משרד הפנים האוקראיני הורה לעקל את כל נכסי הקרן "רבי נחמן" ולהעמידם למכירה פומבית. זאת בשל חוב של כשני מיליון דולר לחברה האוקראינית "שאנס", הנמצאת בבעלות חבר הפרלמנט המקומי פטרו קוזמנקו. בין נכסי הקרן, מתחם הקבר של רבי נחמן מברסלב ובית הכנסת הגדול באומן.
העיתון "ידיעות אחרונות" מדווח הבוקר, כי הסכסוך בין הקרן לבין קוזמנקו, אשר דאג עד לאחרונה לצורכי העולים לרגל מול השלטונות המקומיים, החל בעקבות בניית בית הכנסת החדש בעיר. הקרן שכרה את שירותיה של חברת שאנס להכנת המסמכים הטכניים לקבל אישורי הבנייה מן הרשויות. עד מהרה התברר לאנשי הקרן כי החוזה בין הצדדים כולל סעיף לפיו שכרה של החברה יעמוד על 200 אלף דולר, ובמידה שהחוזה יבוטל, תקבל החברה 30% מעלות בית הכנסת – כלומר, שני מיליון דולר.
אנשי הקרן סירבו לשלם את הסכום, אולם לאחר שלא הגיעו להסכמה, פנתה החברה לשלטונות האוקראינים אשר הטילו עיקול על רכוש הקרן, והורו למכור אותם עד יום שני הקרוב, הושענא רבא, 24 באוקטובר. הממשל האוקראיני החליט להתעלם מן העובדה כי האתרים נחשבים כקדושים.
רבה הראשי של אוקראינה, משה ראובן אסמן, מנסה לבטל את ההחלטה, ונפגש בשבוע האחרון עם שר המשפטים האוקראיני, סרגיי גולובטי. אמש שלח אסמן מכתבים לנשיא ויקטור וישצ'נקו ולראש הממשלה יורי יחנורוב, אולם פניותיו טרם נענו.
הבוקר, ג' דחול המועד סוכות, י"ח בתשרי, מציינים אלפי חסידי ברסלב בכל העולם את יופ פטירתו, בשנת תקע"א (1811) של רבם, רבי נחמן. גם באומן עצמה שוהים היום, לציון יום הפטירה, כמה עשרות חסידי ברסלב.
רבי נחמן מברסלב (תקל"ב-תקע"א 1772- 1811), נולד במדז'יבוז' שבאוקראינה, ומצד אמו היה נין לבעש"ט מייסד תנועת החסידות, ובילדותו ספג את יסודות התנועה. לאחר מכן למד את קבלת האר"י הקדוש והרבה להסתגף ולהתבודד. לאחר נישואיו עבר למדודובקה שבפלך קייב. כאשר החל להפיץ את משנתו הצטרפו אליו תלמידים חסידים ושמו הלך ונתפרסם.
לצד רעיון הצדיק, כללה משנתו את החובה להיות שמח ולהפיץ את השמחה בקרב הציבור, למעט פרק זמן מסוים במשך היום, המוקדש להתבודדות והתבוננות מעמיקה פנימה. על רקע תפיסת עולמו המיוחדת, התנגדו לו כמה מאדמו"רי הדור, והוא הפך מטרה לביקורת חריפה ביותר.
בסתיו תקנ"ח ביקש ר' נחמן לעלות לארץ ישראל. הוא מכר את כל רכושו ויצא במסע לארץ הקודש. בערב ראש השנה תקנ"ט הגיע לא"י, ואולם מקץ מספר חודשים החליט, מסיבות כמוסות לשוב לגולה.
בשנת תק"ס התיישב ר' נחמן בעיר זלאטופול שליד קייב , ואולם מספר חסידיו לא היה רב. ר' נחמן התיישב בברסלב ובה הקים חצר חסידית. הוא נהג לקבל את חסידיו שלוש פעמים בשנה: בשבועות , בשבת חנוכה ובראש השנה , אשר הפך ליום ההתכנסות החשוב ביותר (במועד זה ממשיכים תלמידיו והדבקים בדרכו להגיע לקברו עד ימינו). על מנת להפיץ את תורתו הרבה ר' נחמן לנסוע בדרכים והשפעת חסידיו גברה. מפורסמת ביותר היא נסיעתו בשנת תקס"ח לעיר לבוב . בשנת תק"ע עבר להתגורר באומן (עיירה על אם הדרך בין קייב לאודסה ), שם נפטר ממחלת השחפת , והוא בן פחות מ-40 שנה.
לאחר מותו של ר' נחמן נמנעו חסידיו מלמנות אדמו"ר תחתיו, ולכן כונו "החסידים המתים" (ביידיש: "טויטע חסידים"). ר' נתן שטרנהארץ (תק"מ-תר"ה 1780- 1845), סופרו ומזכירו האישי של ר' נחמן החזיק יחדיו את התלמידים ותחת הנהגתו המשיכו להתעמק בתורתו, במעשיותיו ובתפילותיו של ר' נחמן. רבי נתן שטרנהארץ ייסד בית דפוס, בו הדפיס את כתביו של ר' נחמן והפיץ אותם. בנוסף המשיך לפתח את תורת רבו אך נמנע מלהתמנות לאדמו"ר.
רבי נתן שטרנהארץ העלה על הכתב את מרבית תורתו של נחמן מברסלב. בין חיבוריו, הכוללים דגש רב על רעיון המשיחיות: "ספר המידות" (אמרות), "סיפורי מעשיות" (13 סיפורים אלגוריים ביידיש , שתורגמו אח"כ לעברית ולשפות רבות), "מגיד שיחות" (הכולל את תיאור נסיעותיו של ר' נחמן לא"י), "ליקוטי הלכות" (על השולחן ערוך), "ליקוטי מוהר"ן" (תורתו העיונית של ר' נחמן), "ליקוטי עצות", "ליקוטי תפילות" (תורת התפילות של ר' נחמן), ו"שבחי הר"נ (קטעי ביוגרפיה). ר' נחמן עצמו חיבר גם ספר אזוטרי, אך הורה לשרפו בשנת תקס"ח (ומכאן כינויו "הספר הנשרף").
העיתון "ידיעות אחרונות" מדווח הבוקר, כי הסכסוך בין הקרן לבין קוזמנקו, אשר דאג עד לאחרונה לצורכי העולים לרגל מול השלטונות המקומיים, החל בעקבות בניית בית הכנסת החדש בעיר. הקרן שכרה את שירותיה של חברת שאנס להכנת המסמכים הטכניים לקבל אישורי הבנייה מן הרשויות. עד מהרה התברר לאנשי הקרן כי החוזה בין הצדדים כולל סעיף לפיו שכרה של החברה יעמוד על 200 אלף דולר, ובמידה שהחוזה יבוטל, תקבל החברה 30% מעלות בית הכנסת – כלומר, שני מיליון דולר.
אנשי הקרן סירבו לשלם את הסכום, אולם לאחר שלא הגיעו להסכמה, פנתה החברה לשלטונות האוקראינים אשר הטילו עיקול על רכוש הקרן, והורו למכור אותם עד יום שני הקרוב, הושענא רבא, 24 באוקטובר. הממשל האוקראיני החליט להתעלם מן העובדה כי האתרים נחשבים כקדושים.
רבה הראשי של אוקראינה, משה ראובן אסמן, מנסה לבטל את ההחלטה, ונפגש בשבוע האחרון עם שר המשפטים האוקראיני, סרגיי גולובטי. אמש שלח אסמן מכתבים לנשיא ויקטור וישצ'נקו ולראש הממשלה יורי יחנורוב, אולם פניותיו טרם נענו.
הבוקר, ג' דחול המועד סוכות, י"ח בתשרי, מציינים אלפי חסידי ברסלב בכל העולם את יופ פטירתו, בשנת תקע"א (1811) של רבם, רבי נחמן. גם באומן עצמה שוהים היום, לציון יום הפטירה, כמה עשרות חסידי ברסלב.
רבי נחמן מברסלב (תקל"ב-תקע"א 1772- 1811), נולד במדז'יבוז' שבאוקראינה, ומצד אמו היה נין לבעש"ט מייסד תנועת החסידות, ובילדותו ספג את יסודות התנועה. לאחר מכן למד את קבלת האר"י הקדוש והרבה להסתגף ולהתבודד. לאחר נישואיו עבר למדודובקה שבפלך קייב. כאשר החל להפיץ את משנתו הצטרפו אליו תלמידים חסידים ושמו הלך ונתפרסם.
לצד רעיון הצדיק, כללה משנתו את החובה להיות שמח ולהפיץ את השמחה בקרב הציבור, למעט פרק זמן מסוים במשך היום, המוקדש להתבודדות והתבוננות מעמיקה פנימה. על רקע תפיסת עולמו המיוחדת, התנגדו לו כמה מאדמו"רי הדור, והוא הפך מטרה לביקורת חריפה ביותר.
בסתיו תקנ"ח ביקש ר' נחמן לעלות לארץ ישראל. הוא מכר את כל רכושו ויצא במסע לארץ הקודש. בערב ראש השנה תקנ"ט הגיע לא"י, ואולם מקץ מספר חודשים החליט, מסיבות כמוסות לשוב לגולה.
בשנת תק"ס התיישב ר' נחמן בעיר זלאטופול שליד קייב , ואולם מספר חסידיו לא היה רב. ר' נחמן התיישב בברסלב ובה הקים חצר חסידית. הוא נהג לקבל את חסידיו שלוש פעמים בשנה: בשבועות , בשבת חנוכה ובראש השנה , אשר הפך ליום ההתכנסות החשוב ביותר (במועד זה ממשיכים תלמידיו והדבקים בדרכו להגיע לקברו עד ימינו). על מנת להפיץ את תורתו הרבה ר' נחמן לנסוע בדרכים והשפעת חסידיו גברה. מפורסמת ביותר היא נסיעתו בשנת תקס"ח לעיר לבוב . בשנת תק"ע עבר להתגורר באומן (עיירה על אם הדרך בין קייב לאודסה ), שם נפטר ממחלת השחפת , והוא בן פחות מ-40 שנה.
לאחר מותו של ר' נחמן נמנעו חסידיו מלמנות אדמו"ר תחתיו, ולכן כונו "החסידים המתים" (ביידיש: "טויטע חסידים"). ר' נתן שטרנהארץ (תק"מ-תר"ה 1780- 1845), סופרו ומזכירו האישי של ר' נחמן החזיק יחדיו את התלמידים ותחת הנהגתו המשיכו להתעמק בתורתו, במעשיותיו ובתפילותיו של ר' נחמן. רבי נתן שטרנהארץ ייסד בית דפוס, בו הדפיס את כתביו של ר' נחמן והפיץ אותם. בנוסף המשיך לפתח את תורת רבו אך נמנע מלהתמנות לאדמו"ר.
רבי נתן שטרנהארץ העלה על הכתב את מרבית תורתו של נחמן מברסלב. בין חיבוריו, הכוללים דגש רב על רעיון המשיחיות: "ספר המידות" (אמרות), "סיפורי מעשיות" (13 סיפורים אלגוריים ביידיש , שתורגמו אח"כ לעברית ולשפות רבות), "מגיד שיחות" (הכולל את תיאור נסיעותיו של ר' נחמן לא"י), "ליקוטי הלכות" (על השולחן ערוך), "ליקוטי מוהר"ן" (תורתו העיונית של ר' נחמן), "ליקוטי עצות", "ליקוטי תפילות" (תורת התפילות של ר' נחמן), ו"שבחי הר"נ (קטעי ביוגרפיה). ר' נחמן עצמו חיבר גם ספר אזוטרי, אך הורה לשרפו בשנת תקס"ח (ומכאן כינויו "הספר הנשרף").