שר הביטחון מופז הורה לפני ימים אחדים לצבא לגרש מבתיהן 15 משפחות יהודיות המתגוררות במבנים בכניסה לשכונת 'אברהם אבינו' בחברון. כך טוען הבוקר העיתון 'הארץ'. המבנים, ששימשו בעבר את השוק הסיטונאי הערבי של חברון, נבנו בידי השלטון הירדני על חורבות הרובע היהודי של העיר, שתושביו נרצחו בידי ערבים בפרעות תרפ"ט. השטח רשום בטאבו כרכוש יהודי, ולמרות זאת מבקש מופז לממש החלטה שקיבל כבר לפני חודשים אחדים, ולפנות מהמקום את המשפחות היהודיות. כמו כן הורה מופז להרוס 12 מבני קבע בישוב עמונה שליד עפרה.
יצויין, כי מופז הוציא את הצו להרוס את הבתים בעמונה, ימים אחדים בלבד לפני שהתחייב בפני קבוצת חברי מרכז הליכוד כי "אף מאחז לא יעקר בקרוב". (ראה כתבה נפרדת)
במועצת יש"ע חוששים שביצוע ההחלטה הוא חלק ממימוש ההבטחה לפינוי מאחזים, שנתן ראש הממשלה, אריאל שרון, לממשל האמריקאי. גורמים במועצת יש"ע תובעים לנהל מאבק רחב היקף נגד ביצוע ההחלטה.
עתידם של מבני הקבע בעמונה, עלה לדיון בבג"ץ בעקבות עתירה של תנועת השמאל הקיצוני "שלום עכשיו". אורית כספי, מזכירת הישוב אומרת הבוקר לערוץ 7, כי אין אף ערבי הטוען לבעלות על השטח, והממשלה, משיקולים פוליטיים, היא זו שמונעת מזה שנים את הסדרת מעמד הקרקע מבחינה חוקית.
כספי מציינת, כגי הצו להרוס את הבתים בישוב, הגיע לתושבים בערב שמחת תורה, והוא מתייחס לתשעה בתים במקום ולא שנים-עשר. מדובר בבתים שנבנו ע"י תנועת ההתיישבות 'אמנה', לפני כשנתיים.
'שלום עכשיו טוענת בעתירתה כי הישוב עמונה הוקם לפני כתשע שנים, על גבעה המצויה כקילומטר ממזרח לעפרה. עמונה הינו אחד המאחזים הגדולים (384 דונם) ובמקום מתגוררות כיום כ-30 משפחות. עד לפני כשנה וחצי, כל המבנים במאחז היו יבילים, למעט מספר מבנים שנבנו בשיטות בנייה קלות יחסית. לפני כעשרה חודשים קיבלה שלום עכשיו, תשובה רשמית מהמנהל האזרחי שהבנייה המתקיימת בעמונה אינה חוקית.
מאז, קיימה שלום עכשיו תכתובת ענפה עם המנהל האזרחי במטרה להביא להרס הבתים. בניית השלד של 9 המבנים הושלמה שבעה חודשים, בחודש שבט תשס"ה.
בחודש תמוז השנה, הגישה שלום עכשיו עתירה לבג"ץ כנגד שר הביטחון, מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, ראש המנהל האזרחי ומפקד מחוז ש"י במשטרה, בשל אי ישום צווי הפסקות העבודה במקום וכן בשל אי הוצאתם לפועל של צווי ההריסה שהוצאו כנגד המבנים, לפני שנה בדיוק.
ביום שלישי כ"ח בסיוון תשס"ה, לפני ארבעה חודשים, הוציא בית המשפט צו ביניים האוסר לאכלס את תשעת מבני הקבע, ואלוף פיקוד המרכז יאיר נווה דרש מהתושבים לצאת מבתיהם. כעבור חמישה ימים, ביום ראשון, ג' בתמוז, עזבו התושבים בעצמם.
ואכן, בראש חודש אב, הבטיחה פרקליטות המדינה לבג"ץ כי צווי ההריסה, שכבר קיימים, ימומשו לאחר גירוש יהודי גוש קטיף וצפון השומרון.
יצויין, כי מופז הוציא את הצו להרוס את הבתים בעמונה, ימים אחדים בלבד לפני שהתחייב בפני קבוצת חברי מרכז הליכוד כי "אף מאחז לא יעקר בקרוב". (ראה כתבה נפרדת)
במועצת יש"ע חוששים שביצוע ההחלטה הוא חלק ממימוש ההבטחה לפינוי מאחזים, שנתן ראש הממשלה, אריאל שרון, לממשל האמריקאי. גורמים במועצת יש"ע תובעים לנהל מאבק רחב היקף נגד ביצוע ההחלטה.
עתידם של מבני הקבע בעמונה, עלה לדיון בבג"ץ בעקבות עתירה של תנועת השמאל הקיצוני "שלום עכשיו". אורית כספי, מזכירת הישוב אומרת הבוקר לערוץ 7, כי אין אף ערבי הטוען לבעלות על השטח, והממשלה, משיקולים פוליטיים, היא זו שמונעת מזה שנים את הסדרת מעמד הקרקע מבחינה חוקית.
כספי מציינת, כגי הצו להרוס את הבתים בישוב, הגיע לתושבים בערב שמחת תורה, והוא מתייחס לתשעה בתים במקום ולא שנים-עשר. מדובר בבתים שנבנו ע"י תנועת ההתיישבות 'אמנה', לפני כשנתיים.
'שלום עכשיו טוענת בעתירתה כי הישוב עמונה הוקם לפני כתשע שנים, על גבעה המצויה כקילומטר ממזרח לעפרה. עמונה הינו אחד המאחזים הגדולים (384 דונם) ובמקום מתגוררות כיום כ-30 משפחות. עד לפני כשנה וחצי, כל המבנים במאחז היו יבילים, למעט מספר מבנים שנבנו בשיטות בנייה קלות יחסית. לפני כעשרה חודשים קיבלה שלום עכשיו, תשובה רשמית מהמנהל האזרחי שהבנייה המתקיימת בעמונה אינה חוקית.
מאז, קיימה שלום עכשיו תכתובת ענפה עם המנהל האזרחי במטרה להביא להרס הבתים. בניית השלד של 9 המבנים הושלמה שבעה חודשים, בחודש שבט תשס"ה.
בחודש תמוז השנה, הגישה שלום עכשיו עתירה לבג"ץ כנגד שר הביטחון, מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, ראש המנהל האזרחי ומפקד מחוז ש"י במשטרה, בשל אי ישום צווי הפסקות העבודה במקום וכן בשל אי הוצאתם לפועל של צווי ההריסה שהוצאו כנגד המבנים, לפני שנה בדיוק.
ביום שלישי כ"ח בסיוון תשס"ה, לפני ארבעה חודשים, הוציא בית המשפט צו ביניים האוסר לאכלס את תשעת מבני הקבע, ואלוף פיקוד המרכז יאיר נווה דרש מהתושבים לצאת מבתיהם. כעבור חמישה ימים, ביום ראשון, ג' בתמוז, עזבו התושבים בעצמם.
ואכן, בראש חודש אב, הבטיחה פרקליטות המדינה לבג"ץ כי צווי ההריסה, שכבר קיימים, ימומשו לאחר גירוש יהודי גוש קטיף וצפון השומרון.