אריה יצחקי ממגורשי גוש קטיף ויו"ר תנועת נשים בירוק נדיה מטר מגישים הבוקר תלונות במח"ש נגד שוטרים וקציני משטרה שנהגו על פי החשד באלימות. מדובר בתלונות המתייחסות לאירועי עקירת שכונת מעוז ההר שהוקמה ביום חמישי האחרון בשטח המוניציפלי של אפרת, במסגרת מבצע ההתיישבות של תנועת "נוער למען ארץ ישראל".
יצחקי המצרף לתלונתו צילומים וסרט וידאו המעידים על הטענות כלפי המשטרה, טוען עוד כי סרט הוידאו הועבר לערוץ 1 ולעתונים הגדולים "הוצנעו". וכי "כתב השטחים של ערוץ 1 בני ליס הגדיל לעשות ולסלף כאשר לסרט המראה את התפרעות השוטרים באפרת הדביק תמליל המאשים את המתנחלים באלימות בקדומים".
בניגוד לדיווחי השקר שהופיעו בסוף השבוע בתקשורת לפיהם הנוער בפאתר "נקט באלימות מול כוחות הבטחון" ושבתגובה הופיעו 'יפי נפש' ממועצת יש"ע ומבלי לבדוק את העובדות הוקיעו והשמיצו את הנוער הנפלא שלנו", האמת היא אחרת, אומר יצחקי לערוץ 7.
"ביום ה' כ"ד בתשרי הופיעו כוחות צבא ומשטרה גדולים ותקפו את מאחז 'מעוז ההר' שהוקם ע"י בני נוער על הגבעה המיועדת להיות בית עלמין החדש של אפרת. המאחז הוקם בשטח שהוא אדמת מדינה ונמצא בתכנית המתאר של אפרת", כך כותב יצחקי בתלונה למח"ש.
"על מנת למנוע עימותים מיותרים, פינו בני הנוער את הגבעה. את הדרך חזרה לאפרת לא עשו על הכביש הראשי הישר לתוך אפרת, אלא בטיול על גבעות אחרות... כשמאה חמישים בני נוער וכמה מבוגרים הגיעו ליד אזור התעשייה של גוש עציון, רצו כוחות הביטחון לעברם והתחילו לעצור בני נוער ללא סיבה וללא עילה. כך נעצרו 3 נערים ואישה מבוגרת, אמו של אחד הנערים. שאר החבורה הבינה שיש כאן מסע נקמנות של כוחות הביטחון שכנראה התאכזבו שלא היה עימות ב'מעוז ההר'- ורצו לתוך אפרת, בחושבם ששם יהיו בטוחים. בני הנוער תיאמו כבר מראש להיפגש בפיצריה במרכז המסחרי ברימון להתרעננות. לתדהמת כולם הגיעו בלשי הימ"ר ומספר שוטרים למרכז המסחרי באפרת כדי לעצור את נדיה מטר ומספר צעירים ללא סיבה. הם התנפלו עליהם ברחוב הרימון באלימות רבה, חטפו את נדיה ולאחר מכן עצרו כמה תושבים נוספים והכניסו אותם למכוניות הבילוש ולג'יפ משטרתי. למקום הגיעו עשרות צעירים וצעירות שחסמו את דרכם. הבלשים נאלצו להזעיק תגבורת שוטרים, אך גם זאת לא הספיקה מול זעם התושבים. בשלב זה היו במקום מאות בני נוער ומפקד המשטרה הזעיק תגבורת גדולה של מג"ב. השוטרים התנהגו בברוטאליות יוצאת דופן".
בהמשך התלונה טוען יצחקי כי מעצרו של הקטין א.ו. בוצע תוך הפעלת אלימות: "לאחר שידיו נכבלו באזיקים והוא הוחזק בידי חמישה שוטרים, תפס אותו הבלש בבגדים אזרחיים פקד משה בן הרוש וחנק אותו באכזריות רבה. רק לאחר התערבות של מספר מבוגרים הפסיק הבלש את החניקה ונאלץ להזדהות". במהלך מאבק שנמשך לטענת יצחקי כשעתיים "רפ"ק משה משה הפעיל אלימות יוצאת דופן ובין השאר תקף ללא סיבה את י.מ. קטין, חנק אותו והכה אותו בפניו. רפ"ק יוסף כהן הכה את י.א. קטין נוסף, באגרוף בראשו".
סיומו של האירוע היה לדברי יצחקי כשקצין משטרה בכיר, עלי זמיר, הופיע וניהל הידברות עם מבוגרים כולל ראש המועצה אלי מזרחי. הסיכום היה כי האזרחים יפנו את הכבישים החסומים וכוחות המשטרה ייסוגו מאפרת וישחררו את נדיה מטר ועצורים נוספים.
יצחקי מציין כי "כאשר נדיה שוחררה התברר ששלושת הבלשים: איתמר כהן, יוסי כהן ואושיק בן דוד, חטפו אותה והתנהגו כלפיה באלימות פיזית ומילולית יוצאת דופן. הם היכו אותה בראשה ובצווארה וגרמו לה נקע בעמוד השדרה הצווארי. הם איימו עליה ש'ידפקו אותה במשפט כה חמור שהיא תסתבך עם זה לכל חייה ותצטער שבכלל נולדה'. הם הבטיחו שהם ידביקו לה כל מיני האשמות מפוברקות. נדיה נזקקה לטיפול רפואי וצילומים".
גם יו"ר תנועת נשים בירוק נדיה מטר מגישה תלונה למח"ש מספרת לערוץ 7 כי "נחטפה" לאור יום באזור המרכז המסחרי אפרת על ידי שלושה בלשים. "הושיבו אותי בספסל האחורי של מכונית הסקודה. לימיני בלש ולשמאלי בלש. הנהג אמר: 'אני אדפוק אותך כזה משפט שלא תצאי מזה. אני אשתמש בחוק כדי לדפוק אותך משפט כה חמור שעוד תצטערי שנולדת ואני אוודא שיהיו שם כל מיני האשמות'. הוא התחיל לנסוע ולא ידע שאין יציאה אחרת מן האזור חוץ מהדרך שהנוער חסם. זה עצבן אותו. כשראיתי מרחוק את הבן שלי קצת התכופפתי קדימה כדי לנסות לנפנף ביד לבני שיראה שזה האוטו בו אני יושבת, הבלש דחף אותי בברוטאליות אחורה, שם עלי אזיקים שדרך אגב נשארו על כל הזמן עד השחרור כארבע שעות מאוחר יותר, ואמר: 'חבר'ה, נדיה ניסתה לקחת לי את ההגה ועוד באמצע הנסיעה. נכון שהיא סיכנה בזה את החיים שלנו וזו האשמה חמורה ביותר'. כלומר בלי בושה המציאו נגדי איזה אשמה והכינו בקול רם את עדות השקר שלהם על דבר שבכלל לא ביצעתי ואמנם אחת ההאשמות בחקירה היו ש'סיכנתי את חיי השוטרים כשניסיתי לחטוף להם את ההגה'. דבר שלא היה ולא נברא".
חמור מכך, מוסיפה מטר, "כשראו שאין הם יכולים לצאת מהשכונה, הם אפילו נסעו ברחוב הראשי בכיוון האסור עד שהחליטו לחנות ובכך להסתתר מהנערים שחיפשו אותי. ושם עמדנו, במכונית קטנה, החונה בין מכוניות אחרות וכך קיוו שאף אחד לא ישים לב אליהם. אבל אז התחילו תושבי המקום להסתובב ברחוב ולהתקרב לאזור הרכב. הבלשים כנראה פחדו שהתושבים יראו אותי, לכן בכל פעם שהגיע מישהו קרוב לאוטו, הבלש שישב לימיני שם את יד שמאל שלו מסביב לצווארי ומשך את הראש והצוואר חזק מאד למטה כדי להוריד לי את הגוף העליון למטה. ראשי היה בעצם על הברכיים שלו 'ממש בא לי להקיא כשאני חושבת על כך', כל זה כדי שמבחוץ לא יראו שאני ברכב. בו זמנית הבלש לשמאלי שם את יד ימינו על הידיים שלי כדי לוודא שלא אעיז להרים את הידיים.
לקח להם קרוב לשעה עד שמצאו דרך להוציא אותי דרך שביל עפר, דרך חור באיזה גדר לתוך ניידת אחרת. בתחנת המשטרה הואשמתי ב: התקהלות בלתי חוקית, תקיפת שוטר, הכשלת שוטר במילוי תפקידו, וכן... בין היתר בחקירה נאמר לי שאני 'חשודה בסיכון חיי שוטרים על ידי נסיון לקחת להם את ההגה בעת נסיעה'", עדות מטר בתלונה שתוגש.
תנועת 'נוער למען ארץ ישראל' מסרו בתגובה לאירועים כי הם מקווים שהשוטרים שנקטו באלימות יבואו על עונשם וקראו לכל תושבי אפרת ויו"ש" לא להאמין להסתה בתקשורת השמאלנית ולתת גיבוי מלא לחניכי תנועת "הנוער למען א"י ".
יצחקי המצרף לתלונתו צילומים וסרט וידאו המעידים על הטענות כלפי המשטרה, טוען עוד כי סרט הוידאו הועבר לערוץ 1 ולעתונים הגדולים "הוצנעו". וכי "כתב השטחים של ערוץ 1 בני ליס הגדיל לעשות ולסלף כאשר לסרט המראה את התפרעות השוטרים באפרת הדביק תמליל המאשים את המתנחלים באלימות בקדומים".
בניגוד לדיווחי השקר שהופיעו בסוף השבוע בתקשורת לפיהם הנוער בפאתר "נקט באלימות מול כוחות הבטחון" ושבתגובה הופיעו 'יפי נפש' ממועצת יש"ע ומבלי לבדוק את העובדות הוקיעו והשמיצו את הנוער הנפלא שלנו", האמת היא אחרת, אומר יצחקי לערוץ 7.
"ביום ה' כ"ד בתשרי הופיעו כוחות צבא ומשטרה גדולים ותקפו את מאחז 'מעוז ההר' שהוקם ע"י בני נוער על הגבעה המיועדת להיות בית עלמין החדש של אפרת. המאחז הוקם בשטח שהוא אדמת מדינה ונמצא בתכנית המתאר של אפרת", כך כותב יצחקי בתלונה למח"ש.
"על מנת למנוע עימותים מיותרים, פינו בני הנוער את הגבעה. את הדרך חזרה לאפרת לא עשו על הכביש הראשי הישר לתוך אפרת, אלא בטיול על גבעות אחרות... כשמאה חמישים בני נוער וכמה מבוגרים הגיעו ליד אזור התעשייה של גוש עציון, רצו כוחות הביטחון לעברם והתחילו לעצור בני נוער ללא סיבה וללא עילה. כך נעצרו 3 נערים ואישה מבוגרת, אמו של אחד הנערים. שאר החבורה הבינה שיש כאן מסע נקמנות של כוחות הביטחון שכנראה התאכזבו שלא היה עימות ב'מעוז ההר'- ורצו לתוך אפרת, בחושבם ששם יהיו בטוחים. בני הנוער תיאמו כבר מראש להיפגש בפיצריה במרכז המסחרי ברימון להתרעננות. לתדהמת כולם הגיעו בלשי הימ"ר ומספר שוטרים למרכז המסחרי באפרת כדי לעצור את נדיה מטר ומספר צעירים ללא סיבה. הם התנפלו עליהם ברחוב הרימון באלימות רבה, חטפו את נדיה ולאחר מכן עצרו כמה תושבים נוספים והכניסו אותם למכוניות הבילוש ולג'יפ משטרתי. למקום הגיעו עשרות צעירים וצעירות שחסמו את דרכם. הבלשים נאלצו להזעיק תגבורת שוטרים, אך גם זאת לא הספיקה מול זעם התושבים. בשלב זה היו במקום מאות בני נוער ומפקד המשטרה הזעיק תגבורת גדולה של מג"ב. השוטרים התנהגו בברוטאליות יוצאת דופן".
בהמשך התלונה טוען יצחקי כי מעצרו של הקטין א.ו. בוצע תוך הפעלת אלימות: "לאחר שידיו נכבלו באזיקים והוא הוחזק בידי חמישה שוטרים, תפס אותו הבלש בבגדים אזרחיים פקד משה בן הרוש וחנק אותו באכזריות רבה. רק לאחר התערבות של מספר מבוגרים הפסיק הבלש את החניקה ונאלץ להזדהות". במהלך מאבק שנמשך לטענת יצחקי כשעתיים "רפ"ק משה משה הפעיל אלימות יוצאת דופן ובין השאר תקף ללא סיבה את י.מ. קטין, חנק אותו והכה אותו בפניו. רפ"ק יוסף כהן הכה את י.א. קטין נוסף, באגרוף בראשו".
סיומו של האירוע היה לדברי יצחקי כשקצין משטרה בכיר, עלי זמיר, הופיע וניהל הידברות עם מבוגרים כולל ראש המועצה אלי מזרחי. הסיכום היה כי האזרחים יפנו את הכבישים החסומים וכוחות המשטרה ייסוגו מאפרת וישחררו את נדיה מטר ועצורים נוספים.
יצחקי מציין כי "כאשר נדיה שוחררה התברר ששלושת הבלשים: איתמר כהן, יוסי כהן ואושיק בן דוד, חטפו אותה והתנהגו כלפיה באלימות פיזית ומילולית יוצאת דופן. הם היכו אותה בראשה ובצווארה וגרמו לה נקע בעמוד השדרה הצווארי. הם איימו עליה ש'ידפקו אותה במשפט כה חמור שהיא תסתבך עם זה לכל חייה ותצטער שבכלל נולדה'. הם הבטיחו שהם ידביקו לה כל מיני האשמות מפוברקות. נדיה נזקקה לטיפול רפואי וצילומים".
גם יו"ר תנועת נשים בירוק נדיה מטר מגישה תלונה למח"ש מספרת לערוץ 7 כי "נחטפה" לאור יום באזור המרכז המסחרי אפרת על ידי שלושה בלשים. "הושיבו אותי בספסל האחורי של מכונית הסקודה. לימיני בלש ולשמאלי בלש. הנהג אמר: 'אני אדפוק אותך כזה משפט שלא תצאי מזה. אני אשתמש בחוק כדי לדפוק אותך משפט כה חמור שעוד תצטערי שנולדת ואני אוודא שיהיו שם כל מיני האשמות'. הוא התחיל לנסוע ולא ידע שאין יציאה אחרת מן האזור חוץ מהדרך שהנוער חסם. זה עצבן אותו. כשראיתי מרחוק את הבן שלי קצת התכופפתי קדימה כדי לנסות לנפנף ביד לבני שיראה שזה האוטו בו אני יושבת, הבלש דחף אותי בברוטאליות אחורה, שם עלי אזיקים שדרך אגב נשארו על כל הזמן עד השחרור כארבע שעות מאוחר יותר, ואמר: 'חבר'ה, נדיה ניסתה לקחת לי את ההגה ועוד באמצע הנסיעה. נכון שהיא סיכנה בזה את החיים שלנו וזו האשמה חמורה ביותר'. כלומר בלי בושה המציאו נגדי איזה אשמה והכינו בקול רם את עדות השקר שלהם על דבר שבכלל לא ביצעתי ואמנם אחת ההאשמות בחקירה היו ש'סיכנתי את חיי השוטרים כשניסיתי לחטוף להם את ההגה'. דבר שלא היה ולא נברא".
חמור מכך, מוסיפה מטר, "כשראו שאין הם יכולים לצאת מהשכונה, הם אפילו נסעו ברחוב הראשי בכיוון האסור עד שהחליטו לחנות ובכך להסתתר מהנערים שחיפשו אותי. ושם עמדנו, במכונית קטנה, החונה בין מכוניות אחרות וכך קיוו שאף אחד לא ישים לב אליהם. אבל אז התחילו תושבי המקום להסתובב ברחוב ולהתקרב לאזור הרכב. הבלשים כנראה פחדו שהתושבים יראו אותי, לכן בכל פעם שהגיע מישהו קרוב לאוטו, הבלש שישב לימיני שם את יד שמאל שלו מסביב לצווארי ומשך את הראש והצוואר חזק מאד למטה כדי להוריד לי את הגוף העליון למטה. ראשי היה בעצם על הברכיים שלו 'ממש בא לי להקיא כשאני חושבת על כך', כל זה כדי שמבחוץ לא יראו שאני ברכב. בו זמנית הבלש לשמאלי שם את יד ימינו על הידיים שלי כדי לוודא שלא אעיז להרים את הידיים.
לקח להם קרוב לשעה עד שמצאו דרך להוציא אותי דרך שביל עפר, דרך חור באיזה גדר לתוך ניידת אחרת. בתחנת המשטרה הואשמתי ב: התקהלות בלתי חוקית, תקיפת שוטר, הכשלת שוטר במילוי תפקידו, וכן... בין היתר בחקירה נאמר לי שאני 'חשודה בסיכון חיי שוטרים על ידי נסיון לקחת להם את ההגה בעת נסיעה'", עדות מטר בתלונה שתוגש.
תנועת 'נוער למען ארץ ישראל' מסרו בתגובה לאירועים כי הם מקווים שהשוטרים שנקטו באלימות יבואו על עונשם וקראו לכל תושבי אפרת ויו"ש" לא להאמין להסתה בתקשורת השמאלנית ולתת גיבוי מלא לחניכי תנועת "הנוער למען א"י ".