העתון "גולף טיימס" טוען כי ישראל נכנעה ללחצי השלטונות ההודיים ועצרה את גיורם של בני שבט המנשה המתקיימים בהודו בטרם עלייתם ארצה. לפי הדיווח גיוריהם של 8000 מבני השבט המתגוררים בצפון מזרח הודו הופסקו. בני השבט הוכרו על ידי הרבנות הראשית כאחד מהשבטים האבודים וגיורם נעשה לפני עלייתם ארצה.
העתון מדווח כי הודו אחד מיעדי היצוא הבטחוני העיקריים של ישראל, הביעה את מורת רוחה מהגיורים ובעקבות כך ישראל מנעה את צאתו של צוות רבנים שהיה אמור להגיע להודו לגייר את בני השבט. דובר משרד החוץ מרק רגב אמר לעתון כי השלטונות ההודיים הסתייגו מ"המרת דת" של אזרחיהם.
"כששלטונות הודו מתלוננים ישראל מתייחסת ברצינות, ולפי שעה הוקפאו כל הגיורים", אמר.
העתון טוען עוד כי גורם ישראלי שביקש להשאר בעילום שם אמר כי מי מבני השבט שיביע את רצונו לעלות, יעבור את הליך הגיור בארץ.
עוד מציין העתון כי כבר 800 מבני המנשה עלו לארץ משנת 1980 וכי רבים מהם נקלטו בישובי יו"ש. חלקם אף נמנו על מגורשי גוש קטיף. עפ"י המסורת מוסיף העתון, מדובר בשבט אשר הוגלה, נדד דרך אפגניסטן וסין והגיע בסופו של דבר לחבל הארץ שבין בנגלדש ומייאנמר. בני השבט החלו לשוב ליהדות בשנת 1970.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי נושא בני המנשה וגורלם עמד במרכז דיוניה של ועדת הקליטה השבוע. במהלך הדיון שאלה יו"ר הועדה ח"כ קולט אביטל "מדוע לסכן את יחסי ישראל הודו במשלוח קבוצת רבנים להודו מאחורי הגב לגייר את בני מנשה ללא תיאום עם משרד החוץ. מדוע אין מביאים אותם לכאן עפ"י חוק הכנסיה לישראל - כשם שמביאים את הפלאשמורה ומגיירים אותם כאן"?
נציגת משרד הפנים עו"ד רינה נשר השיבה לאביטל כי לגבי הפלאשמורה "נתקבלה החלטת ממשלה ולכן מתאפשר להכניסם עפ"י חוק הכניסה לישראל". לדבריה "בעבר אכן היתה מכסה לאישור כניסתם של 100 בני מנשה לישראל בשנה עד שהשר פורז ביקש להפסיק את המכסה ולהקים ועדה לבחינת הנושא".
סמנכ"ל אסיה במשרד החוץ אמר כי "הבעיה למדינת ישראל נובעת מעצם פעילות הגיור שנעשית בתחומי הודו בניגוד לחוק שכן שלטונות הודו מתנגדים לפעילות המרת דת בתחומה".
סגן ראש מערך הגיור במשרד רה"מ הרב משה קליין אמר כי לאחר תום בדיקה מקיפה בעניין הזיקה של בני מנשה לעם היהודי ולאחר שבני מנשה למדו לקראת גיור במהלך שנתיים הטיל הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרב עמר על מערך הגיור להוציא משלחת רבנים לגייר את בני המנשה. נציג הרבנות הראשית הרב יגאל קריספל הוסיף כי בני מנשה עומדים בכל הקריטריונים מקיימים מצוות קלה כבחמורה יש להם בתי כנסיות ספרי תורה ואף מקווה טהרה "הם מתנהגים כיהודים כבר מספר שנים ".
יו"ר שבי ישראל הרב מיכאל פרוינד אמר כי בני מנשה "הם בשר מבשרנו. הם מגיעם ארצה עם מוטיבציה יהודית ציונית ומתנדבים ליחידות קרביות בצה"ל, ומטרתם לתרום למדינה". הוא הציג בפני הועדה מכתב ובו נציג מדינת מיזורם בפרלמנט בניו דלהי מזמין את ארגונו 'שבי ישראל' להמשיך את הליך גיורם של בני המנשה והבהיר כי רק ב 4 מדינות בהודו קיים איסור על המרת דת.
בפני הועדה הופיע גם יואל אילן בן קהילת בני המנשה שאמר כי הוא נמצא כמעט 20 שנה בארץ וכי בני המנשה רוצים להצטרף למדינת ישראל ולחזור לעם היהודי "הנוצרים במדינת מניפור מתייחסים אלינו היהודים כאל שונים ופוגעים ברגשותינו. אני זוכר בהיותי בביה"ס היסודי שאחד המורים אילץ אותי ואת אחי להרים ידיים כששאל: מי כאן לא נוצרי?.
בסיכום הדיון החליטה הועדה לפנות לרה"מ כדי לקבוע מדיניות ברורה לגבי זכאות בני המנשה לעלות ארצה ולגבי מקום גיורם. "יש להביא לתיאום בין הגורמים השונים הפועלים בכיוונים הפוכים לצורך גיבוש עמדה ברורה וכלים משותפים ובינתיים יש למנוע פעילותו העצמאית של מערך הגיור".
העתון מדווח כי הודו אחד מיעדי היצוא הבטחוני העיקריים של ישראל, הביעה את מורת רוחה מהגיורים ובעקבות כך ישראל מנעה את צאתו של צוות רבנים שהיה אמור להגיע להודו לגייר את בני השבט. דובר משרד החוץ מרק רגב אמר לעתון כי השלטונות ההודיים הסתייגו מ"המרת דת" של אזרחיהם.
"כששלטונות הודו מתלוננים ישראל מתייחסת ברצינות, ולפי שעה הוקפאו כל הגיורים", אמר.
העתון טוען עוד כי גורם ישראלי שביקש להשאר בעילום שם אמר כי מי מבני השבט שיביע את רצונו לעלות, יעבור את הליך הגיור בארץ.
עוד מציין העתון כי כבר 800 מבני המנשה עלו לארץ משנת 1980 וכי רבים מהם נקלטו בישובי יו"ש. חלקם אף נמנו על מגורשי גוש קטיף. עפ"י המסורת מוסיף העתון, מדובר בשבט אשר הוגלה, נדד דרך אפגניסטן וסין והגיע בסופו של דבר לחבל הארץ שבין בנגלדש ומייאנמר. בני השבט החלו לשוב ליהדות בשנת 1970.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי נושא בני המנשה וגורלם עמד במרכז דיוניה של ועדת הקליטה השבוע. במהלך הדיון שאלה יו"ר הועדה ח"כ קולט אביטל "מדוע לסכן את יחסי ישראל הודו במשלוח קבוצת רבנים להודו מאחורי הגב לגייר את בני מנשה ללא תיאום עם משרד החוץ. מדוע אין מביאים אותם לכאן עפ"י חוק הכנסיה לישראל - כשם שמביאים את הפלאשמורה ומגיירים אותם כאן"?
נציגת משרד הפנים עו"ד רינה נשר השיבה לאביטל כי לגבי הפלאשמורה "נתקבלה החלטת ממשלה ולכן מתאפשר להכניסם עפ"י חוק הכניסה לישראל". לדבריה "בעבר אכן היתה מכסה לאישור כניסתם של 100 בני מנשה לישראל בשנה עד שהשר פורז ביקש להפסיק את המכסה ולהקים ועדה לבחינת הנושא".
סמנכ"ל אסיה במשרד החוץ אמר כי "הבעיה למדינת ישראל נובעת מעצם פעילות הגיור שנעשית בתחומי הודו בניגוד לחוק שכן שלטונות הודו מתנגדים לפעילות המרת דת בתחומה".
סגן ראש מערך הגיור במשרד רה"מ הרב משה קליין אמר כי לאחר תום בדיקה מקיפה בעניין הזיקה של בני מנשה לעם היהודי ולאחר שבני מנשה למדו לקראת גיור במהלך שנתיים הטיל הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרב עמר על מערך הגיור להוציא משלחת רבנים לגייר את בני המנשה. נציג הרבנות הראשית הרב יגאל קריספל הוסיף כי בני מנשה עומדים בכל הקריטריונים מקיימים מצוות קלה כבחמורה יש להם בתי כנסיות ספרי תורה ואף מקווה טהרה "הם מתנהגים כיהודים כבר מספר שנים ".
יו"ר שבי ישראל הרב מיכאל פרוינד אמר כי בני מנשה "הם בשר מבשרנו. הם מגיעם ארצה עם מוטיבציה יהודית ציונית ומתנדבים ליחידות קרביות בצה"ל, ומטרתם לתרום למדינה". הוא הציג בפני הועדה מכתב ובו נציג מדינת מיזורם בפרלמנט בניו דלהי מזמין את ארגונו 'שבי ישראל' להמשיך את הליך גיורם של בני המנשה והבהיר כי רק ב 4 מדינות בהודו קיים איסור על המרת דת.
בפני הועדה הופיע גם יואל אילן בן קהילת בני המנשה שאמר כי הוא נמצא כמעט 20 שנה בארץ וכי בני המנשה רוצים להצטרף למדינת ישראל ולחזור לעם היהודי "הנוצרים במדינת מניפור מתייחסים אלינו היהודים כאל שונים ופוגעים ברגשותינו. אני זוכר בהיותי בביה"ס היסודי שאחד המורים אילץ אותי ואת אחי להרים ידיים כששאל: מי כאן לא נוצרי?.
בסיכום הדיון החליטה הועדה לפנות לרה"מ כדי לקבוע מדיניות ברורה לגבי זכאות בני המנשה לעלות ארצה ולגבי מקום גיורם. "יש להביא לתיאום בין הגורמים השונים הפועלים בכיוונים הפוכים לצורך גיבוש עמדה ברורה וכלים משותפים ובינתיים יש למנוע פעילותו העצמאית של מערך הגיור".