בבקשה מציין עורך הדין שחר כרוכשים העתידיים את קבוצת המשקיעים המכונה בבקשה "קבוצת הרצברג". זאת לאחר שנציגי הקבוצה חתמו על טיוטת הסכם והפקידו בידי הכנ"ר ערבות בנקאית ע"ס מיליון דולר.
כזכור נקלעה עמותת ביקור חולים הוספיטל לקשיים כלכלים אשר הביאו לצבירת חובות של למעלה מ-200 מיליון שקל ובנוסף חובות פנסיוניים בסכום אקטוארי דומה. בתחילת חודש נובמבר 2003 מינה בית המשפט המחוזי בירושלים את כונס הנכסים הרשמי עו"ד שלמה שחר כמפרק הזמני של העמותה. עם מינוי הכונס הרשמי ומשנסתבר מצבו הכלכלי של בית החולים קיים היה חשש כי לא ניתן יהיה להמשיך להפעילו כעסק חי.
עורך הדין שחר יזם תכנית הבראה אשר יישומה הביא את בית החולים להפעלה מאוזנת תוך ייצוב פעילותו ובמקביל ננקטו כל הפעילויות הנדרשות לצורך מכירתו של בית החולים.
בתחילת יוני 2004 פרסם שחר הזמנה להציע הצעות לרכישת בית החולים. בבקשה שהוגשה לבית המשפט מציין הכונס הרשמי כי בתשובה להזמנה שפורסמה על ידו, הוגשו לו שתי הצעות לרכישת בית החולים. שתיהן במסלול של "עסק החי". לאמור: רכישת בית החולים תוך התחייבות להמשך הפעלתו. הצעה אחת הוגשה ע"י קופת חולים מאוחדת וההצעה השנייה הוצעה על ידי קבוצה אשר יוצגה על ידי הרב גרשון לידר המשמש כמנכ"ל בית החולים לניאדו בנתניה. עוד מצויין בבקשה כי שתי ההצעות לא ענו על תנאי ההזמנה להציע הצעות. קופת חולים מאוחדת הציעה לקבל את הנכסים ללא תשלום (ובמקביל קבלת התחייבויות לתמיכה מהמדינה) ואילו קבוצת לידר הציעה תשלום נמוך מאוד.
במקביל לניהול המו"מ עם שתי ההצעות הוגשה הצעה שלישית ע"י גורם נוסף. הקשר עם קבוצה זו היה בלתי רציף תוך כך שכל העת נותק ונוצר הקשר עם קבוצה זו חליפות, עד שלבסוף נותק הקשר עימה לחלוטין.
עוד הוזכר כי לפני מספר חודשים הוגשה הצעה נוספת ע"י "קבוצת הרצברג" הקבוצה מונה את אנשי העסקים הירושלמיים צבי סנד, רמי בן דוד וג'ק ג'מאל, את הרב דניאל ביטון, ואת ישראל הרצברג. קבוצה זו הציעה לשלם עבור רכישת בית החולים כולל המבנים, הציוד והמוניטין של בית החולים סך של 20 מיליון דולר בתשלומים לאורך 10 שנים ובלווי ערבויות מתאימות. הקבוצה תשלם מקדמה בסך של 2 מיליון דולר כתשלום ראשון עם אישור המכירה ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים.
קבוצת הרצברג התחייבה להמשיך ולהפעיל את בית החולים לפרקי זמן של 5 שנים ו 13 שנים נוספות. בנוסף, התחייבה הקבוצה להעסיק לפחות % 60 מהעובדים המועסקים כיום בבית החולים. יצויין כי בחוזה מופיע סעיף הדן באפשרות שמבני בית החולים לא יועברו לבעלות הרוכשים תוך 7 שנים עקב בעיות משפטיות. אם אכן כך יקרה כי אז יופחת היקף התמורה האמורה להיות משולמת לקופת הפירוק .
כאמור, לאחר שהופקדה הערבות הבנקאית חתמה הקבוצה על טיוטת ההסכם וטיוטה זו הועברה לבית המשפט המחוזי בירושלים אשר לו הסמכות לאשר את המכירה.
הטיוטה נחתמה במשרדו של עו"ד שחר באמצעות נציגתו עו"ד סיגל יעקובי ובהשתתפות מנהל בית החולים, מר ברי בר-ציון, עו"ד יעקב שפיגלמן ב"כ הכנ"ר, רו"ח עובד בן דוד המלווה את הליך הפירוק וכן הרוכשים.
כונס הנכסים הרשמי, עו"ד שלמה שחר, אמר כי הוא חש סיפוק רב על כך שלאחר מאמצים מרובים עלתה בידו האפשרות לעשות את הצעד הראשון במכירת בית החולים ובכך להבטיח את המשך הפעלתו לאורך שנים לרווחת תושבי ירושלים.
(ש)
כזכור נקלעה עמותת ביקור חולים הוספיטל לקשיים כלכלים אשר הביאו לצבירת חובות של למעלה מ-200 מיליון שקל ובנוסף חובות פנסיוניים בסכום אקטוארי דומה. בתחילת חודש נובמבר 2003 מינה בית המשפט המחוזי בירושלים את כונס הנכסים הרשמי עו"ד שלמה שחר כמפרק הזמני של העמותה. עם מינוי הכונס הרשמי ומשנסתבר מצבו הכלכלי של בית החולים קיים היה חשש כי לא ניתן יהיה להמשיך להפעילו כעסק חי.
עורך הדין שחר יזם תכנית הבראה אשר יישומה הביא את בית החולים להפעלה מאוזנת תוך ייצוב פעילותו ובמקביל ננקטו כל הפעילויות הנדרשות לצורך מכירתו של בית החולים.
בתחילת יוני 2004 פרסם שחר הזמנה להציע הצעות לרכישת בית החולים. בבקשה שהוגשה לבית המשפט מציין הכונס הרשמי כי בתשובה להזמנה שפורסמה על ידו, הוגשו לו שתי הצעות לרכישת בית החולים. שתיהן במסלול של "עסק החי". לאמור: רכישת בית החולים תוך התחייבות להמשך הפעלתו. הצעה אחת הוגשה ע"י קופת חולים מאוחדת וההצעה השנייה הוצעה על ידי קבוצה אשר יוצגה על ידי הרב גרשון לידר המשמש כמנכ"ל בית החולים לניאדו בנתניה. עוד מצויין בבקשה כי שתי ההצעות לא ענו על תנאי ההזמנה להציע הצעות. קופת חולים מאוחדת הציעה לקבל את הנכסים ללא תשלום (ובמקביל קבלת התחייבויות לתמיכה מהמדינה) ואילו קבוצת לידר הציעה תשלום נמוך מאוד.
במקביל לניהול המו"מ עם שתי ההצעות הוגשה הצעה שלישית ע"י גורם נוסף. הקשר עם קבוצה זו היה בלתי רציף תוך כך שכל העת נותק ונוצר הקשר עם קבוצה זו חליפות, עד שלבסוף נותק הקשר עימה לחלוטין.
עוד הוזכר כי לפני מספר חודשים הוגשה הצעה נוספת ע"י "קבוצת הרצברג" הקבוצה מונה את אנשי העסקים הירושלמיים צבי סנד, רמי בן דוד וג'ק ג'מאל, את הרב דניאל ביטון, ואת ישראל הרצברג. קבוצה זו הציעה לשלם עבור רכישת בית החולים כולל המבנים, הציוד והמוניטין של בית החולים סך של 20 מיליון דולר בתשלומים לאורך 10 שנים ובלווי ערבויות מתאימות. הקבוצה תשלם מקדמה בסך של 2 מיליון דולר כתשלום ראשון עם אישור המכירה ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים.
קבוצת הרצברג התחייבה להמשיך ולהפעיל את בית החולים לפרקי זמן של 5 שנים ו 13 שנים נוספות. בנוסף, התחייבה הקבוצה להעסיק לפחות % 60 מהעובדים המועסקים כיום בבית החולים. יצויין כי בחוזה מופיע סעיף הדן באפשרות שמבני בית החולים לא יועברו לבעלות הרוכשים תוך 7 שנים עקב בעיות משפטיות. אם אכן כך יקרה כי אז יופחת היקף התמורה האמורה להיות משולמת לקופת הפירוק .
כאמור, לאחר שהופקדה הערבות הבנקאית חתמה הקבוצה על טיוטת ההסכם וטיוטה זו הועברה לבית המשפט המחוזי בירושלים אשר לו הסמכות לאשר את המכירה.
הטיוטה נחתמה במשרדו של עו"ד שחר באמצעות נציגתו עו"ד סיגל יעקובי ובהשתתפות מנהל בית החולים, מר ברי בר-ציון, עו"ד יעקב שפיגלמן ב"כ הכנ"ר, רו"ח עובד בן דוד המלווה את הליך הפירוק וכן הרוכשים.
כונס הנכסים הרשמי, עו"ד שלמה שחר, אמר כי הוא חש סיפוק רב על כך שלאחר מאמצים מרובים עלתה בידו האפשרות לעשות את הצעד הראשון במכירת בית החולים ובכך להבטיח את המשך הפעלתו לאורך שנים לרווחת תושבי ירושלים.
(ש)