לפני מספר ימים הסתיימה עונת חפירות ארכיאולוגיות תת-ימיות בלגונה של דור/טנטורה. במהלך החפירות הארכיאולוגיות התת-ימיות נחפרו שני כלי שיט עתיקים: האחד מן התקופה הביזנטית—מהמאות החמישית-שישית לספירה, השני מהתקופה הערבית המוקדמת—מתחילת המאה השמינית לספירה.
שרידי הספינה הביזנטית הם של כלי שיט שעסק בהובלת אבני בנייה, אשר נמצאו על סיפונו. עונת 2005 הייתה עונת החפירות הרביעית על כלי השיט הזה.
במהלך שלוש העונות הראשונות הוסרו האבנים שכבה אחר שכבה, כאשר השכבה הנמוכה ביותר שהוסרה חשפה את סיפון כלי השיט, שהיה מוגן מפני האבנים במחצלת. בעונת החפירות האחרונה, פרקו החוקרים את סיפון כלי השיט וחקרו את בטן האונייה.
בשלב האחרון פרקו החוקרים חלק מהטרופת והחלקים הועברו מן הים למעבדת שימור, שהוקמה לאחרונה באוניברסיטת חיפה.
"חלקי העץ "רווי המים" שבירים מאוד ועלולים להתפורר אם יתייבשו או אם יעמדו בלחץ פיזי כלשהו. לכן, במעבדת השימור מוחזקים חלקי העץ במכלי מים, וכל הטיפול בהם נעשה תוך כדי שמירת לחות של 100% והטיפול בהם נעשה בעדינות רבה כמתחייב ממצבם", אומר ד"ר יעקב כהנוב העומד בראש משלחת החפירות. הימצאותם של חלקי כלי השיט במעבדה, תאפשר את מחקר כלי השיט ולימוד פרטי מבנהו, שימורו בעתיד, שחזורו והצגתו.
האונייה מן התקופה הערבית נמצאה בעומק רדוד ביותר של פחות משני מטרים, כאשר היא מכוסה בשכבת חול של כמטר אחד. חשיבותה היא בכך שזו הספינה הראשונה שנחפרה בים התיכון, אשר מתוארכת לתקופה הערבית הקדומה—המאה השמינית לספירה. בנוסף לחלק ניכר מגוף העץ של הספינה שרדו בתוכה ממצאים רבים הכוללים כלי חרס, כלי עץ, שרידי דגים ומזון.
בעונת החפירות האחרונה השתתפו כשמונים צוללים ביניהם כחמישים מתנדבים, עשרה מתוכם מחו"ל (אנגליה, ארה"ב והולנד) וכשלושים סטודנטים, מרביתם מאוניברסיטת חיפה.
המשלחת היא פרויקט משותף של אוניברסיטת חיפה, יחד עם קורט רווה, והעמותה הבריטית לארכיאולוגיה ימית (NAS) בראשותו של C. Brandon, כולם בחסות מכון רקנאטי ללימודי ים באוניברסיטת חיפה.
שרידי הספינה הביזנטית הם של כלי שיט שעסק בהובלת אבני בנייה, אשר נמצאו על סיפונו. עונת 2005 הייתה עונת החפירות הרביעית על כלי השיט הזה.
במהלך שלוש העונות הראשונות הוסרו האבנים שכבה אחר שכבה, כאשר השכבה הנמוכה ביותר שהוסרה חשפה את סיפון כלי השיט, שהיה מוגן מפני האבנים במחצלת. בעונת החפירות האחרונה, פרקו החוקרים את סיפון כלי השיט וחקרו את בטן האונייה.
בשלב האחרון פרקו החוקרים חלק מהטרופת והחלקים הועברו מן הים למעבדת שימור, שהוקמה לאחרונה באוניברסיטת חיפה.
"חלקי העץ "רווי המים" שבירים מאוד ועלולים להתפורר אם יתייבשו או אם יעמדו בלחץ פיזי כלשהו. לכן, במעבדת השימור מוחזקים חלקי העץ במכלי מים, וכל הטיפול בהם נעשה תוך כדי שמירת לחות של 100% והטיפול בהם נעשה בעדינות רבה כמתחייב ממצבם", אומר ד"ר יעקב כהנוב העומד בראש משלחת החפירות. הימצאותם של חלקי כלי השיט במעבדה, תאפשר את מחקר כלי השיט ולימוד פרטי מבנהו, שימורו בעתיד, שחזורו והצגתו.
האונייה מן התקופה הערבית נמצאה בעומק רדוד ביותר של פחות משני מטרים, כאשר היא מכוסה בשכבת חול של כמטר אחד. חשיבותה היא בכך שזו הספינה הראשונה שנחפרה בים התיכון, אשר מתוארכת לתקופה הערבית הקדומה—המאה השמינית לספירה. בנוסף לחלק ניכר מגוף העץ של הספינה שרדו בתוכה ממצאים רבים הכוללים כלי חרס, כלי עץ, שרידי דגים ומזון.
בעונת החפירות האחרונה השתתפו כשמונים צוללים ביניהם כחמישים מתנדבים, עשרה מתוכם מחו"ל (אנגליה, ארה"ב והולנד) וכשלושים סטודנטים, מרביתם מאוניברסיטת חיפה.
המשלחת היא פרויקט משותף של אוניברסיטת חיפה, יחד עם קורט רווה, והעמותה הבריטית לארכיאולוגיה ימית (NAS) בראשותו של C. Brandon, כולם בחסות מכון רקנאטי ללימודי ים באוניברסיטת חיפה.