ד"ר הלל פריש אומר בראיון שנערך שעות ספורות לפני הפיגועים בגוש עציון ובעלי, בהם נרצחו 3 ישראלים ונפצעו 4, כי החלטת הצמרת הבטחונית למסור לידי הרשות הפלשתינית עוד כלי נשק אינה הגיונית בעיקר על רקע העובדה כי יותר מ 50% מהנפגעים במהלך אינתיפדת "אל אקצה" היו מירי של נשק קל.
ד"ר פריש ממרכז בגין סאדאת אומר בראיון לאריאל כהנא כי ישראל כבר מסרה לפלשתינים יותר כלי נשק, 13 אלף, ממה שהתחייבה להם עפ"י הסכם אוסלו - 9 אלפים כלים, וכי נכונות מערכת הבטחון למסור עוד כלי נשק מבוססת על טעות לפיה ישראל נמצאת במהלך של קביעת גבולות ברורים. ההנחה היא כי הגבול בעזה נקבע לאחר ההתנתקות, וביו"ש באמצעות בניית הגדר, כתוצאה מכך ישראל חשה שיצרה הרתעה מול הפלשתינים בדומה לזו בגבול הצפון מול החיזבאללה. משום כך היא מוכנה לתת לרש"פ אפשרויות נרחבות יותר להוכיח את יכולתה לטפל בחמאס, וברבות הימים גם בפתח' 'שממשיך להיות ארגון טרור לכל דבר'.
לכן מסירת הנשק אינה נתפסת בעיני הצמרת הבטחונית כסיכון, מסביר פריש המפקפק בנוגע ליכולת ההרתעה הישראלית כולל זו שמול החיזבאללה "סיפור שבו עדיין אין 'סוף פסוק'". לעומת זאת, ההתחמשות המוגברת של הפלשתינים, ללא התחייבות לפיקוח ותוך ידיעה כי נשק זה זולג מהרש"פ לעבר ארגוני הטרור, עלולה להוביל לכך שנשק יגיע לידי כוחות "שיפעלו נגד אזרחים ישראליים ולא נגד החמאס". "הנשק הקל הוא עדיין הבעיה החריפה פי כמה מאשר פיגועי התאבדות", מדגיש פריש.
הוא גם מביע תהייה על הצורך של הצבא הפלשתיני בכלי נשק נוספים שכן צבא זה המכונה 'משטרה' ספג פגיעה קלה בתשתיתו במהלך האינתיפדה, והבעיה שלו היא חוסר נחישותו להשתמש בכלי הנשק נגד החמאס ולא בהעדרם. "כוחות הבטחון של הרשות והפתח' עולים פי כמה על יכולתו הצבאית של ארגון החמאס המתמחה בפיגועים ולא בלחימת גרילה. הפתח' המתמחה בלחימת גרילה עם נשק קל נמצא ביתרון כוח ביחס של 1/15 לטובת הפתח'".
נקודה נוספת שאותה מציין פריש היא השפעת אספקת נשק על סוגיית ההברחות ממצרים. לדבריו מסירה של נשק לרש"פ תפחית את נכונותה לעצור את הברחת כלי נשק ממצרים שכן ככל שחלה הרעה ביחסי הכוחות בין הרשות לבין החמאס, נכונותה לעצור הברחה תגבר. אספקת נשק לרש"פ מורידה את המוטיבציה שלה להפסיק הברחות ובכך ישראל מגבירה את ההתחמשות הכלל פלשתינית.
ד"ר פריש ממרכז בגין סאדאת אומר בראיון לאריאל כהנא כי ישראל כבר מסרה לפלשתינים יותר כלי נשק, 13 אלף, ממה שהתחייבה להם עפ"י הסכם אוסלו - 9 אלפים כלים, וכי נכונות מערכת הבטחון למסור עוד כלי נשק מבוססת על טעות לפיה ישראל נמצאת במהלך של קביעת גבולות ברורים. ההנחה היא כי הגבול בעזה נקבע לאחר ההתנתקות, וביו"ש באמצעות בניית הגדר, כתוצאה מכך ישראל חשה שיצרה הרתעה מול הפלשתינים בדומה לזו בגבול הצפון מול החיזבאללה. משום כך היא מוכנה לתת לרש"פ אפשרויות נרחבות יותר להוכיח את יכולתה לטפל בחמאס, וברבות הימים גם בפתח' 'שממשיך להיות ארגון טרור לכל דבר'.
לכן מסירת הנשק אינה נתפסת בעיני הצמרת הבטחונית כסיכון, מסביר פריש המפקפק בנוגע ליכולת ההרתעה הישראלית כולל זו שמול החיזבאללה "סיפור שבו עדיין אין 'סוף פסוק'". לעומת זאת, ההתחמשות המוגברת של הפלשתינים, ללא התחייבות לפיקוח ותוך ידיעה כי נשק זה זולג מהרש"פ לעבר ארגוני הטרור, עלולה להוביל לכך שנשק יגיע לידי כוחות "שיפעלו נגד אזרחים ישראליים ולא נגד החמאס". "הנשק הקל הוא עדיין הבעיה החריפה פי כמה מאשר פיגועי התאבדות", מדגיש פריש.
הוא גם מביע תהייה על הצורך של הצבא הפלשתיני בכלי נשק נוספים שכן צבא זה המכונה 'משטרה' ספג פגיעה קלה בתשתיתו במהלך האינתיפדה, והבעיה שלו היא חוסר נחישותו להשתמש בכלי הנשק נגד החמאס ולא בהעדרם. "כוחות הבטחון של הרשות והפתח' עולים פי כמה על יכולתו הצבאית של ארגון החמאס המתמחה בפיגועים ולא בלחימת גרילה. הפתח' המתמחה בלחימת גרילה עם נשק קל נמצא ביתרון כוח ביחס של 1/15 לטובת הפתח'".
נקודה נוספת שאותה מציין פריש היא השפעת אספקת נשק על סוגיית ההברחות ממצרים. לדבריו מסירה של נשק לרש"פ תפחית את נכונותה לעצור את הברחת כלי נשק ממצרים שכן ככל שחלה הרעה ביחסי הכוחות בין הרשות לבין החמאס, נכונותה לעצור הברחה תגבר. אספקת נשק לרש"פ מורידה את המוטיבציה שלה להפסיק הברחות ובכך ישראל מגבירה את ההתחמשות הכלל פלשתינית.