כמה משפחות מעקורי חומש ושא-נור עומדות להקים בקרוב שכונה חדשה ביישוב שבי שומרון, שבצפון השומרון. כך מגלה יוסי דגן, דובר מגורשי שא-נור, לערוץ 7. הוא מסביר כי החלטתם לחזק את צפון השומרון נובעת מכך שהיישוב שבי שומרון הוא היום נחשב כמקום אסטרטגי חשוב ביותר לאחר גירושם. לאחר שהעקורים יתארגנו בשכונה החדשה הם יקראו למשפחות נוספות להתיישב במקום.
מצפון השומרון, לדבריו, יוכלו הערבים לזלוג לכיוון דרום מזרח וגם לכיוון כפר יונה, באזור נתניה, ויוסיפו להקשות על המצב הביטחוני הרעוע גם כך.
"אנחנו רוצים להרומם ולהיות חלק מזה- מקווים שנהיה קרן אור לעם ישראל ובע"ה ישועת השם כהרף עין ונחזור לשכונות הקבע בשאנור ובחומש", אומר דגן ומבהיר: "אנחנו נשארים בצפון השומרון ונהיה שותפים, מאמינים כדי שנוכל להתרומם ולחזק".
דגן נשאל כיצד מצליחים המגורשים למצוא את הכוחות להקמת השכונה, והשיב: "אנחנו רואים שבאמת הרשעה מנסה להרים את הראש בכוח ולדחוק אותנו בפינה, אבל אנחנו חיים מהקב"ה ולא מעמרי שרון". ולא רק שאנחנו לא נשברים, מבחינתו הציור הכי טבעי הוא להמשיך במקומנו הטבעי. "ברגע שיהיה אפשר נוכל לחזור ליישובים החרבים ובינתיים נהיה הכי קרובים אליהם", הבהיר.
בנוגע ליחסם של תושבי שומרון, אמר כי "התושבים ואנשי הישיבה המקומית מסייעים בהקמת המגדלאור, מארחים אותנו מאוד יפה ולכל אחד יש משפחה מאמצת. החיבוק החם רק מחזק אותנו ונוטע בנו כח להרים את הראש. גם כשחוטפים מכות דווקא מתוך העפר אנחנו מצטערים וקמים".
3 חודשים לאחר הגירוש והמראות הקשים עדיין לא מרפים מבני משפחותיהם של המגורשים ולחלקם אף מתחזקים. חלקם נאספו בשבוע שעבר וסיפרו כי המצב לא פשוט ובמיוחד כשילדיהם נתקלים בחיילים. הם מספרים על מקרים של הרטבות לילה, חלומות מזוויעים ותפקוד לקוי. יצויין כי גם ישנם ילדים מהיישובים הסמוכים, שלא חוו בפועל את הגירוש, אבל היו קרובים למוקדי ההתרחשויות, ומגיבים בצורה קשה.
"אין בין אדם שהיה בגירוש שלא קשה לו לראות חיילים או שוטרים ומצד שני אין אין כוחות שלא הושחתו מזה, ראינו את הביזות ודברים נוספים חמורים. המציאות מורכבת", אומר יוסי דגן.
"אותם פושעים קראדי וחלוץ וכל אותם מפקדים אנסו את החיילים והשוטרים שלהם לבצע את התפקידים שלהם וברור שצריך כאן בדק בית רציני. איך ייתכן שצבא יהודי ומשטרה יהודית השתתפו בפשע כזה?", אומר דגן ומבהיר כי "הדבר רק ממחיש כמה אנחנו צריכים לשאוף ולהגיע לשלטון".
עוד סיפר כי מנהלת סל"ע לא יצרה קשר איתם. "8 ימים אחרי הגירוש היינו בבית אל והתארחנו באולפנה. אחת מאיתנו שאלה את המנהלת לגביהם. הם מרו שהם בקשר עם הנציגים כל הזמן והמגורשים נמצאים במלון הכפר הירוק. הדבר רק מראה שאם לא היינו בבית אל ובאלקנה היינו נזרקים לרחוב".
"יש קשיים מאוד גדולים מבחינה נפשית לחלק מהמשפחות. יש הרבה מאוד משפחות שמאוד קשה להן בגלל המראות והמאורעות שחוו. אבל אנחנו בע"ה נתרומם ונתחזק", מסכם דגן.
מצפון השומרון, לדבריו, יוכלו הערבים לזלוג לכיוון דרום מזרח וגם לכיוון כפר יונה, באזור נתניה, ויוסיפו להקשות על המצב הביטחוני הרעוע גם כך.
"אנחנו רוצים להרומם ולהיות חלק מזה- מקווים שנהיה קרן אור לעם ישראל ובע"ה ישועת השם כהרף עין ונחזור לשכונות הקבע בשאנור ובחומש", אומר דגן ומבהיר: "אנחנו נשארים בצפון השומרון ונהיה שותפים, מאמינים כדי שנוכל להתרומם ולחזק".
דגן נשאל כיצד מצליחים המגורשים למצוא את הכוחות להקמת השכונה, והשיב: "אנחנו רואים שבאמת הרשעה מנסה להרים את הראש בכוח ולדחוק אותנו בפינה, אבל אנחנו חיים מהקב"ה ולא מעמרי שרון". ולא רק שאנחנו לא נשברים, מבחינתו הציור הכי טבעי הוא להמשיך במקומנו הטבעי. "ברגע שיהיה אפשר נוכל לחזור ליישובים החרבים ובינתיים נהיה הכי קרובים אליהם", הבהיר.
בנוגע ליחסם של תושבי שומרון, אמר כי "התושבים ואנשי הישיבה המקומית מסייעים בהקמת המגדלאור, מארחים אותנו מאוד יפה ולכל אחד יש משפחה מאמצת. החיבוק החם רק מחזק אותנו ונוטע בנו כח להרים את הראש. גם כשחוטפים מכות דווקא מתוך העפר אנחנו מצטערים וקמים".
3 חודשים לאחר הגירוש והמראות הקשים עדיין לא מרפים מבני משפחותיהם של המגורשים ולחלקם אף מתחזקים. חלקם נאספו בשבוע שעבר וסיפרו כי המצב לא פשוט ובמיוחד כשילדיהם נתקלים בחיילים. הם מספרים על מקרים של הרטבות לילה, חלומות מזוויעים ותפקוד לקוי. יצויין כי גם ישנם ילדים מהיישובים הסמוכים, שלא חוו בפועל את הגירוש, אבל היו קרובים למוקדי ההתרחשויות, ומגיבים בצורה קשה.
"אין בין אדם שהיה בגירוש שלא קשה לו לראות חיילים או שוטרים ומצד שני אין אין כוחות שלא הושחתו מזה, ראינו את הביזות ודברים נוספים חמורים. המציאות מורכבת", אומר יוסי דגן.
"אותם פושעים קראדי וחלוץ וכל אותם מפקדים אנסו את החיילים והשוטרים שלהם לבצע את התפקידים שלהם וברור שצריך כאן בדק בית רציני. איך ייתכן שצבא יהודי ומשטרה יהודית השתתפו בפשע כזה?", אומר דגן ומבהיר כי "הדבר רק ממחיש כמה אנחנו צריכים לשאוף ולהגיע לשלטון".
עוד סיפר כי מנהלת סל"ע לא יצרה קשר איתם. "8 ימים אחרי הגירוש היינו בבית אל והתארחנו באולפנה. אחת מאיתנו שאלה את המנהלת לגביהם. הם מרו שהם בקשר עם הנציגים כל הזמן והמגורשים נמצאים במלון הכפר הירוק. הדבר רק מראה שאם לא היינו בבית אל ובאלקנה היינו נזרקים לרחוב".
"יש קשיים מאוד גדולים מבחינה נפשית לחלק מהמשפחות. יש הרבה מאוד משפחות שמאוד קשה להן בגלל המראות והמאורעות שחוו. אבל אנחנו בע"ה נתרומם ונתחזק", מסכם דגן.