למרות היעילות שבהפיכת פרשי פרות לחשמל אורגני לא זוכים פרוייקטים בתחום לסיוע ממשלתי ועל כן נחלצת לטובת מייזם שכזה חברה איטלקית. בתמורה להקמת מתקן ברפת שבאחד הקיבוצים יתחייב הקיבוץ לרכוש את החשמל מהחברה.
באירופה זוכים מיזמים בתחום החשמל האורגני לסבסוד של כחמישים אחוזים מהעלויות.
החברה האיטלקית B.R C.R – (ברווטי פרנצ'אסקו קרמונזי), חברה איטלקית העוסקת במערכות לטיפול בבעלי חיים מתכוונת ליישם קונספט לייצור חשמל מגז מתאן הנפלט מפסולת אורגנית, במקרה שלנו מזבל שמקורו ברפתות ולולים, חזיריות ועוד.
במוסף הרפת של 'קו למושב' ו'הדף הירוק' מפורט כי לדוגמה, רפת קטנה של כ-50 ראש יכולה לספק לעצמה 25 קילוואט שעה למשך 24 שעות, ואם מוספים למתקן גם תוספות של שפכים ממקורות נוספים הזמינים מאוד בסביבה חקלאית, המשק אף יכול להכפיל את התוצרת.
"בארץ רוב הרפתות הן של בין 250 ל-1200 ראש. משק כזה יכול לספק לעצמו 100 קילוואט חשמל לשעה למשך 12 שעות, כשהוא מכוון את הצריכה לשעות בהן החשמל הוא יקר יותר., המתקן יכול לייצר את מלא הצריכה של הרפת, ואם, כאמור, יקבל המתקן תגבור של חומרים אורגניים מענפים אחרים, כמו לול, יקב, מטבח ועוד, אפשר להגדיל את הייצור ואף להחזיר למערכת עודפי חשמל לעבר לצורכי הרפת", אומר עופר הר גיל, עובד החברה בישראל.
יצוין כי מתקן לרפת ממוצעת יעלה כמיליון וחצי שקל, אחרי שהמגעים עם כל הגורמים במדינה שלכאורה היו אמורים לגלות עניין בהקמת מתקני ייצור גז לחשמל ברפתות לא קידמו דבר, בודקת החברה אופציה נוספת: החברה תקים מתקן לייצור גז וחשמל בחצר קיבוץ על חשבונה, היא גם תפעיל אותו במשך שש שנים כשהמשק מתחייב לרכוש את כל החשמל במחיר השוק, עד כיסוי ההוצאה, ואז יעבור המתקן לידי המשק.
בחברה מקווים שכך, כמעט מהדלת האחורית, תיווצר הזדמנות לייצור חשמל זול יותר וטוב לאיכות הסביבה, גם ללא שותפות של גורמי איכות סביבה ישראלים.
(ש)
באירופה זוכים מיזמים בתחום החשמל האורגני לסבסוד של כחמישים אחוזים מהעלויות.
החברה האיטלקית B.R C.R – (ברווטי פרנצ'אסקו קרמונזי), חברה איטלקית העוסקת במערכות לטיפול בבעלי חיים מתכוונת ליישם קונספט לייצור חשמל מגז מתאן הנפלט מפסולת אורגנית, במקרה שלנו מזבל שמקורו ברפתות ולולים, חזיריות ועוד.
במוסף הרפת של 'קו למושב' ו'הדף הירוק' מפורט כי לדוגמה, רפת קטנה של כ-50 ראש יכולה לספק לעצמה 25 קילוואט שעה למשך 24 שעות, ואם מוספים למתקן גם תוספות של שפכים ממקורות נוספים הזמינים מאוד בסביבה חקלאית, המשק אף יכול להכפיל את התוצרת.
"בארץ רוב הרפתות הן של בין 250 ל-1200 ראש. משק כזה יכול לספק לעצמו 100 קילוואט חשמל לשעה למשך 12 שעות, כשהוא מכוון את הצריכה לשעות בהן החשמל הוא יקר יותר., המתקן יכול לייצר את מלא הצריכה של הרפת, ואם, כאמור, יקבל המתקן תגבור של חומרים אורגניים מענפים אחרים, כמו לול, יקב, מטבח ועוד, אפשר להגדיל את הייצור ואף להחזיר למערכת עודפי חשמל לעבר לצורכי הרפת", אומר עופר הר גיל, עובד החברה בישראל.
יצוין כי מתקן לרפת ממוצעת יעלה כמיליון וחצי שקל, אחרי שהמגעים עם כל הגורמים במדינה שלכאורה היו אמורים לגלות עניין בהקמת מתקני ייצור גז לחשמל ברפתות לא קידמו דבר, בודקת החברה אופציה נוספת: החברה תקים מתקן לייצור גז וחשמל בחצר קיבוץ על חשבונה, היא גם תפעיל אותו במשך שש שנים כשהמשק מתחייב לרכוש את כל החשמל במחיר השוק, עד כיסוי ההוצאה, ואז יעבור המתקן לידי המשק.
בחברה מקווים שכך, כמעט מהדלת האחורית, תיווצר הזדמנות לייצור חשמל זול יותר וטוב לאיכות הסביבה, גם ללא שותפות של גורמי איכות סביבה ישראלים.
(ש)