כתבתנו לעיניי משפט רותי אברהם מוסרת כי המדינה טענה שהיא זקוקה לחודשיים כדי "לברר לאשורן את טענות פולארד על אודות התחייבות שנתנה המדינה לארה"ב לפני שנים רבות". בהחלטה כותב השופט חשין כי "בירור העתירה לא יתמצה כהלכה אלא אם כן תינתן למדינה ארכה כבקשתה. אם ביום השמיעה זו תהא (בין השאר) טענת המדינה, כיצד יוכל בית המשפט להכריע בעתירה בלא לתת למדינה שהות כבקשתה?".
המדינה תגיש בעוד 60 יום 'הודעה משלימה' ולפולארד יתאפשר להגיב עליה בתוך 30 יום נוספים ו"בהאסף המסמכים הנ"ל אל תיק בית המשפט תיקבע העתירה לשמיעה בפני כל ההרכב", קבע חשין.
פעילים לשחרור פולארד מציינים הבוקר לערוץ 7 כי החלטת בג"ץ משקפת את שיתוף הפעולה של בג"ץ עם המדינה, להתחמק שוב מלעסוק שוב בנושא פולארד.
הועד למען פולארד אמר הבוקר לערוץ 7 בתגובה להחלטת בג"ץ כי "פחות מחודש לפני שהסוכן הישראלי יהונתן פולארד נכנס לשנתו ה 21 בכלא, עבירה שהעונש הממוצע עליה הוא 2-4 שנים, עושה המדינה כל שביכולתה לדחות אפילו את הדיון בטענותיו. די בכך כדי שכל אזרח בישראל יוכל לענות לעצמו על השאלה האם ממשלת ישראל מזניחה ומפקירה את פולארד".
עדי גינזבורג דובר הועד אומר לכתבתנו רותי אברהם כי מקור המידע שלכאורה 'אינו ידוע' למדינה ושלצורך'מציאתו' נזקקת המדינה ל 60 יום נוספים, הוא דו"ח אבא אבן, מסמך רשמי של מדינת ישראל שתוכנו הרלוונטי וההפניות המדויקות אליו מצויות בגוף העתירה. "ייתכן אולי שהעובדה שציטוטים מתוך הדו"ח המופיעים בעתירה ובהם נחשפת העובדה שהמתמודד על ראשות מפלגת העבודה המשנה לראש הממשלה שמעון פרס, מסר במו ידיו לאמריקנים את המסמכים שהעביר פולארד לישראל ושתביעת אצבעותיו עליהם, היא אחת הסיבות שיש המעונינים שהעתירה לא תידון בטרם קיום הפריימריז של מפלגת העבודה".
מקורות המקורבים למשפחת פולארד מוסרים לכתבתנו כי את הדו"ח ובו המידע המשמעותי לעניינו של פולארד לא הצליחה המשפחה לקבל באופן רשמי ורק השר המנוח רחבעם זאבי הי"ד דאג שהמסמך הקריטי יגיע לידי פולארד.
פולארד הגיש את עתירתו בתשעה באב השנה, ובה ביקש כי ביהמ"ש יורה לחקור את ההפרה מצד ארה"ב, של הסכם סודי בין ראש הממשלה דאז שמעון פרס ומזכיר המדינה האמריקאי דאז ג'ורג' שולץ. מדובר בהסכם משנת תשמ"ה (1985) שבו ישראל התחייבה להחזיר לארה"ב את כל המסמכים המסווגים שהועברו ע"י פולארד לממשלת ישראל, ובתמורה התחייבה ארה"ב שלא להשתמש בחומרים אלו בתביעה כנגד פולארד.
למרות זאת הפרה ארה"ב את ההסכם ועשתה שימוש במסמכים המוחזרים. פולארד שלא היה מודע להסכם והוחזק באותה עת בבידודו מוחלט, נחשף במהלך חקירה רוטינית לארגז שהכיל את המסמכים המוחזרים על ידי ישראל. על המסמכים נמצאו טביעות אצבעותיו של פולארד שהיה בהן כדי להרשיעו. הוא הבין שנבגד על ידי ישראל, ואין בידו הברירה כי אם להודות באשמה ולשתף פעולה.
פולארד מציין בעתירה כי ממשלת ישראל מעולם לא הביעה את מחאתה על ההפרה הבוטה מצד ארה"ב של תנאי ההסכם הסודי ולא יידעה את פולארד או את עורכי דינו שנאסר על משרד המשפטים לעשות שימוש במסמכים בחקירות שלו ובתביעה נגדו. יתר על כן, משרד המשפטים ומזכיר ההגנה של ארה"ב דאז, קספר ויינברגר, המשיכו להפר את ההסכם הסודי ע"י כך שהציגו את המסמכים המוחזרים כמוצגים בטיעוניהם לעונש בפני בית המשפט, בטענה כי בשל כך יש לגזור על פולארד מאסר עולם. משרד המשפטים האמריקני לא יכול היה להביא להרשעת פולארד ולגזר דינו, מאסר עולם, אם ישראל היתה עומדת על כיבוד ההסכם על ידי ארה"ב.
בעתירה שהגישו פרקליטתו של פולארד ניצנה דרשן לייטנר והיועץ החיצוני לארי דאב, נטען כי "לא רק שישראל כשלה לפעול על מנת לשחרר את פולארד ברגע בו הוא נעצר, הממשלה בעצמה סיפקה לתובעים האמריקאיים את החומרים אשר היו דרושים לארה"ב כדי להרשיעו ולהטיל עליו מאסר עולם". הם מבקשים מבג"ץ להורות לישראל לדרוש את שחרורו המיידי של פולארד על בסיס הפרת ההסכם האמריקנית.
דרשן-לייטנר אמרה עם הגשת העתירה כי "סירובה של ממשלת ישראל להתעמת עם וושינגטון לגבי ההפרות של ההסכם הסודי הינה סימפטום לפחד שלה מן האמריקאים ומאפשרת לה להמשיך ולהתעלם מההפרות של זכויות האדם שלו ע"י ארה"ב. לו ישראל הייתה מגיבה לפני 20 שנה, כאשר ההפרות התרחשו, או לכל הפחות היתה מיידעת את פולארד על ההסכם, הוא מעולם לא היה מקבל את גזר הדין הקשה שקיבל. על ישראל לנהוג בפולארד כפי שהייתה נוהגת בכל סוכן שבוי, ולא לחסוך במאמצים ובהצבת הדרישה כי ארה"ב תשחררו מיידית".
פולארד, ששימש כאזרח בתפקיד מנתח-מידע של המודיעין בצי האמריקאי, ונעצר בפתח שגרירות ישראל בוושינגטון ביום חמישי ח' בכסלו תשמ"ו (21 בנובמבר 1985) באשמה כי העביר מידע מסווג לישראל, הוא האדם היחיד בהיסטוריה של ארה"ב אשר קיבל מאסר עולם עבור ריגול למען מדינת ברית.
המדינה תגיש בעוד 60 יום 'הודעה משלימה' ולפולארד יתאפשר להגיב עליה בתוך 30 יום נוספים ו"בהאסף המסמכים הנ"ל אל תיק בית המשפט תיקבע העתירה לשמיעה בפני כל ההרכב", קבע חשין.
פעילים לשחרור פולארד מציינים הבוקר לערוץ 7 כי החלטת בג"ץ משקפת את שיתוף הפעולה של בג"ץ עם המדינה, להתחמק שוב מלעסוק שוב בנושא פולארד.
הועד למען פולארד אמר הבוקר לערוץ 7 בתגובה להחלטת בג"ץ כי "פחות מחודש לפני שהסוכן הישראלי יהונתן פולארד נכנס לשנתו ה 21 בכלא, עבירה שהעונש הממוצע עליה הוא 2-4 שנים, עושה המדינה כל שביכולתה לדחות אפילו את הדיון בטענותיו. די בכך כדי שכל אזרח בישראל יוכל לענות לעצמו על השאלה האם ממשלת ישראל מזניחה ומפקירה את פולארד".
עדי גינזבורג דובר הועד אומר לכתבתנו רותי אברהם כי מקור המידע שלכאורה 'אינו ידוע' למדינה ושלצורך'מציאתו' נזקקת המדינה ל 60 יום נוספים, הוא דו"ח אבא אבן, מסמך רשמי של מדינת ישראל שתוכנו הרלוונטי וההפניות המדויקות אליו מצויות בגוף העתירה. "ייתכן אולי שהעובדה שציטוטים מתוך הדו"ח המופיעים בעתירה ובהם נחשפת העובדה שהמתמודד על ראשות מפלגת העבודה המשנה לראש הממשלה שמעון פרס, מסר במו ידיו לאמריקנים את המסמכים שהעביר פולארד לישראל ושתביעת אצבעותיו עליהם, היא אחת הסיבות שיש המעונינים שהעתירה לא תידון בטרם קיום הפריימריז של מפלגת העבודה".
מקורות המקורבים למשפחת פולארד מוסרים לכתבתנו כי את הדו"ח ובו המידע המשמעותי לעניינו של פולארד לא הצליחה המשפחה לקבל באופן רשמי ורק השר המנוח רחבעם זאבי הי"ד דאג שהמסמך הקריטי יגיע לידי פולארד.
פולארד הגיש את עתירתו בתשעה באב השנה, ובה ביקש כי ביהמ"ש יורה לחקור את ההפרה מצד ארה"ב, של הסכם סודי בין ראש הממשלה דאז שמעון פרס ומזכיר המדינה האמריקאי דאז ג'ורג' שולץ. מדובר בהסכם משנת תשמ"ה (1985) שבו ישראל התחייבה להחזיר לארה"ב את כל המסמכים המסווגים שהועברו ע"י פולארד לממשלת ישראל, ובתמורה התחייבה ארה"ב שלא להשתמש בחומרים אלו בתביעה כנגד פולארד.
למרות זאת הפרה ארה"ב את ההסכם ועשתה שימוש במסמכים המוחזרים. פולארד שלא היה מודע להסכם והוחזק באותה עת בבידודו מוחלט, נחשף במהלך חקירה רוטינית לארגז שהכיל את המסמכים המוחזרים על ידי ישראל. על המסמכים נמצאו טביעות אצבעותיו של פולארד שהיה בהן כדי להרשיעו. הוא הבין שנבגד על ידי ישראל, ואין בידו הברירה כי אם להודות באשמה ולשתף פעולה.
פולארד מציין בעתירה כי ממשלת ישראל מעולם לא הביעה את מחאתה על ההפרה הבוטה מצד ארה"ב של תנאי ההסכם הסודי ולא יידעה את פולארד או את עורכי דינו שנאסר על משרד המשפטים לעשות שימוש במסמכים בחקירות שלו ובתביעה נגדו. יתר על כן, משרד המשפטים ומזכיר ההגנה של ארה"ב דאז, קספר ויינברגר, המשיכו להפר את ההסכם הסודי ע"י כך שהציגו את המסמכים המוחזרים כמוצגים בטיעוניהם לעונש בפני בית המשפט, בטענה כי בשל כך יש לגזור על פולארד מאסר עולם. משרד המשפטים האמריקני לא יכול היה להביא להרשעת פולארד ולגזר דינו, מאסר עולם, אם ישראל היתה עומדת על כיבוד ההסכם על ידי ארה"ב.
בעתירה שהגישו פרקליטתו של פולארד ניצנה דרשן לייטנר והיועץ החיצוני לארי דאב, נטען כי "לא רק שישראל כשלה לפעול על מנת לשחרר את פולארד ברגע בו הוא נעצר, הממשלה בעצמה סיפקה לתובעים האמריקאיים את החומרים אשר היו דרושים לארה"ב כדי להרשיעו ולהטיל עליו מאסר עולם". הם מבקשים מבג"ץ להורות לישראל לדרוש את שחרורו המיידי של פולארד על בסיס הפרת ההסכם האמריקנית.
דרשן-לייטנר אמרה עם הגשת העתירה כי "סירובה של ממשלת ישראל להתעמת עם וושינגטון לגבי ההפרות של ההסכם הסודי הינה סימפטום לפחד שלה מן האמריקאים ומאפשרת לה להמשיך ולהתעלם מההפרות של זכויות האדם שלו ע"י ארה"ב. לו ישראל הייתה מגיבה לפני 20 שנה, כאשר ההפרות התרחשו, או לכל הפחות היתה מיידעת את פולארד על ההסכם, הוא מעולם לא היה מקבל את גזר הדין הקשה שקיבל. על ישראל לנהוג בפולארד כפי שהייתה נוהגת בכל סוכן שבוי, ולא לחסוך במאמצים ובהצבת הדרישה כי ארה"ב תשחררו מיידית".
פולארד, ששימש כאזרח בתפקיד מנתח-מידע של המודיעין בצי האמריקאי, ונעצר בפתח שגרירות ישראל בוושינגטון ביום חמישי ח' בכסלו תשמ"ו (21 בנובמבר 1985) באשמה כי העביר מידע מסווג לישראל, הוא האדם היחיד בהיסטוריה של ארה"ב אשר קיבל מאסר עולם עבור ריגול למען מדינת ברית.