מאת: יונתן דחוח הלוי
(צילום אילוסטרציה)
תושבי תרשיחא ציינו השבוע (28 באוקטובר) את יום השנה ה – 57 לנפילת העיירה בידי מה שהגדירו כ"הכנופיות הציוניות".
"הועדה להחייאת יום תרשיחא" שינתה השנה את אופי טקסי הזיכרון הנערכים ע"י תושבי המקום. לא עוד יום אבל על נפילת העיירה, אלא יום זיכרון שהוא למעשה התעוררות לאומית של התושבים הפלשתינים לשם לימוד הזהות העצמית וחיזוק הלאומיות הפלשתינית. הדבר מצא ביטויו בכותרת הכרוז שהפיצה הועדה ערב האירוע ואשר בו נאמר "יום תרשיחא – יום הזהות, יום הקיום העצמי, יום ההתעוררות מחדש".
הטקס החל בתהלוכת תלמידי בתי הספר הנושאים לפידים במקומות ההיסטוריים בעיירה ובסיומה נערכה עצרת המונית בכיכר המרכזית. האמנית, בת המקום, נסרין פאעור בקשה מהקהל לעמוד דקת דומיה לזכר החללים, ופאטימה אל-הראווי עדת ראייה לקרבות 1948 ספרה על מתקפת חיל האוויר הישראלי שהכריעה את הקרב.
הנואם המרכזי בעצרת היה חבר הכנסת עזמי בשארה אף הוא יליד תרשיחא. בשארה העלה בנאומו על נס את טקס הזיכרון וההתעוררות של תושבי תרשיחא באומרו, כי פעילות זו "זוקפת את הראש" ו"מהווה צעד ראשון בדרך להכרה בזהות העצמית לאחר שנים רבות בהן ניסו לטעון שתרשיחא היא שכונה בתוך התנחלות (מעלות)". הוא קרא לתושבי תרשיחא ללמוד על ההיסטוריה של הכפר כדי להיווכח שתושביו נלחמו ולא מכרו את אדמותיהם כפי שיש המנסים לטעון כך.
הטקס לווה בקריאות הקהל "תרשיחא ערבית אסלאמית ונוצרית" ובזכות המשך המאבק להשגת חירות ועצמאות לגליל.
(צילום אילוסטרציה)
תושבי תרשיחא ציינו השבוע (28 באוקטובר) את יום השנה ה – 57 לנפילת העיירה בידי מה שהגדירו כ"הכנופיות הציוניות".
"הועדה להחייאת יום תרשיחא" שינתה השנה את אופי טקסי הזיכרון הנערכים ע"י תושבי המקום. לא עוד יום אבל על נפילת העיירה, אלא יום זיכרון שהוא למעשה התעוררות לאומית של התושבים הפלשתינים לשם לימוד הזהות העצמית וחיזוק הלאומיות הפלשתינית. הדבר מצא ביטויו בכותרת הכרוז שהפיצה הועדה ערב האירוע ואשר בו נאמר "יום תרשיחא – יום הזהות, יום הקיום העצמי, יום ההתעוררות מחדש".
הטקס החל בתהלוכת תלמידי בתי הספר הנושאים לפידים במקומות ההיסטוריים בעיירה ובסיומה נערכה עצרת המונית בכיכר המרכזית. האמנית, בת המקום, נסרין פאעור בקשה מהקהל לעמוד דקת דומיה לזכר החללים, ופאטימה אל-הראווי עדת ראייה לקרבות 1948 ספרה על מתקפת חיל האוויר הישראלי שהכריעה את הקרב.
הנואם המרכזי בעצרת היה חבר הכנסת עזמי בשארה אף הוא יליד תרשיחא. בשארה העלה בנאומו על נס את טקס הזיכרון וההתעוררות של תושבי תרשיחא באומרו, כי פעילות זו "זוקפת את הראש" ו"מהווה צעד ראשון בדרך להכרה בזהות העצמית לאחר שנים רבות בהן ניסו לטעון שתרשיחא היא שכונה בתוך התנחלות (מעלות)". הוא קרא לתושבי תרשיחא ללמוד על ההיסטוריה של הכפר כדי להיווכח שתושביו נלחמו ולא מכרו את אדמותיהם כפי שיש המנסים לטעון כך.
הטקס לווה בקריאות הקהל "תרשיחא ערבית אסלאמית ונוצרית" ובזכות המשך המאבק להשגת חירות ועצמאות לגליל.