ועדת החוקה דנה השבוע בדו"ח הפנימי של הסניגוריה הציבורית ובדו"ח שהגיש המרכז המדיני לישראל. עניינם של שני הדו"חות: הפרת זכויות האדם ופגיעה בעקרונות הדמוקרטיה על ידי מערכת אכיפת החוק. בין שני הדו"חות נמצאו תאימות רבות.
כזכור קטעים מאותו דו"ח פנימי של הסניגוריה הציבורית הודלפו לתקשורת והעומדת בראשה, עו"ד ענבל רובינשטיין, ספגה ביקורת על חלק מהדברים שנאמרו בו. היא אף פרסמה 'הבהרה' לפיה אחד מהציטוטים שהובאו באותו דו"ח פנימי אינם על דעת הסניגוריה.
עו"ד אפרים קציר, מי שהגן על חלק ממתנגדי הגירוש, סבור כי על הסניגורית הציבורית, גוף שאינו עצמאי והוא חלק אורגני ממשרד המשפטים, הופעלו לחצים ולדבריו הדבר ניכר מתשובותיה בפני הועדה. "להערכתי מי שהיה שר המשפטים יו"ר שינוי יוסף טומי לפיד ואחרים הפעילו עליה לחץ". בראיון לרמי סדן בתכנית חופש השידור של ערוץ 7 מציין עו"ד קציר כי במשך כמה חודשים ניסו לטאטא מתחת לשטיח את הדו"ח הפנימי, שבו הובאו מימצאים "קשים וכואבים", שיש בהם "פגיעה קשה בדמוקרטיה ופוליטיזציה של בתי המשפט". בשורה תחתונה נאמר בו במפורש שלפי גישה פוליטית נעצרו אנשים וכי "מערכת בתי המשפט יישרה קו עם רצון השלטון, אריאל שרון, במקרה זה".
מימצאי דו"ח המרכז המדיני לישראל שהוכן בסיוע עמותת חוננו, תאמו לדו"ח הסניגוריה הציבורית, אומר קציר. בדו"ח המרכז המדיני הובאו מימצאים חמורים לגבי אופן התנהלות מערכת אכיפת החוק. בין היתר מתועדים בו מעשי ברוטאליות אכזרית של המשטרה, כולל: "מכות, השפלות, ביזוי כבוד האדם עד דק, מעצרים בלתי חוקיים ומעצריהם של קטינים וקטינות". בתקופת הגירוש ניכרה מבוכה רבה וחוסר תגובה הולמת של מערכת המשפט אומר קציר "והיה נראה על פניו שיש 'יישור קו' עם רצון המחוקק".
צריך לזכור כי מערכת המשפט אינה ניזונה רק מהחוק והמחוקק אלא מכללי המשפט והצדק הטבעי, מוסיף קציר, "במבט-על היה רצון לתת תשובה 'מסוימת', אבל תשובה שעדיין החברה הישראלית לא עמדה על טיבה, בסופו של דבר היתה פגיעה קשה בדמוקרטיה ובערכים הדמוקרטיים ליברליים".
לדבריו יש לבחון בראיה רחבה גם את המינוח 'עבירה' שבו עשו שימוש ביחס להפגנות נגד הגירוש והשאלה שיש לשאול היא - האם היתה זכות הפגנה לגיטימית לציבור, כן או לא. "הנסיון להחיל את החוק הפלילי בתוך מערכת לגיטימית דמוקרטית של זכות ביטוי והפגנה, כמו שהיה עם מרטין לותר קינג, לא צלח והיה בבחינת 'תגובה לא הולמת לחברה דמוקרטית כמו שהיינו רוצים, נאורה'.
יתירה מכך, בתקופה הגירוש הוכנס מינוח חדש: עבירה על "רקע אידיאולוגי", ומתוך כך ניכר היה הבדל ביחס כלפי עובדי תע"ש או גופים אחרים שהפגינו למען זכויותיהם, לעומת הפגנות אנשי ימין.
קציר מציין כי יש כוונה לחון את כל מתנגדי הגירוש. לפי שעה היא נושא למחלוקת בין ח"כ זהבה גלאון ממר"ץ השוללת זאת, לבין יו"ר המפד"ל זבולון אורלב המחייב אותה. זוהי "חובת המציאות", אומר עו"ד קציר וזאת כדי "להחזיר את הדמוקרטיה לשעתה היפה ולא לשעתה המכוערת", הגם שמערכת המשפט לא תנהג באותה מידה בכל מקרה.
כזכור קטעים מאותו דו"ח פנימי של הסניגוריה הציבורית הודלפו לתקשורת והעומדת בראשה, עו"ד ענבל רובינשטיין, ספגה ביקורת על חלק מהדברים שנאמרו בו. היא אף פרסמה 'הבהרה' לפיה אחד מהציטוטים שהובאו באותו דו"ח פנימי אינם על דעת הסניגוריה.
עו"ד אפרים קציר, מי שהגן על חלק ממתנגדי הגירוש, סבור כי על הסניגורית הציבורית, גוף שאינו עצמאי והוא חלק אורגני ממשרד המשפטים, הופעלו לחצים ולדבריו הדבר ניכר מתשובותיה בפני הועדה. "להערכתי מי שהיה שר המשפטים יו"ר שינוי יוסף טומי לפיד ואחרים הפעילו עליה לחץ". בראיון לרמי סדן בתכנית חופש השידור של ערוץ 7 מציין עו"ד קציר כי במשך כמה חודשים ניסו לטאטא מתחת לשטיח את הדו"ח הפנימי, שבו הובאו מימצאים "קשים וכואבים", שיש בהם "פגיעה קשה בדמוקרטיה ופוליטיזציה של בתי המשפט". בשורה תחתונה נאמר בו במפורש שלפי גישה פוליטית נעצרו אנשים וכי "מערכת בתי המשפט יישרה קו עם רצון השלטון, אריאל שרון, במקרה זה".
מימצאי דו"ח המרכז המדיני לישראל שהוכן בסיוע עמותת חוננו, תאמו לדו"ח הסניגוריה הציבורית, אומר קציר. בדו"ח המרכז המדיני הובאו מימצאים חמורים לגבי אופן התנהלות מערכת אכיפת החוק. בין היתר מתועדים בו מעשי ברוטאליות אכזרית של המשטרה, כולל: "מכות, השפלות, ביזוי כבוד האדם עד דק, מעצרים בלתי חוקיים ומעצריהם של קטינים וקטינות". בתקופת הגירוש ניכרה מבוכה רבה וחוסר תגובה הולמת של מערכת המשפט אומר קציר "והיה נראה על פניו שיש 'יישור קו' עם רצון המחוקק".
צריך לזכור כי מערכת המשפט אינה ניזונה רק מהחוק והמחוקק אלא מכללי המשפט והצדק הטבעי, מוסיף קציר, "במבט-על היה רצון לתת תשובה 'מסוימת', אבל תשובה שעדיין החברה הישראלית לא עמדה על טיבה, בסופו של דבר היתה פגיעה קשה בדמוקרטיה ובערכים הדמוקרטיים ליברליים".
לדבריו יש לבחון בראיה רחבה גם את המינוח 'עבירה' שבו עשו שימוש ביחס להפגנות נגד הגירוש והשאלה שיש לשאול היא - האם היתה זכות הפגנה לגיטימית לציבור, כן או לא. "הנסיון להחיל את החוק הפלילי בתוך מערכת לגיטימית דמוקרטית של זכות ביטוי והפגנה, כמו שהיה עם מרטין לותר קינג, לא צלח והיה בבחינת 'תגובה לא הולמת לחברה דמוקרטית כמו שהיינו רוצים, נאורה'.
יתירה מכך, בתקופה הגירוש הוכנס מינוח חדש: עבירה על "רקע אידיאולוגי", ומתוך כך ניכר היה הבדל ביחס כלפי עובדי תע"ש או גופים אחרים שהפגינו למען זכויותיהם, לעומת הפגנות אנשי ימין.
קציר מציין כי יש כוונה לחון את כל מתנגדי הגירוש. לפי שעה היא נושא למחלוקת בין ח"כ זהבה גלאון ממר"ץ השוללת זאת, לבין יו"ר המפד"ל זבולון אורלב המחייב אותה. זוהי "חובת המציאות", אומר עו"ד קציר וזאת כדי "להחזיר את הדמוקרטיה לשעתה היפה ולא לשעתה המכוערת", הגם שמערכת המשפט לא תנהג באותה מידה בכל מקרה.