דברי השופט חשין לפיהם לילדים שרוצים ללמוד עפ"י מסורת יהודית במדינת ישראל, אין זכות לאכול. "אין ספק שלילד חרדי מגיעה ארוחה כמו לילד חילוני. גם אביו משלם את אותו מע"מ ואת אותו מס הכנסה והוא חלק ממדינת ישראל. אין סיבה שמדינת ישראל תחליט שילד שאינו לומד עפ"י רצון הפריץ אינו יכול לקבל אוכל".
פינדרוס אומר כי הנסיון לקשור בין ההזנה לבין רפורמת דברת הוא "קשקוש". "אין שום קשר והח"כים משינוי לא יודעים כרגיל על מה הם מדברים. העיקר יוצאים עם תגובות מטופשות לתקשורת".
פינדרוס אומר כי הם יגישו ערעור לבג"ץ לדיון בהרכב מורחב.