לפני עשר שנים שימש הכתב אהרון גרנות במסגרת שירות מילואים כסוהר של מחבלים העצורים בישראל ונותר המום מן התנאים הטובים להם הם זוכים. עשר שנים אחרי הוא חוזר לכלא "הדרים" ונדהם שוב: "מתקן שנראה יותר כמו אכסניית נוער משוכללת. מה שנראה מרחוק כחומות מאיימות מוקפות בגדרות תיל אימתניות ומגדלי שמירה מאיימים - נראה מקרוב שונה לחלוטין, הרחק ממה שמישהו שלא מצוי יכול לחשוב על כלא".
גרנות מציין כי לפני עשר שנים כשתגבר את מערך ההבאטחה יחד עם חיילי מילואים נוספים, הם ניצבו המומים מול החממה לגידול המחבלים שפעלה בחסות מדינת ישראל. רק דבר אחד השתנה מאז, כותב גרנות, בית הכלא שבו מוחזקים האסירים כיום מפואר הרבה יותר.
כבר אז נאמר להם שאין לקלל את המחבלים ובוודאי שלא להרביץ להם בשום תנאי "על אף שמה שתראו יכול להכעיס אתכם". האסירים בכלא מקבלים את האוכל שלהם משלושה מוקדים: שירות בתי הסוהר, המשרד לענייני אסירים של הרש"פ והצלב האדום הבינלאומי. טבחים מיוחדים מטעמם מבשלים את האוכל ומכינים ממנו מעדני מלכים.
עוד מדווח כי הנהלת בתי הסוהר נמנעת במפגיע מלהתערב בסדר יומם של האסירים ובעיקר בתוכן לימודיהם. הוא מציין כי חלק לומדים בצורה עצמאית וחלק מתכתבים עם האוניברסיטאות אבל יש כאלה שעוסקים גם בלימודי טרור במפורש.
אנשי מילואים שנשלחו לתגבר סיפרו כי לא אחת מנוצלת שעת הטיול לשעת כושר גופני, ולא יאומן אבל גם לאימונים לוחמת שטח בנוי. את הרובים מחליפים במקלות בלבד, רשמית קוראים לזה אימון גופני, מעשית זהו אימון לכל דבר.
תנאי החזקתם הטובים יחסית, אינם הדבר המדהים ביותר. מתברר שהאגף הזה מתנהל כמו מדינה בתוך מדינה. מפקד האגף, כב כלאי אורי זכאי, מסביר: "יש להם בעלי תפקידים וחקים משלהם. הכל מתנהל על פי הערכים שלהם. אפילו על מנת להביא אותך לכאן היינו צריכים לקבל אישור מהדובר שלהם".
"יש מי שאחראי שם על הקבוצות. יש להם הנהגה ומשמעת ברזל, יש הנהגה מטעם הפתח, מטעם החמאס ומטעם גדודי חללי אל אקצה, אני אחראי על המשמעת והביטחון בלבד ואני מדבר עם ההנהגה בלבד, לא עם האסירים באופן פרטי".
אסיר המגיע לאגף עובר וועדת קבלה ושיבוץ לא רק ע"י וועדת קבלה של השב"ס אלא גם ע"י וועדת הקבלה של האסירים המשבצת אותו למערכת התאים שלו. אסירים ביטחוניים בכירים מקבלים תאים נפרדים.
גרנות מציין כי לפני עשר שנים כשתגבר את מערך ההבאטחה יחד עם חיילי מילואים נוספים, הם ניצבו המומים מול החממה לגידול המחבלים שפעלה בחסות מדינת ישראל. רק דבר אחד השתנה מאז, כותב גרנות, בית הכלא שבו מוחזקים האסירים כיום מפואר הרבה יותר.
כבר אז נאמר להם שאין לקלל את המחבלים ובוודאי שלא להרביץ להם בשום תנאי "על אף שמה שתראו יכול להכעיס אתכם". האסירים בכלא מקבלים את האוכל שלהם משלושה מוקדים: שירות בתי הסוהר, המשרד לענייני אסירים של הרש"פ והצלב האדום הבינלאומי. טבחים מיוחדים מטעמם מבשלים את האוכל ומכינים ממנו מעדני מלכים.
עוד מדווח כי הנהלת בתי הסוהר נמנעת במפגיע מלהתערב בסדר יומם של האסירים ובעיקר בתוכן לימודיהם. הוא מציין כי חלק לומדים בצורה עצמאית וחלק מתכתבים עם האוניברסיטאות אבל יש כאלה שעוסקים גם בלימודי טרור במפורש.
אנשי מילואים שנשלחו לתגבר סיפרו כי לא אחת מנוצלת שעת הטיול לשעת כושר גופני, ולא יאומן אבל גם לאימונים לוחמת שטח בנוי. את הרובים מחליפים במקלות בלבד, רשמית קוראים לזה אימון גופני, מעשית זהו אימון לכל דבר.
תנאי החזקתם הטובים יחסית, אינם הדבר המדהים ביותר. מתברר שהאגף הזה מתנהל כמו מדינה בתוך מדינה. מפקד האגף, כב כלאי אורי זכאי, מסביר: "יש להם בעלי תפקידים וחקים משלהם. הכל מתנהל על פי הערכים שלהם. אפילו על מנת להביא אותך לכאן היינו צריכים לקבל אישור מהדובר שלהם".
"יש מי שאחראי שם על הקבוצות. יש להם הנהגה ומשמעת ברזל, יש הנהגה מטעם הפתח, מטעם החמאס ומטעם גדודי חללי אל אקצה, אני אחראי על המשמעת והביטחון בלבד ואני מדבר עם ההנהגה בלבד, לא עם האסירים באופן פרטי".
אסיר המגיע לאגף עובר וועדת קבלה ושיבוץ לא רק ע"י וועדת קבלה של השב"ס אלא גם ע"י וועדת הקבלה של האסירים המשבצת אותו למערכת התאים שלו. אסירים ביטחוניים בכירים מקבלים תאים נפרדים.