השופטת ציינה בהחלטה כי הצד הרפואי בנושא לידה ביתית נדון בהרחבה ועסקו בו כמה וכמה ועדות מומחים וכי עתה יש ליישם את ההמלצות בנושא.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי האשה המערערת טענה שהחוק שקבע מענק לידה רק ליולדות בבית חולים הוא משנות החמישים וכי נועד לעודד את הציבור ללדת בבית חולים. עוד טענה כי כיום אין סיכון רפואי בלידה בבית יותר מאשר בבית חולים. האשה אף טענה כי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק זכויות החולה מעניקים לאשה אוטונומיה על גופה והיא זכאית לבחור את מקום הלידה.
המדינה טענה כי "המטרות ההסטוריות שעמדו בבסיס החקיקה עת חוקק החוק לעידוד יולדות להתאשפז בבית חולים לא נס ליחן עד עצם היום הזה, כי לידה בבית חולים היא לידה בטוחה יותר לכלל האוכלוסיה". המדינה ציינה כי נשים שמעונינות ללדת בביתן יכולות לעשות זאת אך תפקידה של המדינה לקבוע חוקים המגנים על האוכלוסיה דוגמת "הושבת תינוק במושב מיוחד ברכב, חגירת חגורת בטיחות וכדומה", וכי הפגיעה במענק הלידה היא "לתכלית ראויה" – הגנה על חיי היולדת והנולד והיא בהתאם 'לקדושת החיים שהוא מערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית'".
בהחלטה מובאים בין היתר מימצאיה של ועדת מומחים מטעם המועצה הלאומית לרפואת נשים וגנטיקה שחבריה היו: ד"ר פישר מנחם, פרופ' שלמה משיח, פרופ' ראובן פייזר, ד"ר איילה בלאו, ד"ר ציפורה דולפין, ד"ר יורם לוטן וד"ר ורדה מרגלית. במאי 03 נמסרו המלצותיה למשרד הבריאות עם הציון כי מדובר בנושא "סבוך, טעון רגשות ודעות קדומות ולא חופשי מאינטרסים שונים". הועדה הגדירה את "האשה המתאימה" ללידה בבית: "מעל גיל 18, בריאה גופנית ונפשית במצב תזונתי תקין שבבטנה עובר יחיד. היולדת בין השבוע ה 37 לשבוע ה 41 להריון והילוד הוא בעל משקל מוערך של 2500 גרם ל 4000 גרם". כמו כן הגדירה הועדה את התאמת האשה ללידה ביתית בהתייחס לנתוניה הרפואיים, את נתוני המיילדת הרשאית ליילד בבית, הרופא המיילד, המיכשור החיוני ועוד.
לידות בית בישראל "הן מציאות קיימת המעוגנת בחוק" קבעה הועדה, אך "לידה בבית חולים עדיפה על לידה בבית ומאפשרת לאם וליילוד בטחון מירבי".
השופטת ורדה וירט ליבנה התייחסה להמלצות הועדה וקבעה כי למעשה "המצב כיום הוא שהועדה הרפואית בישראל ממליצה שלא ללדת בבית" וכי "בידי המדינה נתונים מוכחים שלאורך השנים עידוד הילודה בבתי החולים שיפר את מצבם הרפואי של האמהות והתינוקות באופן דרסטי". יחד עם זאת , מוסיפה השופטת , עם יישום ההמלצות של הועדה תתאפשר לידה ביתית תוך "הבטחת בריאותם של היולדות שבחרו ללדת בבית והילודים".
באשר להטבות הכספיות שיינתנו ליולדת בבית, נושא זה "יש להסדיר בדרך של חקיקה ולא בדרך של חקיקה שיפוטית".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי האשה המערערת טענה שהחוק שקבע מענק לידה רק ליולדות בבית חולים הוא משנות החמישים וכי נועד לעודד את הציבור ללדת בבית חולים. עוד טענה כי כיום אין סיכון רפואי בלידה בבית יותר מאשר בבית חולים. האשה אף טענה כי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק זכויות החולה מעניקים לאשה אוטונומיה על גופה והיא זכאית לבחור את מקום הלידה.
המדינה טענה כי "המטרות ההסטוריות שעמדו בבסיס החקיקה עת חוקק החוק לעידוד יולדות להתאשפז בבית חולים לא נס ליחן עד עצם היום הזה, כי לידה בבית חולים היא לידה בטוחה יותר לכלל האוכלוסיה". המדינה ציינה כי נשים שמעונינות ללדת בביתן יכולות לעשות זאת אך תפקידה של המדינה לקבוע חוקים המגנים על האוכלוסיה דוגמת "הושבת תינוק במושב מיוחד ברכב, חגירת חגורת בטיחות וכדומה", וכי הפגיעה במענק הלידה היא "לתכלית ראויה" – הגנה על חיי היולדת והנולד והיא בהתאם 'לקדושת החיים שהוא מערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית'".
בהחלטה מובאים בין היתר מימצאיה של ועדת מומחים מטעם המועצה הלאומית לרפואת נשים וגנטיקה שחבריה היו: ד"ר פישר מנחם, פרופ' שלמה משיח, פרופ' ראובן פייזר, ד"ר איילה בלאו, ד"ר ציפורה דולפין, ד"ר יורם לוטן וד"ר ורדה מרגלית. במאי 03 נמסרו המלצותיה למשרד הבריאות עם הציון כי מדובר בנושא "סבוך, טעון רגשות ודעות קדומות ולא חופשי מאינטרסים שונים". הועדה הגדירה את "האשה המתאימה" ללידה בבית: "מעל גיל 18, בריאה גופנית ונפשית במצב תזונתי תקין שבבטנה עובר יחיד. היולדת בין השבוע ה 37 לשבוע ה 41 להריון והילוד הוא בעל משקל מוערך של 2500 גרם ל 4000 גרם". כמו כן הגדירה הועדה את התאמת האשה ללידה ביתית בהתייחס לנתוניה הרפואיים, את נתוני המיילדת הרשאית ליילד בבית, הרופא המיילד, המיכשור החיוני ועוד.
לידות בית בישראל "הן מציאות קיימת המעוגנת בחוק" קבעה הועדה, אך "לידה בבית חולים עדיפה על לידה בבית ומאפשרת לאם וליילוד בטחון מירבי".
השופטת ורדה וירט ליבנה התייחסה להמלצות הועדה וקבעה כי למעשה "המצב כיום הוא שהועדה הרפואית בישראל ממליצה שלא ללדת בבית" וכי "בידי המדינה נתונים מוכחים שלאורך השנים עידוד הילודה בבתי החולים שיפר את מצבם הרפואי של האמהות והתינוקות באופן דרסטי". יחד עם זאת , מוסיפה השופטת , עם יישום ההמלצות של הועדה תתאפשר לידה ביתית תוך "הבטחת בריאותם של היולדות שבחרו ללדת בבית והילודים".
באשר להטבות הכספיות שיינתנו ליולדת בבית, נושא זה "יש להסדיר בדרך של חקיקה ולא בדרך של חקיקה שיפוטית".